שינויים

{{פירוש נוסף|נוכחי=סדרת האגרות קודש של [[אדמו"ר שליט"אהרבי]]|אחר=אגרות קודש של שאר [[אדמו"רי חב"ד]]|ראו=[[אגרות קודש (פירושונים)]]}}

'''אגרות קודש''' הוא שמם של עשרות כרכים (נכון לשנת [[תשפ"ד]] יצאו לאור ל"ה כרכים{{הערה|הכוללים את מכתבי הרבי מלך המשיח עד שנת [[תשמ"ג]].}}) ובהם למעלה מעשרת אלפים מכתבים של [[אדמו"ר שליט"אהרבי]] לפרט ולכלל. הוצאתם סדרה זו החלה לצאת לאור של האגרות החלה בשנת [[תשמ"ז]], אז הורה בהוראת הרבי שביקש לאסוף את המענות שנתן בכתב לשאלות שהפנו אליו יהודים מכל קצוות תבל, בנושאים המקיפים את כל חיי האדם ולהוציאם בדפוס בספרים מסודרים.

האגרות כוללות עצות והדרכות ב[[עבודת השם]], ביאורים ב[[קבלה]], ב[[חסידות]] וב[[נגלה]], עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, [[שמחה]], [[שלום בית ]] ועוד). יהודים רבים נוהגים כיום, להפנות את שאלותיהם ובקשותיהם לרבי באמצעות כתיבת מכתב והכנסתו בצורה אקראית לאחד מכרכי ה'אגרות קודש' ולמצוא שם עצה וברכה.

חלק גדול מהאגרות נדפסו בתחילה כהוספה לסדרת הספרים "[[לקוטי שיחות]]" ורק לאחר מכן- כשתוכן האגרות מתאים לתוכן הפרשיות שבכרך. בשנת [[תשמ"ז]], כאשר לא נמצאו עוד מכתבים שניתן להדפיסם כהוספה ל"לקוטי שיחות", פנו חברי ה'[[וועד להפצת שיחות]]' בשאלה לרבי, האם יוכלו לקבל מ[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|המזכירות]] מכתבים נוספים שאפשר להדפיסם (כפי שהורה הרבי גם במקרים דומים לפני כן, בהוצאת חלקי י"ב-י"ג ובשנת [[תשמ"ג]]) הוראת הרבי הייתה שוב ללקט מכתבים מהמזכירות, אך שבאו לבקש את אישור הרבי להדפסת הכרך, עם תחילת עריכת סדרת הורה הרבי להדפיס את המכתבים בספר בפני עצמם - אגרות קודש. האגרות שנדפסו בכרכי ה"אגרות קודש" קובצו לספרים אלושהופיעו (נכון לשנת [[תשפ"ד]]) כוללים מכתבים שנכתבו עד שנת [[תשמ"ג]] (בעוד שהמכתבים שב'לקוטי שיחות' מגיעים אף אל שנת [[תשנ"ב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13498&CategoryID=2189 אוצרות ה"מכתבים" עדיין נובעים ומתגלים].}}).

רוב המכתבים שנתפרסמו בסדרה הם מהעתקי ארכיון ה[[מזכירות]] עליו מופקד הרה"ח הופקד הרב [[שלום מענדל סימפסון]]. תרומה גדולה נתקבלה מאוסף ה[[ועד וועד להפצת שיחות]] (אותם קיבלו גם הם מהרב סימפסון על מנת להוסיפם בכרכי הליקוטי שיחות) ובנוסף נתקבלו מכתבים גם מאנשים פרטיים.

המכתבים מסודרים בכרכי אגרות הקודש בסדר כרונלוגי, לפי התאריך בו הם נכתבו, למעט מכרך כ"א בו נוספו מילואים. בחלק מהמכתבים נכתבו בשולי הגליון הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען על ידי העורכים. כמו כן, הושמטו שמות וחלקים על פי הוראת הרבי טרם העברתם לעורך הסדרה היה הרב סימפסון משמיט קטעים העלולים לפגוע בצנעת הפרטאו שאינם ראויים לפרסום וכיו"ב. במקרים נוספים השמיט העורך חלקים אלו.

עריכת הסדרה והוצאתה לאור נעשית החלה בשנת [[תשמ"ז]] על ידי [[מערכת אוצר החסידים]]. רוב הכרכים נערכו ע"י בתחילה ניהל את מלאכת העריכה ר' [[שלום בער לוין]] וחלקם ע, שערך את הכרכים א-כא, ובחורף [[תשנ"י ד]] העביר את העריכה לידי ר' [[שלום יעקב חזן]] שסייע בעריכה עוד קודם לכן, והחל לערוך את כרכים כ"ב ואילך במסגרת מערכת [[מערכת אוצר החסידים]].

בתחילת כל כרך כמה מהכרכים נערך מבוא בידי אחד העורכים {{הערה|חלקם נכתבו בידי הרב [[אסף חנוך פרומר]]}} ובו סקירה ממצה על תוכן האגרות שבכרך והאירועים ההיסטוריים העומדים מאחוריהם.

במבוא לכרך == תוכן כרכי האגרות =={{טורים|תוכן=* כרך א' - אגרות מהשנים [[תרפ"ח]]-[[תש"ד]], י"ל בשנת [[תשמ"ז]].* כרך ב' - אגרות מהשנים [[תש"ה]]-[[תש"ח]], י"ל בשנת [[תשמ"ז]].* כרך ג' - אגרות מהשנים [[תש"ט]]-[[תש"י]], י"ל בשנת [[תשמ"ז]].* כרך ד' - אגרות משנת [[תשי"א]], י"ל בשנת [[תשמ"ח]].* כרך ה' - אגרות משנת [[תשי"ב]] - חלק ראשון, י"ל בשנת [[תשמ"ח]].* כרך ו' - אגרות משנת [[תשי"ב]] - חלק שני, י"ל בשנת [[תשמ"ח]].* כרך ז' - אגרות משנת [[תשי"ג]], י"ל בשנת [[תשמ"ח]].* כרכים ח' - ט' - אגרות משנת [[תשי"ד]], ח"ח י"ל בשנת [[תשמ"ח]] וח"ט בשנת [[תשמ"ט]].* כרכים י' - י"א - אגרות משנת [[תשט"ו]], י"ל בשנת [[תשמ"ט]].* כרכים י"ב כותב ר- י"ג - אגרות משנת [[תשט"ז]], י"ל בשנת [[תשמ"ט]].* כרכים י"ד - ט"ו - אגרות משנת [[תשי"ז]], חי"ד י"ל בשנת [[תשמ"ט]], וחט"ו בשנת [[תש"נ]].* כרכים ט"ז - י"ז - אגרות משנת [[תשי"ח]], י"ל בשנת [[תש"נ]].* כרך י"ח - אגרות משנת [[תשי"ט]], י"ל בשנת [[תש"נ]].* כרך י"ט - אגרות משנת [[תש"כ]], י"ל בשנת [[תנש"א]].* כרך כ' - אגרות משנת [[תשכ"א]] ומפתח כללי, י"ל בשנת [[תשנ"ב]].* כרך כ"א - השלמות, אגרות שהושמטו מכרכים א'-כ' , י"ל בשנת [[תשנ"ג]].* כרך כ"ב - אגרות מהשנים [[תשכ"ב]]-[[תשכ"ג]], י"ל בשנת [[תשנ"ד]].* כרך כ"ג - אגרות מהשנים [[תשכ"ד]]-[[תשכ"ה]], י"ל בשנת [[תשנ"ח]].* כרך כ"ד{{הערה|שם=לוין|הכרכים הבאים מתייחסים למהדורה שמוציא הרב [[שלום יעקב חזן]] חבר מערכת [[אוצר החסידים]] בשיתוף עם המזכיר שמונה על ניהול ארכיון האגרות הרב [[שלום בער לויןמענדל סימפסון]] כשלאחר פטירתו מחליף אותו בנו. ישנה מהדורה נוספת היוצאת לאור שלוקחת את ההסברהאגרות הנדפסות בסדרה האותנטית ומדפיסה אותן בהוספת אגרות ומענות נוספים. בסדרה זו, ב"דעת תחתוןהנערכת על ידי מערכת [[ועד הנחות בלה"ק]], לרצונו הקדוש של הרבי בהדפסת אגרותיוהיו שותפים במהלך השנים (כמפורט ב'פתח דבר'):ר' [[חיים שאול ברוק]], ר' [[ישראל שמעון קלמנסון]], ר' [[צבי הירש נוטיק]], ר' [[משה זקליקובסקי]], ר' [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]], ר' [[פסח צבי שמערלינג]], ר' מרדכי מנשה לאופר, ר' [[יצחק וילהלם]], ר' ישראל יונתן זילברשטרום, ור' מרדכי סטמבלר. בחלק מהכרכים נכתב כי לרב [[שלום דובער לוין]] יש חלק בעריכה או שהוא העורך הראשי.

מאז שבסדרה זו סדר הכרכים הוא:* כרך כ"ד - אגרות מהשנים [[תשכ"ו]]-[[תשכ"ז]] בסדר שונה.* כרך כ"ה - אגרות משנת [[תשכ"ח]].* כרך כ"ו - אגרות מהשנים [[תשכ"ט]]-[[תש"ל]].* כרך כ"ז - אגרות מהשנים [[תשל"א]]-[[תשל"ב]].* כרך כ"ח - אגרות משנת [[תשל"ג]].* כרך כ"ט - אגרות משנת [[תשל"ד]].* כרך ל' - אגרות משנת [[תשל"ה]].* כרך ל"א - אגרות משנת [[תשל"ו]].* כרך ל"ב - אגרות משנת [[תשל"ז]]*כרך ל"ג - אגרות משנת [[תשל"ח]].}} - אגרות מהשנים [[תשכ"ו]]-[[תשכ"ז]], י"ל בשנת [[תשע"ט]].* כרך כ"ה - אגרות מהשנים [[תשכ"ח]]-[[תשכ"ט]], י"ל בשנת [[תשנ"ט]].* כרך כ"ו - אגרות מהשנים [[תש"ל]]-[[תשל"א]], י"ל בשנת [[תשנ"ט]].* כרך כ"ז - אגרות מהשנים [[תשל"ב]]-[[תשל"ג]], י"ל בשנת [[תשס"ג]].* כרך כ"ח - אגרות מהשנים [[תשל"ד]]-[[תשל"ה]], י"ל בשנת [[תשס"ד]].* כרך כ"ט - אגרות מהשנים [[אדמותשל"ר הזקןו]]-[[תשל"ז] קיבל על עצמו את הנהגת ], י"ל בשנת{{הבהרה}}.* כרך ל'{{הערה|1=יצא לאור בחודש סיון [[חסידות תשע"ח]]. [http://chabad.info/special/אור-חדש-כרך-חדש-בסדרת-האגרות-קודש/ המבוא בפתח הספר, באתר חב"דאינפו].}} - אגרות משנת [[תשל"ח]], החל סדר י"ל בשנת [[תשע"ח]].* כרך ל"א{{הערה|1=יצא לאור בחודש טבת [[תשפ"א]]. הצצה לאגרות שבספר מאת אברהם רייניץ: '''[https://chabad.info/magazine/644960/ כל כרך של אגרות קודש כמו 'הצצה' לעשרות יחידויות]''', שבועון בית משיח גליון 1244 עמוד 23.}} - אגרות מהשנים [[יחידותתשל"ט]], בה היו מקבלים מהרבי הוראות והדרכותי"ל בשנת [[תשפ"א]].* כרך ל"ב{{הערה|יצא לאור בחודש סיון תשפ"א. כשגדל מספר ה"לב לדעת" - טעימה מהאגרות שבכרך ב[https://drive.google.com/file/d/1BNqMDSo-0OFTFav00FeFB4yzuZs_YLmO/view?usp=sharing קובץ 'כ"ח וגבורות'] (ע' 18 - 37) שיצא לאור ע"י [[ועד חיילי בית דוד]]. הצצה לאגרות שבספר מאת אברהם רייניץ: '''[https://chabad.info/magazine/679466/ "שלושים שנה שזכיתי לעמוד בראש תנועת חב"ד"]'''}} - אגרות מהשנים [[תש"מ]], י"ל בשנת [[תשפ"א]].* כרך ל"ג{{הערה|1=[https://chabad.info/special/777013/ המבוא לכרך ל"ג, באתר חב"ד אינפו].}} - אגרות משנת [[חסידיםתשמ"א]] ולא היה אפשרות לקבל את כולם ליחידות, יצאו י"ל בשנת [[תקנות ליאזנאתשפ"ב]].* כרך ל"ד{{הערה|יצא לאור בחודש מר-חשוון תשפ"ג. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/11/17-11-2022-17-01-22-מבוא-לאגרות-קודש-כרך-לד.pdf?&~nfopt%28fileDistorted=24106923071375186%29&~nfopt(fileDistorted=27033075615283475) המבוא בפתח הספר] {{אינפו}}}} - אגרות משנת [[תשמ"ב]], המגבילות את הנסיעה י"לבשנת [[אדמותשפ"ר הזקןג]]. כעבור שנים אחדות נדפס ספר * כרך ל"ה- אגרות משנת [[תניאתשמ"ג]] ובהקדמה כתב אדמו, י"ר הזקן שספר זה כוללל בשנת [[תשפ"ד]]{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:אגרות_קודש_חלק_ל%22ה.jpeg צילום שער הספר] {{תמונה}}.}}

==ביטויים מיוחדים של הרבי==לאחר שנדפסו כמה מכרכי ה"תשובות על שאלות רבות אשר שואלים בעצה כל אגרות קודש", בעת שהמזכיר הרב [[אנשלום מענדל סימפסון]] הגיש לרבי קבוצת מכתבים שהוציא מתוך האוסף כדי למסרן לדפוס פנה אליו הרבי ושאל: "שאויב מ'קאכט זיך אין די אגרות" [= האם עוסקים בלהט בלימוד האגרות]] דמדינותינו תמיד ? ר' שלום מענדל ענה, כי שמע מבנו, שלמד באותה עת בישיבה במוריסטאון, שהבחורים שם קבעו סדר לימוד ב'אגרות קודש'. . ואין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויהאמר לי הרבי: "בחורים? בחורים פארשטיי איך! אבער וואס טוט זיך מיט יונגעלייט?" [= בחורים, על כן רשמתי כל התשובות לכל השאלות . הנני מבין! אבל מה קורה עם האברכים?]."

מעין זה ניתן לומר ביחס להדפסת האיגרות: במשך שנים רבות קיבל בהוצאת הכרך העשירי של האגרות קודש, בירר הרבי למדוע לא עושים חגיגה, ובאותה הזדמנות ערכו אירוע גדול לרגל הוצאת הכרך לאור עולם{{הערה|כמו כן בשנת [[תשע"ח]] התקיימה התוועדות גדולה ב-770 בארגון [[יחידותהוצאת ספרים קה"ת]] רבבות אנשים, ובמקביל כתב הרבי איגרות רבות לכל קצוי תבללרגל צאת כרך ל' - ראו [https://chabad. הן ביחידויות והן באיגרות ניתנו תשובות בכל שטחי החייםinfo/seven-seventy/368850 ידיעה באתר] {{אינפו}}. והנה, בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האיגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין}}.

וממשיך אדמור הזקן בהקדמתו ל'תניא' : "ומי שדעתו קצרה להבין דבר עצה מתוך קונטרסים אלו יפרש שיחתו לפני הגדולים שבעירו והם יבוננהו". כמו כן יש לומר גם היום, שה==תרגומים==מאחר והרבה מהאגרות בסדרה נכתבו במקורם ב[[עשה לך רבאידיש]] יתנו את תשובותיהם על פי דברי הרבי שהודפסו בסדרת ה'איגרות קודש'", יצאו לאור מספר תרגומים לשפות אחרות.

יש לציין, כי הרבי ראה את המבוא לספר בו הובאו דברים אלו=== תרגום ללשון הקודש ===[[קובץ:אגרות קודש - מתורגם מלשון הקודש.png|ממוזער|שמאל|250px|סט 'אגרות קודש - מתורגם ללה"ק']]

==תוכן כרכי בשנת [[תשפ"א]] הוציאה [[מערכת אוצר החסידים]] שלושה כרכים של '''אגרות קודש - בתרגום חפשי ללשון הקודש'''{{הערה|כללי העריכה והתרגום נדפסו במבוא לכרכים אלו.}} בהם מופיעים תרגום המכתבים מכרכים א' - ל"א ללשון הקודש. בראש כל אגרת מופיע מספר האגרת המקורי ומתחתיה מקום האגרת בכרך האורגינלי{{הערה|כמו כן, בשנת [[תשס"ג]] החלו להוציא [[סניף קה"ת בארץ הקודש]] ארבעה כרכים של '''אגרות קודש מתורגמות''', בהם מתורגמות האגרותמכרכים א' - ל'{{הערה|מחלק כ"ה ואילך – במהדורה הנערכת על ידי ועד הנחות בלה"ק. ראו הערה {{הערה|שם== לוין}}.}} ל[[לשון הקודש]]. התרגום נעשה על ידי הרב [[משה מרינובסקי]] והרב [[מאיר מארק]].}}.

*כרך א - אגרות עד תקופת השואה (עד שנת [[תש"ד]]) *כרך ב - אגרות מסוף תקופת השואה ([[תש"ה]]) עד שנת ([[תש"ח]]) *כרך ג - אגרות מהשנים [[תש"ט]]-[[תש"י]] *כרך ד - אגרות משנת [[תשי"א]] *כרכים ה-ו - אגרות משנת [[תשי"ב]]*כרך ז - אגרות משנת [[תשי"ג]] *כרכים ח-ט - אגרות משנת [[תשי"ד]] *כרכים י-יא - אגרות משנת [[תשט"ו]] *כרכים יב-יג - אגרות משנת [[תשט"ז]]*סדרה נוספת המונה כעת שני כרכים יד-טו - אגרות משנת [[תשי"ז]] *כרכים טז-יז - אגרות משנת [[תשי"ח]] *כרך יח - אגרות משנת [[תשי"ט]] *כרך יט - אגרות משנת [[תש"כ]]*כרך כ - אגרות משנת [[תשכ"א]] ומפתח כללי*כרך כא - השלמותנקראת בשם '''מכתבים מהרבי''', אגרות שהושמטו מכרכים א-כ *כרך כב - אגרות מהשנים [[תשכ"ב]]-[[תשכ"ג]] *כרך כג - אגרות מהשנים [[תשכ"ד]]-[[תשכ"ובה מכתבים ששלח הרבי בשפה ה]] *כרך כד - אגרות מהשנים [[תשכ"ו]]-[[תשכ"ז]] *כרך כה - אגרות משנת [[תשכ"ח]] *כרך כו - אגרות מהשנים [[תשכ"ט]]-[[תש"ל]] *כרך כז - אגרות מהשנים [[תשל"א]]-[[תשל"באנגלית]] *כרך כח - אגרות משנת בתרגום ללשון הקודש. הסדרה יוצאת לאור על ידי מערכת [[תשל"גאוצר ספרי ליובאוויטש]].

==ביטויים מיוחדים של הרבי=תרגום לאנגלית===לאחר שנדפסו כמה מכרכי ה"אגרות קודש", שאל אדמו"ר שליט"א את ר' [[שלום מענדל סימפסון]] "אויב מ'קאכט זיך אין די קובץ:אגרות" [= האם עוסקים בלהט בלימוד האגרות]? ר' שלום מענדל ענה, כי שמע מבנו, שלמד באותה עת בישיבה במוריסטאון, שהבחורים שם קבעו סדר לימוד בקודש אנגלית.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הספר 'אגרות קודש'. אמר לי הרבי: "בחורים? בחורים פארשטיי איך! אבער וואס טוט זיך מיט יונגעלייט?" [= בחורים, הנני מבין! אבל מה קורה עם האברכים?באנגלית]].

בהוצאת הכרך העשירי של האגרות סדרת "אגרות קודש, בירר אדמו"ר שליט"א מדוע לא עושים חגיגה, ובאותה הזדמנות ערכו אירוע גדול לרגל הוצאת הכרך נוספת בתרגום ל[[אנגלית]]. עד עתה יצאו לאור עולםשמונה כרכים על ידי ועד [[Sichos In English]] (שיחות באנגלית) שתורגמו על ידי הרב [[אליהו תגר]]. בהקדמה לכל כרך מופיע מבוא הסוקר את האירועים המרכזיים באותם שנים.

==הוצאות שונותנוספות==[[קובץ:אגרות קודש כיס.jpg|350px|ממוזער|אגרות קודש - פורמט כיס (חלקים א' - כ"ג)]]

{{ערך מורחב|ערך=[[אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח]]}}

===אגרות קודש באנגליתמורה לדור נבוך==={{ערך מורחב|ערך=[[תמונה:אגרות קודש אנגלית.jpg|left|thumb|250px|הספר 'אגרות קודש' באנגליתמורה לדור נבוך]]}}סדרת הסדרה זו הכוללת שלושה כרכים, מכילה ליקוט של מכתבים מתורגמים מאגנלית מתוך ארכיונו של הרב [[ניסן מינדל]], שהתפרסמו במהלך השנים ב[[שבועון כפר חב"ד]]. הייחוד שבסדרה זו הוא שימת דגש על אגרות קודש" תורגמה לאנגלית ועד עתה תורגמו חמשה כרכיםבהם מבאר הרבי נושאים שונים באמונה ומדע. הספרים עד כה יצאו לאור על ידי ועד Sichos In English (שיחות באנגלית) ומתורגמים ידי הרב אליהו תגרג' כרכים הכוללים את רוב המכתבים שהתפרמו בעיתון כפ"ח עד שנת תשס"ה.

בהקדמה לכרכים מופיע מבוא הסוקר את האירועים המרכזיים באותם שנים===שו"ת מנחם משיב נפשי==={{ערך מורחב|ערך=[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]}}בשנת [[תשע"ב]] יצא לאור '[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]' בעריכתו של הרב [[שמעון ויצהנדלר]], הכולל ליקוט מתוך סדרת האגרות קודש של מכתבים בעלי תוכן תורני, תקופה מיוחדת במינה בעבודת בהם דן הרבי עם גדולי ישראל בנושאים הלכתיים שונים. השו"ת כולל שתי כרכים בפורמט אלבומי מהודר, ובשולי הדפים מובאים בקצרה תולדותיהם של גדולי ישראל שהתכתבו עם הרבי.===אגרות קודש כיס===בשנת [[הפצת המעיינותתש"פ]] על ידי הרבי לאחר הסתלקותו יצאו לאור חלקים כ"ה - ל' של האגרות קודש, ובשנת [[אדמותשפ"א]] יצאו לאור חלקים א' - כ"ר הרייג, בפורמט כיס, בהוצאת [[קה"צת]] והתחלת נשיאותו של . בשנת [[תשפ"ג]], יצא לאור חלק י"א במהדורת כיס מיוחדת עם תמונה [[הרבימלך המשיח]] על הכריכה.

יהודים רבים נוהגים כיום לחזק את להנהגה זו שורש ומקור בתורתו של הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמה: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיוצא בזה, היה להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיוצא בזה|מקור=[[התקשרותהתוועדויות (ספר)|התקשרותםהתוועדויות]] לכ"ק אדמו"ר שליט[[תשמ"ט]] חלק א, לשאול שאלות ולבקש עצה וברכה בכל תחומי החיים על ידי פנייה לרבי באמצעות האגרות קודש. ' עמוד 309}}

להנהגה זו שורש ומקור בתורתו של הרבי ([[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ"ט]] ח"א עמוד 309):{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיו"ב, הי' להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו"ב }}למקורות נוספים להנהגה זו מאדמו"רי חב"ד ומהיהדות בכלל ראה בנספח לחוברת [http://www.shluchimcenter.org/kvatzim/yechi.pdf ראה כאן[יחי המלך המשיח (קובץ)|יחי המלך המשיח]] בנספח{{הערה|בספר [[לשמע אוזן]] מכון תורתו של הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] מסופר שהמשיח, בני ברק [[אדמו"ר הרש"באלול]] אמר: "כאשר קורה משהו אצל יהודי, יש בכוחו של כל יהודי לפתוח את ספר התניא ולומר: רבי, עזרו לי! כנראה, שלכן נהוג להכניס פדיון לתוך ספר התניא" (מספר ששמע מהרב יוסף ליפשיץ מקוריוקבקה, ששמע מאדמותשס"ר הרש"ב)ו.}}.

מאות ואלפי סיפורי ניסים גלויים מתרחשים על ידי הכתיבה דרך האגרות קודש והם מקובצים במספר ספרים. כמו כן בגליון השבועי [[שיחת הגאולה|"שיחת הגאולה"]] מתפרסם מדי שבוע סיפור נס שארע ע"י מענותיו של הרבי דרך האגרות קודש. ==ראה מכתבי הרבי באנגלית==בנוסף לסדרת אגרות קודש, יצאו לאור שני סדרות של מכתבי הרבי שנכתבו במקור באנגלית: הסדרה הראשונה נקראת "מכתבים של הרבי" - Letters of the Rebbe, היוצאת לאור על ידי [[אוצר ספרי ליובאוויטש]] והכוללת שמונה כרכים (עד לשנת תשפ"ג). בסדרה זו מודפסים רק מכתבים שהתקבלו מאת הנמענים, וידוע בוודאות שנשלחו לאחר הגהה וחתימה. כרך ב' תורגם לעברית. הסדרה השניה נקראת "המכתב והרוח" - The Letter & The Spirit, הכוללת חמשה כרכים (עד לשנת תשפ"א), הכרך הראשון נערך על ידי מזכירו של הרבי הרב [[ניסן מינדל]] ויצא לאור בהוצאת [[קה"ת]], וארבעת הכרכים הנוספים נערכו על ידי בתו מרת פריידא ובעלה הרב שלום דובער שפירא ויצאו לאור בהוצאתו. מכתבים אלה נלקטו מתוך הטיוטות הראשונות שנשמרו על ידי הרב ניסן מינדל ולא עברו את הגהת הרבי. בנוסף לכך, מזכירו של הרבי הרב [[שלום מענדל סימפסון]] יחד עם בנו הרב אברהם עמלו במשך כמה שנים על מיון וסידור מכתבי הרבי באנגלית מתוך ארכיון [[מזכירות]], בכדי להוציאם לאור עולם בסדרת ספרים, אך הסדרה עוד לא באה לידי פועל. ==לקריאה נוספת==*גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1307 ע' 42–45. ==ראו גם==*[[מכתב כללי]]

;כרכי ה'אגרות קודש'* 'קריאה''[https://drive.google.com/drive/folders/1GdNn-HNH_vnuDd431AHGOpdF0qzMeCg_?usp=sharing כל כרכי ה'אגרות קודש' מסודרים בתוך תיקיית דרייב] - לצפיה והורדה'''

*[https://drive.google.com/drive/folders/1cGiLu-Yh4rQM87ccvKeYeTOCerS0GU6O?usp=sharing כרכים כה-ל באתר רבי דרייב] (חסר חלק כ"ט) {{PDF}}*[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/index.htm 28 כרכים א' - כ"ח, פורמט טקסט] - אתר [[ספריית חב"ד]]. *[http://sites.google.com/site/bokss2/home/agross כרכים א' כ"ח פורמט ספר], אתר שיתופי של "[[ספריית חב"ד]]" עם "[[HebrewBooks]]" (חלקים י"ב וי"ד, חסרים).{{PDF}}*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15947&st=&pgnum=356&hilite= מפתחות לכרכים א' - כ'], אתר שיתופי של "[[ספריית חב"ד]]" עם "[[HebrewBooks]]".{{PDF}}[[קובץ:אבנים יקרות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספר אבנים יקרות לרבי]]* שני כרכי [[אגרות מלך]]: '''[http://siteschabadpedia.co.googleil/images/4/46/אגרות_מלך_כרך_א'_-_תשרי-אדר.compdf כרך א' - חודשים תשרי-אדר] {{*}} [http://sitechabadpedia.co.il/bokss2images/home2/agross2d/agrossmtorgam שני כרכים של אגרות_מלך_כרך_ב'_-_ניסן-אלול.pdf כרך ב' - חודשים ניסן-אלול]''' {{PDF}} ;אגרות קודש מתורגמות* [https://chabadpedia.co.il/images/d/d1/אגרות_קודש_מתורגמות_כרך_א.pdf כרך א'], אתר שיתופי של - אגרות הקודש מתוך החלקים א' - י"א בסט האורגינלי.* [https://chabadpedia.co.il/images/d/d9/אגרות_קודש_מתורגמות_כרך_ב.pdf כרך ב'] - אגרות הקודש מתוך החלקים י"ב - כ"ג בסט האורגינלי.* [ספריית חבhttps://chabadpedia.co.il/images/b/bf/אגרות_קודש_מתורגמות_כרך_ג.pdf כרך ג'] - אגרות הקודש מתוך החלקים כ"ד]]- ל" עם א בסט האורגינלי.* [https://moshiach.ru/IgrotKodeshInRussian.php כרך א-כ"ג] - אגרות הקודש מתורגם לרוסית.* אגרות קודש מתורגמות בהוצאת [[סניף קה"ת בארץ הקודש]]: [HebrewBookshttps://www.hebrewbooks.org/15854 חלק א'](כרכים א'–ו), [https://www.hebrewbooks.org/15897 חלק ב'](כרכים ז'–ט"ו), [https://www.hebrewbooks.{{PDF}}org/58804 חלק ג'] (כרכים ט"ז–כ"ג) ;כתיבה לרבי באמצעות ה'אגרות קודש'*'''שונות[http://igrot.org.il/ מרכז אגרות קודש - כותבים ומקבלים ברכה בתשלום]'''* '''[http://www.igrot.com אתר כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש- בחינם] - igrot.com''' ;שונות* הלל מונדשיין, '[http://www.igrotteshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf סיפורים אמרות משלים ופתגמים]', מלוקטים מכרכי האגרות קודש.org סיפורי מופת אישיים וניסי הרבי שליט[[תשורה]] מחגיגת ה[[בר מצווה]] של הת' מנחם מנדל מונדשיין, י"ז כסלו [[תשס"א מלך המשיח באמצעות אגרות קודשח]] - igrot.org{{PDF}}* [http://shopold2.ih.chabad.info/?string#!g=%E0%E2%F8%E5%FA+%F7%E5%E3%F91&url=searcharticle&langid=he לרכישת ספרי 77781 אגרות קודשהרבי - מאחורי הקלעים] - אתר חב"ד-שופהמענות וההדרכות מהרבי, במהלך הדפסת האגרות קודש, שבועון בית משיח גיליון 894 {{אינפו}}* [http://igrut.blogspot.com בלוג עם מאות סיפורים על אנשים שכתבו לרבי באגרות קודש] - igrutold2.blogspotih.com* [http://chabad.info/index.php?#!g=1&url=article_hearticle&id=62860 הרב מאיר מאזוז מייעץ: לכתוב לרבי ב77781 'בית משיח'אגרות חושף את ההוראות להדפסת האגרות קודש'] - {{אינפובית משיח}}* הרב שלום דובער לוין, '''[httphttps://wwwtoratchabad.chabad.infocom/newvideo/video.php?id=2666 פתיחת ספר לדעת תשובות סדרת- האם אפשר למצוא תשובות לשאלות חשובות בחיים בחומש או בספר תהילים? ] אגרות- הרב יצחק בצרי מביא מקורות תורניים להנהגה זו ומתייחס גם לכתיבה בקודש סדרת ה'אגרות קודש']''', באתר תורת חב"ד לבני הישיבות. {{וידאו}}*'''[httphttps://wwwtoratchabad.chabad.infocom/newvideo/video.php?id=2894 ערוץ 10 על כתיבה לרבי באמצעות ה'אגרות-קודש-סקירה-כללית אגרות קודש- סקירה כללית]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] {{וידאותורת הרבי}}

[[קטגוריה:מושגים כללייםמושגי יסוד]][[קטגוריה:רבי וחסיד]][[קטגוריה:אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|*]][[קטגוריה:אגרות קודש|5]]