שינויים

'''אהבה כרשפי אש''' הוא מושג בחסידות המבטא מדרגה ב[[אהבה]] של יהודי כלפי [[הקדוש ברוך הוא]] והתורה ומצוות, בחינת סוג אהבה זו מתבטא בהשתוקקות וצמאון רב של היהודי לאלוקות ולדברים של קדושה ולעלות בדרגות רוחניות (כמו ה[[אש]] - שכל רצונה הוא לעלות מעלה ולהדבק בשרשה הרוחני). בשרשה הרוחני אהבה כרשפי אש משתייכת ל[[אהבה המסותרת]]{{הערה|שם=א}} ונחשבת לתוקף האהבה{{הערה|שם=ג}}. מקורה הוא ב[[לוי|לוויים]] ומשוייכת , משוייכת ל[[קו השמאל]] ועניינה הוא [[רצוא]] המסמלת תשוקה עזה של יהודי לה'{{הערה|שם=ב|תורת מנחם חלק י"א עמוד 124, תורת מנחם חלק כ"א עמוד 253, ובמקורה היא ועוד}} שרוצה להיכלל באלוקות עד כדי [[כלות הנפש]]. במקורה אהבה זו נחשבת לנעלת על סוג האהבה השני המקביל [[אהבה כמים]] שמקורה הוא מ[[קו הימין]] ובעבודת ה[[כהנים]]{{הערה|שם=קי|ראה בקישורים חיצוניים}}. ==שמה ומשמעותה==[[קובץ:Shul.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור של חסיד מתבונן בתפילה. האהבה כרשפי אש נפעלת אצל היהודי בעיקר במהלך ועל-ידי ההתבוננות בשעת התפילה]]אהבה כרשפי אש נפעלת אצל יהודי לאחר התבוננותו בגדולת השם, ולאחר שרואה עד כמה [[השם]] גדול והוא קטן נפעלת אצלו אהבה ותשוקה להדבק באלוקות, אהבה גדולה כל-כך ממש "כרשפי אש" - כמו תשוקתה של האש להעלות מעלה מעלה (כמו שרואים בפועל שהלהבות עולות ומתנענעות). אהבה זו מסמלת נפעלת אצל יהודי שבדרגתו הרוחנית הוא עדיין רחוק מאלוקות ולכן יש לו תשוקה עזה כל כך - "כרשפי אש" - להיכלל בקדושה. אך כאשר היהודי עולה מעלה בדרגותיו הרוחניות לדרגות נעלות יותר גם דרגת האהבה שלו עולה, במצב כזה שיהודי כבר אינו רחוק מאלוקות ונהפך ל[[צדיק]] האהבה שלו נקראת [[אהבה בתענוגים]], והיא נקראת כך כי כשם שבעולם הגשמי אדם יכול "להתענג" וליהנות רק ממה שהוא מבין על בוריו, או כבר נמצא אצלו בידיים כך גם אהבה עזה מאוד (בתענוגים נפעלת אצל יהודי שדרגתו גבוהה כל-כך עד שהוא "מבין" ו"שייך" לאלוקות ולכן יכול להתענג עליה. וזה כאמור דרגה יותר גבוהה מאהבה כרשפי אש) שנפעלת אצל יהודי שרוצה להתכלל שהוא רחוק עדיין מאלוקות. אהבה כרשפי אש נקראת כך כי כמו שהאש נאחזת במשהו וכל תשוקתה הוא להתנתק מהדבר שנאחזה בו ולעלות מלמטה למעלה ולהיכלל בשורשה כך אהבה זו מסמלת אהבה עזה של יהודי שמשתוקק וצמא לאלוקות ומרוב אהבתו את [[הקדוש ברוך הוא]] כל תשוקתו היא להתנתק מה[[עולם הזה]] להידבק ולהיכלל באלוקות עד כדי , בקיצוניות אהבה זו יכולה להביא לידי [[כלות הנפש]]{{הערה|שם=נ|[[לקוטי אמרים תניא]] פרק נ'}}. וכמו שבשביל להבעיר אש צריך שמן, נר, ופתילה כך גם באהבה כרשפי אש יש את הבחינות האלה - השמן זוהי החכמה שב[[נפש הבהמית]], הנר נמשל ל[[נפש האלוקית]] והפתילה זוהי ה[[תפילה]] שעל ידי ההתבוננות בגדולת השם בשעת התפילה נבערת אצלו התשוקה ומדליקה את ה'נר' - הנפש האלוקית, ועל-ידי ההתבוננות של הנפש האלוקית הוא "מדליק" גם את ה'שמן' - ה[[נפש הבהמית]] עד שגם היא רוצה להדבק באלוקות{{הערה|תורה אור פרשת מקץ ל"ח, ג.}}, דבר זה מתאפשר בשל היותה של הנפש הבהמית בשורשה ב[[אופנים]] ו[[חיות הקודש]] שב[[מרכבה]]{{הערה|שם=נש}}. עוד סיבה שאהבה זו נקראת כך היא שכשם שעניינה של האש הוא התלהבות גדולה ועצומה וכך גם האהבה כרשפי אש היא אהבה בלי גבולות והגבלות כלל שבאה בהתלהבות עצומה וזאת בשל-כך שאהבה זו לא באה בגלל השגתו והבנתו של האדם ומאמץ מצדו (בדומה ל[[אהבה כמים]]) ולכן אין בה הגבלות ופועלת אצל האדם בהתלהבות ממש כ"רשפי אש"{{הערה|שם=ג|תורת מנחם חלק י"ב עמודים 64 - 66}}. כמו כן כאשר יש אצל האדם את האהבה הזו הטבע שלו משתנה מכך{{הערה|[[המשך תער"ב]] חלק שלישי עמוד א'שלה}}.

{{ציטוט-צף|ואיזו היא דרך העבודה שעל ידה פועלים את המעמד ומצב דלעתיד לבוא? – הרי כיון שלעתיד לבוא יאמרו ליצחק דוקא "כי אתה אבינו", '''צריכה להיות העבודה בדרכו של יצחק, אהבה כרשפי אש נקראת כך כי כמו שהאש נאחזת במשהו וכל תשוקתה הוא להתנתק מהדבר שנאחזה בו ולעלות מלמטה למעלה ולהיכלל בשורשה כך ''', עבודה שלמעלה ממדידה והגבלה של שכל וטעם ודעת|תורת מנחם, חלק י"ב עמוד 84 (ההדגשות אינם במקור)}}הביטוי של אהבה זו מסמלת אהבה עזה הוא בכך שיהודי מרגיש את עוצמתו ומעלתו של יהודי שמרוב אהבתו את [[הקדוש ברוך -הוא]] כל תשוקתו היא להתנתק מה[[עולם לעומת שאר הנבראים ומרגיש בגודלו ומעלתו של ה' ואפסיות העולם הזה]] להידבק ולהיכלל באלוקות ולהגיע לידי [[כלות הנפש]]ותענוגותיו, ורואה עד כמה הוא רחוק מאלוקות{{הערה|שם=נ|[[לקוטי אמרים תניא]] פרק נ'תורת מנחם חלק י"ב עמוד 65}}. וכמו שבשביל להבעיר אש צריך שמן{{הערה|תורת מנחם חלק כ"ד עמוד 103, נרושם: {{ציטוטון|שע"י ההתבוננות דכולא קמי' כלא חשיבי, ופתילה כך גם מתעורר האדם באהבה עזה כרשפי אש יש את הבחינות האלה - השמן זוהי החכמה שב}}}}, לרוב התבוננות זו באה בשעת ה[[נפש הבהמיתתפילה]], הנר נמשל ל{{הערה|שם=תפ|ראה [[נפש האלוקיתלקוטי תורה]] והפתילה זוהי ה[[תפילהפרשת במדבר]] שעל ידי ההתבוננות בגדולת השם בשעת התפילה נבערת אצלו התשוקה ומדליקה את ה'נר' - הנפש האלוקיתב, ועל-ידי ההתבוננות של הנפש האלוקית הוא "מדליק" גם את הג'שמן' - ה[[נפש הבהמית]] עד שגם היא רוצה להדבק באלוקות{{הערה|. לקוטי תורה אור פרשת מקץ לנשוא כ"ח, ג'.}}, דדבר זה מתאפשר בשל היותה של הנפש הבהמית בשורשה ב[[אופניםאור התורה]] במדבר כרך ב' עמוד של"ו, תורת מנחם חלק כ"ד עמוד 103, ועוד}} ועל-ידי התבוננות זו נפעל אצל היהודי [[חיות הקודשיסוד האש]] שבשבליבו ונבערת אצלו התשוקה העזה לאלוקות בבחינת [[מרכבהרצוא]](שרוצה ומשתוקק להידבק באלוקות) עד שאהבה זו בוערת בקרבו ללא הגבלות וללא הבנה כלל{{הערה|{שם=נשג}}.

אהבה אך תשוקה זו מתחלקת לכמה סוגיםאינה טובה כי תכלית השלימות של היהודי הוא להשלים את כוונת הבריאה ולהפוך את העולם החומרי למשכן לה', יש אהבה כזאת המגיעה בועל-כן סדר העבודה באהבה זו הוא לקיים תורה ומצוות הקשורים לעולם הזה בבחינת [[אתערותא דלעילאשוב]] ללא שום עבודה מצד האדם{{הערה|ראה אהבה כזאת בשהאדם יחדיר לליבו שמטרת הבריאה היא לעשות לה' משכן בעולם הזה התחתון ולכן צריך להישאר בגוף ולקיים את המצוות שניתן לקיימן רק בעולם הזה החומרי כדוגמת [[לקוטי אמרים תניאציצית]] פרק מ"ג}} ויש דרגה גבוהה יותר של אהבה כרשפי אש המגיעה אחרי עבודה רבה מצדו של היהודי (בבחינת [[אתערותא דלתתאתפילין]])וכו'{{הערה|שם=נש}}.

ובפרטיות יותר אהבה הרבי אומר שאהבה זו מתבטאת עלהיא האהבה שעל-ידי כך שיהודי מרגיש ידה פועלים את עוצמתו ומעלתו של הקדוש ברוך-הוא לעומת שאר הנבראים ומרגיש בגודלו ומעלתו המעמד ומצב של ה' ואפסיות העולם הזה ותענוגותיו, לרוב התבוננות זו באה בשעת ה[[תפילהגאולה]]{{הערה|שם=תפ|ראה [[לקוטי תורה]] [[פרשת במדבר]] תורת מנחם חלק י"ב, ג'. וכן לקוטי תורה פרשת נשוא כ"ח, ג'.}} ועל-ידי התבוננות זו נפעל אצל היהודי [[יסוד האש]] שבליבו ונבערת אצלו התשוקה העזה לאלוקות בבחינת [[רצוא]] (שרוצה ומשתוקק להידבק באלוקות). אך תשוקה זו אינה טובה כי תכלית השלימות של היהודי הוא להשלים את כוונת הבריאה ולהפוך את העולם החומרי למשכן לה', ועל-כן סדר העבודה באהבה זו הוא לקיים תורה ומצוות הקשורים לעולם הזה בבחינת [[שוב]] שהאדם יחדיר לליבו שמטרת הבריאה היא לעשות לה' משכן בעולם הזה התחתון ולכן צריך להישאר בגוף ולקיים את המצוות שניתן לקיימן רק בעולם הזה החומרי כדוגמת [[ציצית]] [[תפילין]] וכו'{{הערה|שם=נשעמוד 84}}.

==מקור האהבה כרשפי אש==מקור האהבה כרשפי אש הוא בעבודת ה[[לוי|לוויים]] אהבה זו מתחלקת לכמה סוגים, יש אהבה כזאת המגיעה ב[[קו השמאל]] בספירות [[בינהאתערותא דלעילא]] [[גבורה]] ו[[הוד]], ובמיוחד נמשכת מ[[בינה|ספירת הבינה]] בשל היות מוח הבינה עובר בוושט השמאלית של ללא שום עבודה מצד האדם המלאה בדם, ומוושט זו מגיעה ההתפעלות של היהודי והתשוקה שלו להיכלל באלוקות. כמו כן האהבה כרשפי אש משויכת ל[[רצוא]] בעקבות תשוקתה לרצות אלוקות עד כדי [[כלות הנפש]]. [[אדמו"ר הזקן]] ממשיל את האהבה כרשפי אש ל[[זהב]] המסמל את [[מידת הגבורה]] שב[[אהבה]]{{הערה|ראה אהבה כזאת ב[[תורה אורלקוטי אמרים תניא]] על [[פרשת מקץ]], ל' ד. וכן לקוטי תורה פרשת נשוא כפרק מ"ח, ג.}} בשונה מ[[ויש דרגה גבוהה יותר של אהבה כמים]] הנמשלת לכרשפי אש המגיעה אחרי עבודה רבה מצדו של היהודי (בבחינת [[כסףאתערותא דלתתא]] המסמלת את [[קו הימין]] וה[[חסד]] שבה){{הערה|שם=כמו בפרק נ"ג בתניא, להרחבה ראה בקישורים חיצוניים}}.

אצל ה[[אדם]] עצמו האהבה אהבה כרשפי אש שוכנת ב[[חלל הימני שבלב]]זהו סוג של אהבה שנמשכת רק בזמנים מסוימים ולא נמצאת עם האדם לאורך כל יומו, זאת בשונה מאהבה כמים שנמשכת אצל האדם במשך כל היום{{הערה|תניא פרק ילקוטי תורה שיר השירים ל"א, ב}} שנדלק לרוב בעת התבוננות של יהודי בתפילה{{הערה|שם=תפ}} ובעיקר מתחילה בעת ההתבוננות ב. [[פסוקי דזמרהאור התורה]]פרשת במדבר, [[אהבת עולם]] והאהבה נדלקת לגמרי באמירת המילה "אחד" שבשמע ישראל{{הערה|שם=נש|לקוטי תורה נשוא ככרך ג' עמוד תתס"ח, ג.ועוד}}.

*[https://abc770.org/article_node_463/ פרק נ בליקוטי אמרים – אהבה כרשפי אש ] {{חב"ד אור אין סוף}}]