שינויים

{{פירוש נוסף|נוכחי=סדרת האגרות קודש של [[אדמו"ר שליט"אהרבי]]|אחר=אגרות קודש של שאר [[אדמו"רי חב"ד]]|ראו=[[אגרות קודש (פירושונים)]]}}

'''אגרות קודש''' הוא שמם של עשרות כרכים (נכון לשנת [[תשפ"ד]] יצאו לאור ל"ה כרכים{{הערה|הכוללים את מכתבי הרבי מלך המשיח עד שנת [[תשמ"ג]].}}) ובהם למעלה מעשרת אלפים מכתבים של [[אדמו"ר שליט"אהרבי]] לפרט ולכלל. סדרה זו החלה לצאת לאור בהוראת הרבי שביקש לאסוף את המענות שנתן בכתב לשאלות שהפנו אליו יהודים מכל קצוות תבל, בנושאים המקיפים את כל חיי האדם ולהוציאם בדפוס בספרים מסודרים.

האגרות כוללות עצות והדרכות ב[[עבודת השם]], ביאורים ב[[קבלה]], ב[[חסידות]] וב[[נגלה]], עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, [[שמחה]], [[שלום בית ]] ועוד).

חלק גדול מהאגרות נדפסו בתחילה כהוספה לסדרת הספרים "[[לקוטי שיחות]]" ורק לאחר מכן- כשתוכן האגרות מתאים לתוכן הפרשיות שבכרך. בשנת [[תשמ"ז]], כאשר לא נמצאו עוד מכתבים שניתן להדפיסם כהוספה ל"לקוטי שיחות", פנו חברי ה'[[וועד להפצת שיחות]]' בשאלה לרבי, האם יוכלו לקבל מ[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|המזכירות]] מכתבים נוספים שאפשר להדפיסם (כפי שהורה הרבי גם במקרים דומים לפני כן, בהוצאת חלקי י"ב-י"ג ובשנת [[תשמ"ג]]) הוראת הרבי הייתה שוב ללקט מכתבים מהמזכירות, אך שבאו לבקש את אישור הרבי להדפסת הכרך, עם תחילת עריכת סדרת הורה הרבי להדפיס את המכתבים בספר בפני עצמם - אגרות קודש. האגרות שנדפסו בכרכי ה"אגרות קודש" קובצו לספרים אלושהופיעו (נכון לשנת [[תשפ"ד]]) כוללים מכתבים שנכתבו עד שנת [[תשמ"ג]] (בעוד שהמכתבים שב'לקוטי שיחות' מגיעים אף אל שנת [[תשנ"ב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13498&CategoryID=2189 אוצרות ה"מכתבים" עדיין נובעים ומתגלים].}}).

רוב המכתבים שנתפרסמו בסדרה הם מהעתקי ארכיון ה[[מזכירות]] עליו מופקד הרה"ח הופקד הרב [[שלום מענדל סימפסון]]. תרומה גדולה נתקבלה מאוסף ה[[ועד וועד להפצת שיחות]] (אותם קיבלו גם הם מהרב סימפסון על מנת להוסיפם בכרכי הליקוטי שיחות) ובנוסף נתקבלו מכתבים גם מאנשים פרטיים.

המכתבים מסודרים בכרכי אגרות הקודש בסדר כרונלוגי, לפי התאריך בו הם נכתבו, למעט מכרך כ"א בו נוספו מילואים. בחלק מהמכתבים נכתבו בשולי הגליון הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען על ידי העורכים. כמו כן, הושמטו שמות וחלקים על פי הוראת הרבי טרם העברתם לעורך הסדרה היה הרב סימפסון משמיט קטעים העלולים לפגוע בצנעת הפרטאו שאינם ראויים לפרסום וכיו"ב. במקרים נוספים השמיט העורך חלקים אלו.

עריכת הסדרה והוצאתה לאור החלה בשנת [[תשמ"ז]] על ידי [[מערכת אוצר החסידים]]. רוב הכרכים נערכו ע"י בתחילה ניהל את מלאכת העריכה ר' [[שלום בער לוין]] וחלקם ע, שערך את הכרכים א-כא, ובחורף [[תשנ"י ד]] העביר את העריכה לידי ר' [[שלום יעקב חזן]] שסייע בעריכה עוד קודם לכן, והחל לערוך את כרכים כ"ב ואילך במסגרת מערכת [[מערכת אוצר החסידים]]. בשנת [[תשע"א]] נכנסו לעבודה ר' [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] ור' [[צבי הירש נוטיק]] שהחלו לעסוק בליקוט אגרות לכרכי המילואים.

בתחילת כל כרך כמה מהכרכים נערך מבוא בידי אחד העורכים {{הערה|חלקם נכתבו בידי הרב [[אסף חנוך פרומר]]}} ובו סקירה ממצה על תוכן האגרות שבכרך והאירועים ההיסטוריים העומדים מאחוריהם.

במבוא לכרך ימאז ש[[אדמו"ב כותב ר' הזקן]] קיבל על עצמו את הנהגת [[חסידות חב"ד]], החל סדר של [[שלום בער לויןיחידות]], בה היו מקבלים מהרבי הוראות והדרכות. כשגדל מספר ה[[חסידים] ] ולא היה אפשרות לקבל את ההסברכולם ליחידות, יצאו [[תקנות ליאזנא]], בהמגבילות את הנסיעה לאדמו"דעת תחתוןר הזקן. כעבור שנים אחדות נדפס ספר ה[[תניא]] ובהקדמה כתב אדמו", לרצונו הקדוש של הרבי בהדפסת אגרותיור הזקן שספר זה כולל:

מאז ש[[אדמו"ר הזקן]] קיבל {{ציטוטון|תשובות על עצמו את הנהגת שאלות רבות אשר שואלים בעצה כל [[חסידות חבאנ"דש]], החל סדר של [[יחידות]], בה היו מקבלים מהרבי הוראות והדרכותדמדינותינו תמיד.. כשגדל מספר ה[[חסידים]] ולא היה אפשרות לקבל את כולם ליחידותואין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה, יצאו [[תקנות ליאזנא]], המגבילות את הנסיעה ל[[אדמו"ר הזקן]]על כן רשמתי כל התשובות לכל השאלות}}. כעבור שנים אחדות נדפס ספר ה[[תניא]] ובהקדמה כתב אדמו"ר הזקן שספר זה כולל:

{{ציטוטון|תשובות על שאלות מעין זה ניתן לומר ביחס להדפסת האיגרות: במשך שנים רבות אשר שואלים בעצה כל קיבל הרבי ל[[אנ"שיחידות]] דמדינותינו תמיד רבבות אנשים, ובמקביל כתב הרבי איגרות רבות לכל קצוי תבל. הן ביחידויות והן באיגרות ניתנו תשובות בכל שטחי החיים. והנה, בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויהאפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האגרות קודש, על כן רשמתי כל התשובות לכל השאלות}}שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין.

מעין זה ניתן לומר ביחס להדפסת האיגרות[[קובץ: במשך שנים רבות קיבל הרבי אגרות ל[[יחידות"א.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מכרכי האגרות קודש]] רבבות אנשים, ובמקביל כתב הרבי איגרות רבות לכל קצוי תבל. הן ביחידויות והן באיגרות ניתנו תשובות בכל שטחי החיים. והנה, בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האיגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין.

וממשיך אדמור אדמו"ר הזקן בהקדמתו ל'תניא' : "ומי שדעתו קצרה להבין דבר עצה מתוך קונטרסים אלו יפרש שיחתו לפני הגדולים שבעירו והם יבוננהו". כמו כן יש לומר גם היום, שה[[עשה לך רב]] יתנו את תשובותיהם על פי דברי הרבי שהודפסו בסדרת ה'איגרות אגרות קודש'".

יש לציין== תוכן כרכי האגרות =={{טורים|תוכן=* כרך א' - אגרות מהשנים [[תרפ"ח]]-[[תש"ד]], י"ל בשנת [[תשמ"ז]].* כרך ב' - אגרות מהשנים [[תש"ה]]-[[תש"ח]], י"ל בשנת [[תשמ"ז]].* כרך ג' - אגרות מהשנים [[תש"ט]]-[[תש"י]], י"ל בשנת [[תשמ"ז]].* כרך ד' - אגרות משנת [[תשי"א]], י"ל בשנת [[תשמ"ח]].* כרך ה' - אגרות משנת [[תשי"ב]] - חלק ראשון, י"ל בשנת [[תשמ"ח]].* כרך ו' - אגרות משנת [[תשי"ב]] - חלק שני, י"ל בשנת [[תשמ"ח]].* כרך ז' - אגרות משנת [[תשי"ג]], י"ל בשנת [[תשמ"ח]].* כרכים ח' - ט' - אגרות משנת [[תשי"ד]], ח"ח י"ל בשנת [[תשמ"ח]] וח"ט בשנת [[תשמ"ט]].* כרכים י' - י"א - אגרות משנת [[תשט"ו]], י"ל בשנת [[תשמ"ט]].* כרכים י"ב - י"ג - אגרות משנת [[תשט"ז]], י"ל בשנת [[תשמ"ט]].* כרכים י"ד - ט"ו - אגרות משנת [[תשי"ז]], חי"ד י"ל בשנת [[תשמ"ט]], וחט"ו בשנת [[תש"נ]].* כרכים ט"ז - י"ז - אגרות משנת [[תשי"ח]], י"ל בשנת [[תש"נ]].* כרך י"ח - אגרות משנת [[תשי"ט]], י"ל בשנת [[תש"נ]].* כרך י"ט - אגרות משנת [[תש"כ]], י"ל בשנת [[תנש"א]].* כרך כ' - אגרות משנת [[תשכ"א]] ומפתח כללי, י"ל בשנת [[תשנ"ב]].* כרך כ"א - השלמות, אגרות שהושמטו מכרכים א'-כ', י"ל בשנת [[תשנ"ג]].* כרך כ"ב - אגרות מהשנים [[תשכ"ב]]-[[תשכ"ג]], י"ל בשנת [[תשנ"ד]].* כרך כ"ג - אגרות מהשנים [[תשכ"ד]]-[[תשכ"ה]], י"ל בשנת [[תשנ"ח]].* כרך כ"ד{{הערה|שם=לוין|הכרכים הבאים מתייחסים למהדורה שמוציא הרב [[שלום יעקב חזן]] חבר מערכת [[אוצר החסידים]] בשיתוף עם המזכיר שמונה על ניהול ארכיון האגרות הרב [[שלום מענדל סימפסון]] כשלאחר פטירתו מחליף אותו בנו. ישנה מהדורה נוספת היוצאת לאור שלוקחת את האגרות הנדפסות בסדרה האותנטית ומדפיסה אותן בהוספת אגרות ומענות נוספים. בסדרה זו, הנערכת על ידי מערכת [[ועד הנחות בלה"ק]], היו שותפים במהלך השנים (כמפורט ב'פתח דבר'): ר' [[חיים שאול ברוק]], ר' [[ישראל שמעון קלמנסון]], ר' [[צבי הירש נוטיק]], ר' [[משה זקליקובסקי]], ר' [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]], ר' [[פסח צבי שמערלינג]], ר' מרדכי מנשה לאופר, ר' [[יצחק וילהלם]], ר' ישראל יונתן זילברשטרום, ור' מרדכי סטמבלר. בחלק מהכרכים נכתב כי הרבי ראה את המבוא לספר בו הובאו דברים אלולרב [[שלום דובער לוין]] יש חלק בעריכה או שהוא העורך הראשי.

==תוכן כרכי האגרות== {{טורים|תוכן=בסדרה זו סדר הכרכים הוא:*כרך א כ"ד - אגרות עד תקופת השואה (עד שנת מהשנים [[תשתשכ"דו]]) *כרך ב - אגרות מסוף תקופת השואה ([[תשתשכ"הז]]) עד שנת (בסדר שונה.* כרך כ"ה - אגרות משנת [[תשתשכ"ח]]) .*כרך ג כ"ו - אגרות מהשנים [[תשתשכ"ט]]-[[תש"יל]] .*כרך ד כ"ז - אגרות משנת מהשנים [[תשיתשל"א]] *כרכים ה-ו - אגרות משנת [[תשיתשל"ב]].*כרך ז כ"ח - אגרות משנת [[תשיתשל"ג]] .*כרכים ח-כרך כ"ט - אגרות משנת [[תשיתשל"ד]] .*כרכים י-יא כרך ל' - אגרות משנת [[תשטתשל"וה]] .*כרכים יב-יג כרך ל"א - אגרות משנת [[תשטתשל"זו]].*כרכים יד-טו כרך ל"ב - אגרות משנת [[תשיתשל"ז]] *כרכים טז-יז כרך ל"ג - אגרות משנת [[תשיתשל"ח]] *כרך יח .}} - אגרות משנת מהשנים [[תשכ"ו]]-[[תשכ"ז]], י"ל בשנת [[תשיתשע"ט]] .*כרך יט כ"ה - אגרות משנת מהשנים [[תשכ"ח]]-[[תשכ"ט]], י"ל בשנת [[תשתשנ"כט]].*כרך כ "ו - אגרות משנת מהשנים [[תש"ל]]-[[תשכתשל"א]] ומפתח כללי, י"ל בשנת [[תשנ"ט]].*כרך כא - השלמות, אגרות שהושמטו מכרכים א-כ *כרך כב "ז - אגרות מהשנים [[תשכתשל"ב]]-[[תשכתשל"ג]], י"ל בשנת [[תשס"ג]] .*כרך כג כ"ח - אגרות מהשנים [[תשכתשל"ד]]-[[תשכתשל"ה]] , י"ל בשנת [[תשס"ד]].*כרך כד כ"ט - אגרות מהשנים [[תשכתשל"ו]]-[[תשכתשל"ז]] , י"ל בשנת{{הבהרה}}.*כרך כה ל'{{הערה|1=יצא לאור בחודש סיון [[תשע"ח]]. [http://chabad.info/special/אור-חדש-כרך-חדש-בסדרת-האגרות-קודש/ המבוא בפתח הספר, באתר חב"ד אינפו].}} - אגרות משנת [[תשכתשל"ח]], י"ל בשנת [[תשע"ח]] .*כרך כו ל"א{{הערה|1=יצא לאור בחודש טבת [[תשפ"א]]. הצצה לאגרות שבספר מאת אברהם רייניץ: '''[https://chabad.info/magazine/644960/ כל כרך של אגרות קודש כמו 'הצצה' לעשרות יחידויות]''', שבועון בית משיח גליון 1244 עמוד 23.}} - אגרות מהשנים [[תשכתשל"ט]]-, י"ל בשנת [[תשתשפ"לא]] .*כרך כז ל"ב{{הערה|יצא לאור בחודש סיון תשפ"א. "לב לדעת" - טעימה מהאגרות שבכרך ב[https://drive.google.com/file/d/1BNqMDSo-0OFTFav00FeFB4yzuZs_YLmO/view?usp=sharing קובץ 'כ"ח וגבורות'] (ע' 18 - 37) שיצא לאור ע"י [[ועד חיילי בית דוד]]. הצצה לאגרות שבספר מאת אברהם רייניץ: '''[https://chabad.info/magazine/679466/ "שלושים שנה שזכיתי לעמוד בראש תנועת חב"ד"]'''}} - אגרות מהשנים [[תשלתש"אמ]]-, י"ל בשנת [[תשלתשפ"בא]] .*כרך כח ל"ג{{הערה|1=[https://chabad.info/special/777013/ המבוא לכרך ל"ג, באתר חב"ד אינפו].}} - אגרות משנת [[תשלתשמ"א]], י"ל בשנת [[תשפ"גב]].*כרך כט ל"ד{{הערה|יצא לאור בחודש מר-חשוון תשפ"ג. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/11/17-11-2022-17-01-22-מבוא-לאגרות-קודש-כרך-לד.pdf?&~nfopt%28fileDistorted=24106923071375186%29&~nfopt(fileDistorted=27033075615283475) המבוא בפתח הספר] {{אינפו}}}} - אגרות משנת [[תשלתשמ"ב]], י"ל בשנת [[תשפ"דג]].*כרך ל "ה - אגרות משנת [[תשלתשמ"ג]], י"ל בשנת [[תשפ"הד]]{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:אגרות_קודש_חלק_ל%22ה.jpeg צילום שער הספר] {{תמונה}}.}}

לאחר שנדפסו כמה מכרכי ה"אגרות קודש", שאל אדמו"ר שליט"א את ר' בעת שהמזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]] הגיש לרבי קבוצת מכתבים שהוציא מתוך האוסף כדי למסרן לדפוס פנה אליו הרבי ושאל: "אויב מ'קאכט זיך אין די אגרות" [= האם עוסקים בלהט בלימוד האגרות]? ר' שלום מענדל ענה, כי שמע מבנו, שלמד באותה עת בישיבה במוריסטאון, שהבחורים שם קבעו סדר לימוד ב'אגרות קודש'. אמר לי הרבי: "בחורים? בחורים פארשטיי איך! אבער וואס טוט זיך מיט יונגעלייט?" [= בחורים, הנני מבין! אבל מה קורה עם האברכים?]. בהוצאת הכרך העשירי של האגרות קודש, בירר הרבי מדוע לא עושים חגיגה, ובאותה הזדמנות ערכו אירוע גדול לרגל הוצאת הכרך לאור עולם{{הערה|כמו כן בשנת [[תשע"ח]] התקיימה התוועדות גדולה ב-770 בארגון [[הוצאת ספרים קה"ת]] לרגל צאת כרך ל' - ראו [https://chabad.info/seven-seventy/368850 ידיעה באתר] {{אינפו}}.}}. ==תרגומים==מאחר והרבה מהאגרות בסדרה נכתבו במקורם ב[[אידיש]], יצאו לאור מספר תרגומים לשפות אחרות. === תרגום ללשון הקודש ===[[קובץ:אגרות קודש - מתורגם מלשון הקודש.png|ממוזער|שמאל|250px|סט 'אגרות קודש - מתורגם ללה"ק']] בשנת [[תשפ"א]] הוציאה [[מערכת אוצר החסידים]] שלושה כרכים של '''אגרות קודש - בתרגום חפשי ללשון הקודש'''{{הערה|כללי העריכה והתרגום נדפסו במבוא לכרכים אלו.}} בהם מופיעים תרגום המכתבים מכרכים א' - ל"א ללשון הקודש. בראש כל אגרת מופיע מספר האגרת המקורי ומתחתיה מקום האגרת בכרך האורגינלי{{הערה|כמו כן, בשנת [[תשס"ג]] החלו להוציא [[סניף קה"ת בארץ הקודש]] ארבעה כרכים של '''אגרות קודש מתורגמות''', בהם מתורגמות האגרות מכרכים א' - ל'{{הערה|מחלק כ"ה ואילך – במהדורה הנערכת על ידי ועד הנחות בלה"ק. ראו הערה {{הערה|שם=לוין}}.}} ל[[לשון הקודש]]. התרגום נעשה על ידי הרב [[משה מרינובסקי]] והרב [[מאיר מארק]].}}.

בהוצאת הכרך העשירי של האגרות קודשסדרה נוספת המונה כעת שני כרכים נקראת בשם '''מכתבים מהרבי''', בירר אדמו"ר שליט"א מדוע לא עושים חגיגה, ובאותה הזדמנות ערכו אירוע גדול לרגל הוצאת הכרך ובה מכתבים ששלח הרבי בשפה ה[[אנגלית]] בתרגום ללשון הקודש. הסדרה יוצאת לאור עולםעל ידי מערכת [[אוצר ספרי ליובאוויטש]].

===תרגום לאנגלית===[[קובץ:אגרות קודש אנגלית.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הספר 'אגרות קודש' באנגלית]] סדרת "אגרות קודש" נוספת בתרגום ל[[אנגלית]]. עד עתה יצאו לאור שמונה כרכים על ידי ועד [[Sichos In English]] (שיחות באנגלית) שתורגמו על ידי הרב [[אליהו תגר]]. בהקדמה לכל כרך מופיע מבוא הסוקר את האירועים המרכזיים באותם שנים. ==הוצאות שונותנוספות==[[קובץ:אגרות קודש כיס.jpg|350px|ממוזער|אגרות קודש - פורמט כיס (חלקים א' - כ"ג)]]

סדרה זו הכוללת שלושה כרכים, מכילה ליקוט של מכתבים מתורגמים מאגנלית מתוך ארכיונו של הרב [[ניסן מינדל]], שהתפרסמו במהלך השנים ב[[שבועון כפר חב"ד]]. הייחוד שבסדרה זו הוא שימת דגש על אגרות בהם מבאר הרבי נושאים שונים באמונה ומדע.  ===אגרות קודש באנגלית===[[תמונה:אגרות קודש אנגלית.jpg|left|thumb|150px|הספר עד כה יצאו לאור ג'אגרות קודש' באנגלית]]סדרת ה"אגרות קודש" תורגמה לאנגלית ועד עתה תורגמו חמשה כרכים. הספרים יצאו לאור על ידי ועד Sichos In English (שיחות באנגלית) ומתורגמים ידי הרב אליהו תגר. בהקדמה לכרכים מופיע מבוא הסוקר הכוללים את האירועים המרכזיים באותם שנים, תקופה מיוחדת במינה בעבודת [[הפצת המעיינות]] על ידי הרבי לאחר הסתלקותו של [[אדמורוב המכתבים שהתפרמו בעיתון כפ"ר הרייח עד שנת תשס"צ]] והתחלת נשיאותו של הרביה.

בשנת [[תשע"ב]] יצא לאור '[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]' בעריכתו של הרב [[שמעון וייצהנדלרויצהנדלר]], הכולל ליקוט מתוך סדרת האגרות קודש של מכתבים בעלי תוכן תורני, בהם דן הרבי עם גדולי ישראל בנושאים הלכתיים שונים. השו"ת כולל שתי כרכים בפורמט אלבומי מהודר, ובשולי הדפים מובאים בקצרה תולדותיהם של גדולי ישראל שהתכתבו עם הרבי.===אגרות קודש כיס===בשנת [[תש"פ]] יצאו לאור חלקים כ"ה - ל' של האגרות קודש, ובשנת [[תשפ"א]] יצאו לאור חלקים א' - כ"ג, בפורמט כיס, בהוצאת [[קה"ת]]. בשנת [[תשפ"ג]], יצא לאור חלק י"א במהדורת כיס מיוחדת עם תמונה [[הרבי מלך המשיח]] על הכריכה.

{{ערך מורחב|ערך=[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]}}יהודים רבים נוהגים כיום לחזק את [[התקשרות|התקשרותם]] לכ"ק אדמו"ר שליט"אם לרבי, לשאול שאלות ולבקש עצה וברכה בכל תחומי החיים על ידי פנייה לרבי באמצעות האגרות קודש.

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמאולדוגמה: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיו"בוכיוצא בזה, הי' היה להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו"בוכיוצא בזה|מקור=[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 309}}

למקורות נוספים להנהגה זו מאדמו"רי חב"ד ומהיהדות בכלל ראה בנספח לחוברת [http://www.shluchimcenter.org/kvatzim/yechi.pdf [יחי המלך המשיח (קובץ)|יחי המלך המשיח]]{{הערה|מכון תורתו של המשיח, בני ברק אלול תשס"ו.}}{{הערה|בספר [[לשמע אוזןאלול]] של הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] מסופר ש[[אדמותשס"ר הרש"ב]] אמר: "כאשר קורה משהו אצל יהודי, יש בכוחו של כל יהודי לפתוח את ספר התניא ולומר: רבי, עזרו לי! כנראה, שלכן נהוג להכניס פדיון לתוך ספר התניא" (מספר ששמע מהרב יוסף ליפשיץ מקוריוקבקה, ששמע מאדמו"ר הרש"ב)ו.}}.

מאות ואלפי סיפורי ניסים גלויים מתרחשים על ידי הכתיבה דרך האגרות קודש והם מקובצים במספר ספרים. כמו כן בגליון השבועי [[שיחת הגאולה|"שיחת הגאולה"]] מתפרסם מדי שבוע סיפור נס שארע ע"י מענותיו של הרבי דרך האגרות קודש. ==ראה מכתבי הרבי באנגלית==בנוסף לסדרת אגרות קודש, יצאו לאור שני סדרות של מכתבי הרבי שנכתבו במקור באנגלית: הסדרה הראשונה נקראת "מכתבים של הרבי" - Letters of the Rebbe, היוצאת לאור על ידי [[אוצר ספרי ליובאוויטש]] והכוללת שמונה כרכים (עד לשנת תשפ"ג). בסדרה זו מודפסים רק מכתבים שהתקבלו מאת הנמענים, וידוע בוודאות שנשלחו לאחר הגהה וחתימה. כרך ב' תורגם לעברית. הסדרה השניה נקראת "המכתב והרוח" - The Letter & The Spirit, הכוללת חמשה כרכים (עד לשנת תשפ"א), הכרך הראשון נערך על ידי מזכירו של הרבי הרב [[ניסן מינדל]] ויצא לאור בהוצאת [[קה"ת]], וארבעת הכרכים הנוספים נערכו על ידי בתו מרת פריידא ובעלה הרב שלום דובער שפירא ויצאו לאור בהוצאתו. מכתבים אלה נלקטו מתוך הטיוטות הראשונות שנשמרו על ידי הרב ניסן מינדל ולא עברו את הגהת הרבי. בנוסף לכך, מזכירו של הרבי הרב [[שלום מענדל סימפסון]] יחד עם בנו הרב אברהם עמלו במשך כמה שנים על מיון וסידור מכתבי הרבי באנגלית מתוך ארכיון [[מזכירות]], בכדי להוציאם לאור עולם בסדרת ספרים, אך הסדרה עוד לא באה לידי פועל. ==לקריאה נוספת==*גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1307 ע' 42–45. ==ראו גם==*[[מכתב כללי]]

;כרכי ה'אגרות קודש'* 'קריאה''[https://drive.google.com/drive/folders/1GdNn-HNH_vnuDd431AHGOpdF0qzMeCg_?usp=sharing כל כרכי ה'אגרות קודש' מסודרים בתוך תיקיית דרייב] - לצפיה והורדה'''

*[https://drive.google.com/drive/folders/1cGiLu-Yh4rQM87ccvKeYeTOCerS0GU6O?usp=sharing כרכים כה-ל באתר רבי דרייב] (חסר חלק כ"ט) {{PDF}}*[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/index.htm 28 כרכים א' - כ"ח, פורמט טקסט] - אתר [[ספריית חב"ד]]. *[http://sites.google.com/site/bokss2/home/agross כרכים א' כ"ח פורמט ספר], אתר שיתופי של "[[ספריית חב"ד]]" עם "[[HebrewBooks]]" (חלקים י"ב וי"ד, חסרים).{{PDF}}*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15947&st=&pgnum=356&hilite= מפתחות לכרכים א' - כ'], אתר שיתופי של "[[ספריית חב"ד]]" עם "[[HebrewBooks]]".{{PDF}}[[קובץ:אבנים יקרות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספר אבנים יקרות לרבי]]* שני כרכי [[אגרות מלך]]: '''[http://siteschabadpedia.co.googleil/images/4/46/אגרות_מלך_כרך_א'_-_תשרי-אדר.compdf כרך א' - חודשים תשרי-אדר] {{*}} [http://sitechabadpedia.co.il/bokss2images/home2/agross2d/agrossmtorgam שני כרכים של אגרות_מלך_כרך_ב'_-_ניסן-אלול.pdf כרך ב' - חודשים ניסן-אלול]''' {{PDF}} ;אגרות קודש מתורגמות* [https://chabadpedia.co.il/images/d/d1/אגרות_קודש_מתורגמות_כרך_א.pdf כרך א'], אתר שיתופי של - אגרות הקודש מתוך החלקים א' - י"א בסט האורגינלי.* [[ספריית חב"ד]https://chabadpedia.co.il/images/d/d9/אגרות_קודש_מתורגמות_כרך_ב.pdf כרך ב']- אגרות הקודש מתוך החלקים י" עם ב - כ"ג בסט האורגינלי.* [[HebrewBooks]https://chabadpedia.co.il/images/b/bf/אגרות_קודש_מתורגמות_כרך_ג.pdf כרך ג']- אגרות הקודש מתוך החלקים כ"ד - ל"א בסט האורגינלי.{{PDF}}*הלל מונדשיין, '[httphttps://wwwmoshiach.ru/IgrotKodeshInRussian.teshuraphp כרך א-כ"ג] - אגרות הקודש מתורגם לרוסית.com* אגרות קודש מתורגמות בהוצאת [[סניף קה"ת בארץ הקודש]]: [https:/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768www.hebrewbooks.pdf סיפורים אמרות משלים ופתגמיםorg/15854 חלק א'](כרכים א'–ו), מלוקטים מכרכי האגרות קודש[https://www.hebrewbooks. [[תשורהorg/15897 חלק ב']] מחגיגת הבר מצוה של הת(כרכים ז' מ–ט"מ מונדשייןו), י[https://www.hebrewbooks.org/58804 חלק ג'] (כרכים ט"ז כסלו תשסז–כ"ח {{PDF}}ג)

'''שונות'''* [http://www.igrot.com אתר ;כתיבה לרבי באמצעות האגרות ה'אגרות קודש] - igrot.com'* '''[http://www.igrot.org סיפורי מופת אישיים וניסי הרבי שליט"א מלך המשיח באמצעות אגרות קודש] - igrot.org* [http://shop.chabad.infoil/?string=%E0%E2%F8%E5%FA+%F7%E5%E3%F9&url=search&lang=he לרכישת ספרי מרכז אגרות קודש] - אתר חב"ד-שופ* [http://igrut.blogspot.com בלוג עם מאות סיפורים על אנשים שכתבו לרבי באגרות קודשכותבים ומקבלים ברכה בתשלום] - igrut.blogspot.com* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62860 הרב מאיר מאזוז מייעץ: לכתוב לרבי ב'אגרות קודש'] {{אינפו}}'* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2666 פתיחת ספר לדעת תשובות - האם אפשר למצוא תשובות לשאלות חשובות בחיים בחומש או בספר תהילים? ] - הרב יצחק בצרי מביא מקורות תורניים להנהגה זו ומתייחס גם לכתיבה ב'אגרות קודש'. {{וידאו}} {{אינפו}}*'[http://www.chabadigrot.info/newvideo/video.php?id=2894 ערוץ 10 על com אתר כתיבה לרבי באמצעות ה'אגרות האגרות קודש- בחינם]'] {{וידאו}} {{אינפו}}* [[עמי מיימון]], תוכנית ברדיו 'קול ברמה': [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76436 כתיבה לרבי באמצעות אגרות קודש], ב תמוז התשע"ג (10.06.2013) {{צליל}} {{אינפו}}

[[קטגוריה:מושגים כללייםמושגי יסוד]][[קטגוריה:רבי וחסיד]][[קטגוריה:אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|*]][[קטגוריה:אגרות קודש|5]]