אגרת הקודש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־22:22, 7 באפריל 2024 מאת 147.235.197.170 (שיחה) (←‏הרחבה: תיקנתי שגיאה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אגרת הקודש הוא החלק הרביעי בספר התניא, הכולל 32 אגרות כלליות ששיגר אדמו"ר הזקן לחסידים, וכמחצית מהן עוסקות במעלת הצדקה. חלק זה של אגרת הקודש יחד עם הקונטרס אחרון, צורף לתניא לראשונה על ידי בני אדמו"ר הזקן רק במהדורה שהודפסה כשנה לאחר הסתלקותו, והם אלו שבחרו את 32 האגרות מתוך כ-200 המכתבים המצויים בידינו.

הרחבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

התניא הודפס לראשונה בשנת תקנ"ז (1796), אך ללא שני החלקים האחרונים 'אגרת הקודש' ו'קונטרס אחרון'. רק בשנה שאחרי הסתלקות רבינו הזקן הדפיסו בניו[1] את התניא פעם נוספת[2], והוסיפו לו את שני החלקים האחרונים.

בהקדמה לספר התניא, מעידים בניו של אדמו"ר הזקן שאגרות אלו נכתבו בכתב יד קדשו ובלשונו הקדוש של רבנו הזקן, והשם "אגרת הקודש" ניתן, מפני שרוב הסימנים שבחלק זה, הם אגרות שנשלחו על ידי רבנו הזקן אל החסידים "להורות לעם ה' הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון", ובגלל זה מצאו לנכון לצרף אגרות קודש אלו לספר ה"תניא".

הרבי מדגיש שאף שצירוף אגרות אלו לא נעשה על ידי אדמו"ר הזקן עצמו, כיון שאדמו"ר האמצעי הוא חלק מ'בני המחבר' שצירפו זאת, והוא הרי היה 'ממלא מקומו', שהפירוש בממלא מקום הוא שממלא את כל המקום כלומר שזהו המשך אחד, כך אכן נקבע לדורות שהלימוד בתניא כולל את אגרת הקודש, שנחשבים לחלק אחד ממש עם התניא[3].

בשנים הבאות נמשכו השינויים מדפוס לדפוס[4], ורק בשנת תר"ס (103 שנים לאחר הדפוס הראשון) - כשהדפיס הרבי הרש"ב את התניא לטובת הישיבה - "נחתם" ונתקדש התניא בצורתו הסופית המוכרת לנו.

אחד השינויים המשמעותיים ביותר בדפוס תר"ס היה הוספת 2 אגרות קודש (שלא "זכו" לסימן משלהן אלא צורפו לאגרות שכבר היו): האותיות הנגלות לנו התווספה לסימן י"ט, ומגודל טרדותי צורפה לסימן כ"ב.

עד היום הגיעו לידינו קרוב ל-200 אגרות שכתב רבינו הזקן[5] (רובן המכריע מכתבים כלליים), אך רק 32 מתוכן נבחרו ע"י בני הגאון המחבר להכנס לתניא[6] עוד ראוי לציין, כי כמחצית מהאגרות (15 מתוך 32) עוסקות בצדקה, ובכל אגרת מוסברת מעלה אחרת.

מעיון בתוכן האגרות נראה, שעשרים וששה מהם נכתבו לכתחילה כאגרת, ושישה מתוכן, נכתבו ככל הנראה לכתחילה כביאור בחסידות (ולא כאגרת)[7].

13 מהאגרות שבספר התניא, נדפסו רק באופן חלקי, וההשלמות שלהן נדפסו באגרות קודש אדמו"ר הזקן.

קונטרס אחרון[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – קונטרס אחרון - ספר התניא

בכמה מהמהדורות, נקרא גם הקונטרס אחרון בשם אגרת הקודש, וגם לאחר שחילקו אותו במהדורות הבאות והוא נדפס עם כותרת נפרדת, נחשב בכמה מקומות יחד עם אגרת הקודש ל'חלק רביעי' של התניא[8].

תוכן האגרות[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. רבינו האמצעי, ר' חיים אברהם ור' משה.
  2. הייתה זו ההוצאה לאור השמינית, 17 שנים לאחר הדפוס הראשון.
  3. [וראו שיחת פרשת וישלח י"ח כסלו תשכ"ג.
  4. כפי שניתן ללמוד מרשימת הדפוסים הנמצאת בסוף התניא.
  5. רובן ככולן נאספו בספר אגרות קודש של רבינו הזקן.
  6. ו5 נוספו בשנים מאוחרות יותר: שני מכתבים הוכנסו בחלק אגרת הקודש, ו-3 בקונטרס אחרון.
  7. הסימנים: טו. יח. יט. כ. כו. כט.
  8. לקוטי תורה ויקרא א, ג, ועוד. ספר השיחות תש"א עמוד 142. הערות מהרבי על שם הספר ושם חלקיו, נדפס בסוף ספר התניא, אחרי רשימת 'דפוסי תניא'. ושם, שככל הנראה אדמו"ר הצמח צדק עצמו סימן את הקונטרס אחרון כהמשך לאגרת הקודש, סימנים לג, לד, ואילך (כפי שמזכיר הרבי גם בשיחת שבת בראשית תשי"ד).