שינויים

האגרת מהווה אבן היסוד בחסידות חב"ד, וכמקור לדרך אדמו"רי חב"ד להפצת המעיינות, על מנת מחמת שכל מהות התגלות תורת החסידות לבעש"ט נועדה להביא את הגאולה השלימה, וזהו על ידי הפצת החסידות.

בשנת ? בבטאון [[היכל הבעש"ט]]<ref>גליון ?</ref>, כתב הרב מונדשיין מאמר המשך על נוסח נוסף של האגרת.

כאמור, האגרת השנית לא הגיע לתעודתה אלא נותרה בידי השליח רבי יעקב יוסף מפולנאה. בשנת תקמ"א, פרסם הרה"ק מפולנאה את האגרת מכתב ידו הקדושה של הבעש"ט בספרו "בן פורת יוסף", כמו שנכתב בשער הספר "וגם נדפס בספר הזה אגרת הנשלח לארץ הקדושה מהרב ר' ישראל בעש"ט הנ"ל לגיסו החסיד המפורסם מורנו גרשון קוטוור מכמה ענייני פלאים". ומשם נפוצה אגרת מופלאה זו בכל תפוצות ישראל. וכמו שכתב בהקדמה לאגרת "ונשארה בידו כדי לזכות עמינו בני ישראל".

גם מהטרחה המרובה שהשקיע מורנו הבעש"ט בכתיבתה ושליחתה של אגרת זו אל גיסו, והצער שהי' לו על שלא הגיעה לידי גיסו, וכתבה שוב, מוכח עד כמה היו הדברים חשובים ויסודיים בעיני ק'. ואכן יש לאגרת זו חשיבות מיוחדת וחיבה יתירה אצל תלמידיו ומעתיקי שמועתו, והיא משמשת מאז ועד היום  אצל אדמו"רי חב"ד האגרת מהווה כאחד מאבני היסוד של תורת החסידות.כאשר הוראת מלך המשיח להבעש"ט, "יפוצו מעיינתך חוצה" יושמה ונשמרה בעיקר על ידי אדמו"רי חב"ד<ref>הרבי דרש אין סוף פעמיםמאדמו"רי וחסידי פולין בריבוי לעסוק בהפצת מעיינות החסידות לכלל ישראל, אך גם ביאר למה עיקר העבודה של הפצת המעיינות היא על ידי חסידות חב"ד.</ref>

במרכז האגרת עומד המעמד של פגישת הבעש"ט עם מלך המשיח, דבר שמהווה פגישה שהייתה יחודית גם להבעש"ט כמו שכותב "ומסרתי ממש נפשי ובקשתי ממורי ורבי ([[אחיה השילוני]]) שלי שילך עמי, כי סכנה גדולה לילך ולעלות לעולמות העליונים, כי מיום היותי על עמדי לא עליתי בעליות גדולות כמוהו", עלי'ה ופגישה זו מהווה את אחת היסודות המרכזים ביותר בתולדות החסידות הכללית, ובמיוחד דרך הפצת המעיינות חב"ד.

"עליתי מדרגה אחר מדרגה עד שנכנסתי להיכל משיח ששם לומד משיח תורה עם כל התנאים והצדיקים וגם עם שבעה רועים, ושם ראיתי שמחה גדולה עד מאוד, ואיני יודע לשמחה זו מה הוא עושה, והייתי סובר שהשמחה זו ח״ו על פטירתי מהעה״ז והודיעו לי אח״כ שאיני נפטר עדיין כי הנאה להם למעלה כשאני מייחד יחודים למטה על ידי תורותיהם הקדושה, אבל מהות השמחה אינו יודע עד היום הזה. ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר והשיב לי '''בזאת תדע בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותך חוצה מה שלימדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך ואז יכלו כל הקליפות ויהי' עת רצון וישועה. '''

כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ <ref>שמח"ת תר"צ, לקוטי דיבורים חלק א-ב עמ' 618 ואילך</ref> ביאר ארוכות את הדו שיח בין מלך המשיח לבעש"ט. שדברי הבעש"ט למשיח "אמת אתי מר", הינו המשך לדברי מלך המשיח לרבי יהושע בן לוי<ref>במסכת יומא</ref> על אותה השאלה, ענה מלך המשיח "היום" "אם בקולו תשמעו", וטען הבעש"ט למלך המשיח הלוא כבר הגענו לכך שברוך-השם בקולו תשמעו! ועל זה המשיח עונה לו : 'לכשיפוצו מעיינותיך חוצה'". שהדבר החסר כדי שהמשיח יבוא הוא שיהודים יעבדו את ה' מתוך אור וחיות, ואת זאת אפשר להשיג על-ידי עבודת ה' ברוח החסידות<ref>השיחה באופן ערוך על ידי הרב מנחם ברוד: http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7097&CategoryID=1427</ref>.