פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 28 בתים ,  14:33, 2 ביולי 2023
==תולדות האגרת==
אגרת זו היא יחידה מסוגה מכיון שהיא היחידה שהגיע לידינו שבא הבעשה[[בעש]] מאריך בלשונו ובאריכות יתירה. רובה הגדול של תורת הבעשה[[בעש]] בעצמו לא הגיעה לידנו באופן ישיר, ובלשון רבינו הזקן{{הערה|ראה תניא אגרת הקודש כ"ה בתחילתה}}: "רק הם לקוטי אמרותיו הטהורות שלקטו לקוטי בתור לקוטי ולא ידעו לכיון הלשון על מתכונתו (אך המכוון הוא אמת לאמיתו)" על ידי תלמידיו ותלמידי תלמידיו. יוצאת דופן היא האגרת הזו, שיש לנו את לשון הבעשה[[בעש]] ממש באורך (ואפשר בשני נוסחאות שהם לשונו הקדוש של הבעשה[[בעש]] בעצמו כדלהלן).
אגרת זו כתבה אל גיסו רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]]. באגרת מתאר הבעשה[[בעש]] באריכות ובפרטי פרטים חזיונות מופלאים שהיו לו בעליית נשמה, בראש השנה תק"ז ועוד.
את האגרת כתב הבעשה[[בעש]] פעמיים. בפעם הראשונה שלח את האגרת ביד תלמידו "[[המוכיח מפולנאה]]", רבי [[יהודה אריה ליב]], אך זו הראשונה לא הגיעה אל ר' גרשון. (וראה להלן, סברות על האפשרות שכעת יש בידנו גם את האגרת הראשונה של הבעש"ט).
כנראה שמחמת חשיבותה כתב הבעשה[[בעש]] את האגרת בשנית, בה הביע כאב על אובדנה של האגרת הראשונה, על כך שבה נכתב כל הענין בפרוטרוט, אך ברבות הימים, מאז כתיבת האגרת הראשונה, נשכחו ממנו כמה פרטים.
האגרת השנית נשלחה על ידי תלמידו החשוב רבי [[יעקב יוסף כ"ץ]] מפולנאה בעל ה"[[תולדות יעקב יוסף]]", שהיה בדעתו לעלות לארץ הקודש. בעל "התולדות" לא עלה לבסוף לארץ ישראל, וכך גם האגרת השנית לא הגיעה לידו של רבי גרשון. בהמשך הדפיס בעל "התולדות" את האגרת בספרו [[בן פורת יוסף]], דבר שנותן לה משנה תוקף וחשיבות.
3,598

עריכות