שינויים

{{סדר ההשתלשלות}}'''אדם קדמון''' (ראשי תיבות: א"ק) הוא שם התואר והמעלה של העולם העומד בראשית האור הקודם לבראשית [[סדר השתלשלות]], לאחר ה[[צמצוםהראשון]] הראשון. עולם אור זה הוא בבחינת רצון כללי על כל ההשתלשלות, בבחינת מחשבת 'אנא אמלוך'. עולם אור זה הוא בבחינת ממוצע בין [[אור אין סוף]] ל[[עולם האצילות]] בפרטות, ובכללות, לאור המומשך לעולמות [[אבי"ע]].

אדם קדמון נקרא אדם דבריאה ביחס ל[[אור אין סוף]], וכמו ש[[בריאה]] היא ביחס של [[יש מאין]] מ[[עולם האצילות]], כך התהוות אדם קדמון מ[[אור אין סוף]] שלפני ה[[צמצום]] היא באופן של [[יש מאין]]. ויותר מכך, התהוות התהוותו של אדם הקדמון מ[[אור מאור אין סוף]] היא נפעלה על ידי [[צמצום]], מה שאין כן שהתהוות בשונה מהתהוות [[עולם הבריאה]] מ[[עולם מעולם האצילות]] היא שנפעלה על ידי [[פרסא]].

מלכות דאין סוף יורדת להיות [[עתיק יומין]] של אדם קדמון. , וזהו ניצוץ בורא שמתלבש בניצוץ נברא. בד בבד מלכות של אדם קדמון הוא [[עתיק יומין]] שב[[עולם האצילות]].

עולם זה נקרא בתואר אדם קדמון, שהוא צירוף ב' תיבות===הטעמים לשמו=== א. דרגא זו מאחדת שני עניינים לדבר אחד ממש: תואר '''אדם''' מורה על הסדר וההגדרה, כמשל האדם שהוא היותו השורש הראשון ל"פרצוף" של עשר ספירות (שכללות עשר הספירות הן בציור מוגדר אדם - ראששכל, רגלמידות ומעשה), יד וכדו', ותואר ו'''[[קדמון]]''' מורה על היותו קדום לכל, ומופשט מכל גדר. ב. שהוא כדוגמת [[אדם הראשון]] (שנקרא בזהר אדם קדמאה): כמו שאדם הראשון לא נולד מזכר ונקבה אלא נוצר על ידי הקב"ה בעצמו, כך דרגא זו. דהיינו, כל שאר האורות והכלים הן תוצאה של "לידה" מחיבור משפיע ומקבל, מה שאין כן דרגא זו, שהיא השורש הראשון לכל העניינים. ג. על שם שהוא המחשבה הקדומה, שבסקירה אחת כוללת את כל סדר ההשתלשלות ממעלה מעלה עד מטה מטה, וכל מה שהיה ושיהיה עד סוף כל הדורות. ===טהירו תתאה===במספר מקומות נקראת דרגה זו "טהירו תתאה", ראה {{ערך מורחב|ערך=[[טהירו תתאה]]}}

ובמיוחד [[מחשבה]] הקדומה דא"ק - הוא מבחינת [[סובב כל עלמין]], שלעומת גודל מדריגה זו, הנה אצילות ו[[עולם העשיההעשייה]] שווים לפניו, כי כוללת כולן יחד בסקירה אחת. והוא בחינת א"ק שהוא כתר הכללי דאבי"ע.

<ref>(בכ"ז ראה ע"ח ש"ח פ"א)</ref>[[עיניים דאדם קדמון]] בהסתכלותן עשו כלים ל[[אורות הפה דאדם קדמון]], והוא ענין [[עולם הנקודים]], הוא [[עולם התוהו]], ולכן [[עולם התוהו]] הוא בחינת יצירה, שענינו הוא גילוי ההעלם, והיינו האורות הנמשכים מ[[אדם קדמון]] על ידי ההבלים דאח"פ (- אוזן חוטם פה). ו[[אצילות]] שהוא [[עולם התיקון]] שהוא בחינת [[אורות]] ב[[כלים]], שרשו הוא רק הארה דרך [[מצח|מצחא דאדם קדמון]].

בניגוד ל[[עולם האצילות]], שמתלבש ב[[עולם העשיההעשייה]], ונמצא ששייך לעולם הקליפות, ויש אריך דקליפא דאצילות, באדם קדמון לא שייך כלל קליפה. אצילות הוא בבחינת מציאות, אלא שהמציאות דאצילות היא בביטול לגמרי, ביטול במציאות. והיינו, שלמעלה מאצילות לא שייך לומר שהמציאות היא בביטול, כיון שאין שם מציאות כלל, אבל אצילות הוא במציאות, אלא שמיד כשנתהווה הוא מתבטל להיות בבחינת ביטול במציאות.

וזהו גם שעניין ה[[ירושה]] הוא שעולם התיקון יורש אורות דתהו, והרי האורות מרובים דתהו שייכים להשתלשלות, שלכן נאמר בהם "לפני מלך מלך לבני ישראל"{{הערה|בראשית לו לא}}, היינו, שיש להם שייכות לסדר ההשתלשלות דעולם התיקון; מה שאין כן ענין המתנה הוא מבחינת אדם קדמון, שזוהי בחינה נעלית יותר שלגבה [[עולם התוהו]] ו[[עולם התיקון]] הם בהשואה.

מחצב ה[[נשמות]] הוא חיצוניות (ולבושי) אדם קדמון, ומחצב ה[[ספירות]] הוא פנימיות אדם קדמון.

רגלי אדם קדמון הם ב[[עולם העשיההעשייה]] ממש, שתחתית העקב שלו הוא ראש העשיה. שכל הפרצופים הם דרך השתלשלות ויש הפרש במקום משכנם כמו משכן המוחין הוא בראש, והמדות הם בלב, אבל בחינת אדם קדמון שהוא למעלה מעלה מבחינת וגדר ההשתלשלות הכל שווה לפניו כחשכה כאורה. אך היינו בחיצוניות אדם קדמון תחתית העקב הוא ראש העשייה, אבל בבחינת גילוי פנימיותו והוא בבחינת גילוי יסוד דאדם קדמון אדרבה הערלה מכסה, וצריך [[מילה]] לגלות אותה.

והנה נה"י דא"ק מסתיימין בעשיה וכו'. והפרצופים דעגולים ויושר מסתיימין לפני ה[[פרסא]] שבין אצילות לבריאה אלא שנה"י דא"ק בוקע ה[[פרסא]] ומתלבשים ב[[בי"ע]] כו' כי ענין [[אדם קדמון]] הוא בחינת [[מחשבה]] אנא אמלוך שבמחה"ק ההיא היה כל תכלית סדר השתלשלות עד סוף עשייה בכדי להיות אתכפייא ואתהפכא כו'. ולכן יכולה בחינת אדם קדמון להתלבש ב[[בי"ע]] כו'. ולכן אפילו קל שבקלים ופחותי הערך יכול למסור נפשו על [[קידוש השם]]. והיינו מפני כי נה"י דא"ק מסתיימין ומתלבשים שם בסוף העשיה.

[[קטגוריה:ערכים בחסידותתורת החסידות]]