פתיחת התפריט הראשי

שינויים

ניסוח ותיקונים
{{אהבה ויראה}}
'''אהבה כרשפי אש''' הוא מושג בחסידות המבטא מדרגה ב[[אהבה]] של יהודי כלפי [[הקדוש ברוך הוא]] המשתייכת , סוג אהבה זו מתבטא בהשתוקקות וצמאון רב של היהודי לאלוקות ולדברים של קדושה ולעלות בדרגות רוחניות (כמו ה[[אש]] - שכל רצונה הוא לעלות מעלה ולהדבק בשרשה הרוחני). בשרשה הרוחני אהבה כרשפי אש משתייכת ל[[אהבה המסותרת]]{{הערה|שם=א}} ונחשבת לתוקף האהבה{{הערה|שם=ג}}. מקורה הוא ב[[לוי|לוויים]], משוייכת ל[[קו השמאל]] ועניינה הוא [[רצוא]]{{הערה|שם=ב|תורת מנחם חלק י"א עמוד 124, תורת מנחם חלק כ"א עמוד 253, ועוד}} שרוצה להיכלל באלוקות עד כדי [[כלות הנפש]]. במקורה אהבה זו נחשבת לנעלת על סוג האהבה המקביל [[אהבה כמים]] שמקורה הוא מ[[קו הימין]] ובעבודת ה[[כהנים]]{{הערה|שם=קי|ראה בקישורים חיצוניים}}.
==שמה==
[[קובץ:Shul.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור של חסיד מתבונן בתפילה. האהבה כרשפי אש נפעלת אצל היהודי בעיקר במהלך ועל-ידי ההתבוננות בשעת התפילה]]אהבה כרשפי אש נפעלת אצל יהודי לאחר התבוננותו בגדולת השם, ולאחר שרואה עד כמה [[השם]] גדול והוא קטן נפעלת אצלו אהבה ותשוקה להדבק באלוקות, אהבה גדולה כל-כך ממש "כרשפי אש" - כמו תשוקתה של האש להעלות מעלה מעלה. אהבה זו נפעלת אצל יהודי שבדרגתו הרוחנית הוא עדיין רחוק מאלוקות ולכן יש לו תשוקה עזה כל כך - "כשפי אש" - להיכלל בקדושה. אך כאשר היהודי עולה מעלה בדרגותיו הרוחניות לדרגות נעלות יותר גם דרגת האהבה שלו עולה, במצב כזה שיהודי כבר אינו רחוק מאלוקות האהבה שלו נקראת [[אהבה בתענוגים]], והיא נקראת כך כי כשם שבעולם הגשמי אדם יכול "להתענג" וליהנות רק ממה שהוא מבין על בוריו, או כבר נמצא אצלו בידיים כך גם אהבה בתענוגים נפעלת אצל יהודי שדרגתו גבוהה כל-כך עד שהוא "מבין" ו"שייך" לאלוקות ולכן יכול להתענג עליה. וזה כאמור דרגה יותר גבוהה מאהבה כרשפי אש שנפעלת אצל יהודי שהוא רחוק עדיין מאלוקות. אהבה כרשפי אש נקראת כך כי כמו שהאש נאחזת במשהו וכל תשוקתה הוא להתנתק מהדבר שנאחזה בו ולעלות מלמטה למעלה ולהיכלל בשורשה כך אהבה זו מסמלת אהבה עזה של יהודי שמרוב שמשתוקק וצמא לאלוקות ומרוב אהבתו את [[הקדוש ברוך הוא]] כל תשוקתו היא להתנתק מה[[עולם הזה]] להידבק ולהיכלל באלוקות ולהגיע , בקיצוניות אהבה זו יכולה להביא לידי [[כלות הנפש]]{{הערה|שם=נ|[[לקוטי אמרים תניא]] פרק נ'}}. וכמו שבשביל להבעיר אש צריך שמן, נר, ופתילה כך גם באהבה כרשפי אש יש את הבחינות האלה - השמן זוהי החכמה שב[[נפש הבהמית]], הנר נמשל ל[[נפש האלוקית]] והפתילה זוהי ה[[תפילה]] שעל ידי ההתבוננות בגדולת השם בשעת התפילה נבערת אצלו התשוקה ומדליקה את ה'נר' - הנפש האלוקית, ועל-ידי ההתבוננות של הנפש האלוקית הוא "מדליק" גם את ה'שמן' - ה[[נפש הבהמית]] עד שגם היא רוצה להדבק באלוקות{{הערה|תורה אור פרשת מקץ ל"ח, ג.}}, דבר זה מתאפשר בשל היותה של הנפש הבהמית בשורשה ב[[אופנים]] ו[[חיות הקודש]] שב[[מרכבה]]{{הערה|שם=נש}}.
עוד סיבה שאהבה זו נקראת כך היא שכשם שעניינה של האש הוא התלהבות גדולה ועצומה וכך גם האהבה כרשפי אש היא אהבה בלי גבולות והגבלות כלל שבאה בהתלהבות עצומה וזאת בשל-כך שאהבה זו לא באה בגלל השגתו והבנתו של האדם ומאמץ מצדו (בדומה ל[[אהבה כמים]]) ולכן אין בה הגבלות ופועלת אצל האדם בהתלהבות ממש כ"רשפי אש"{{הערה|שם=ג|תורת מנחם חלק י"ב עמודים 64 - 66}}. כמו כן כאשר יש אצל האדם את האהבה הזו הטבע שלו משתנה מכך{{הערה|[[המשך תער"ב]] חלק שלישי עמוד א'שלה}}.
==עניינה==
{{ציטוט-צף|ואיזו היא דרך העבודה שעל ידה פועלים את המעמד ומצב דלעתיד לבוא? – הרי כיון שלעתיד לבוא יאמרו ליצחק דוקא "כי אתה אבינו", '''צריכה להיות העבודה בדרכו של יצחק, אהבה כרשפי אש''', עבודה שלמעלה ממדידה והגבלה של שכל וטעם ודעת|תורת מנחם, חלק י"ב עמוד 84 (ההדגשות אינם במקור)}}
ובפרטיות יותר הביטוי של אהבה זו מתבטאת על-ידי כך הוא בכך שיהודי מרגיש את עוצמתו ומעלתו של הקדוש ברוך-הוא לעומת שאר הנבראים ומרגיש בגודלו ומעלתו של ה' ואפסיות העולם הזה ותענוגותיו , ורואה עד כמה הוא רחוק מאלוקות{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמוד 65}}{{הערה|תורת מנחם חלק כ"ד עמוד 103, ושם: {{ציטוטון|שע"י ההתבוננות דכולא קמי' כלא חשיבי, מתעורר האדם באהבה עזה כרשפי אש}}}}, לרוב התבוננות זו באה בשעת ה[[תפילה]]{{הערה|שם=תפ|ראה [[לקוטי תורה]] [[פרשת במדבר]] ב, ג'. לקוטי תורה פרשת נשוא כ"ח, ג'. [[אור התורה]] במדבר כרך ב' עמוד של"ו, תורת מנחם חלק כ"ד עמוד 103, ועוד}} ועל-ידי התבוננות זו נפעל אצל היהודי [[יסוד האש]] שבליבו ונבערת אצלו התשוקה העזה לאלוקות בבחינת [[רצוא]] (שרוצה ומשתוקק להידבק באלוקות) עד שאהבה זו בוערת בקרבו ללא הגבלות וללא הבנה כלל{{הערה|שם=ג}}.
אך תשוקה זו אינה טובה כי תכלית השלימות של היהודי הוא להשלים את כוונת הבריאה ולהפוך את העולם החומרי למשכן לה', ועל-כן סדר העבודה באהבה זו הוא לקיים תורה ומצוות הקשורים לעולם הזה בבחינת [[שוב]] שהאדם יחדיר לליבו שמטרת הבריאה היא לעשות לה' משכן בעולם הזה התחתון ולכן צריך להישאר בגוף ולקיים את המצוות שניתן לקיימן רק בעולם הזה החומרי כדוגמת [[ציצית]] [[תפילין]] וכו'{{הערה|שם=נש}}.
12,229

עריכות