הגאון החסיד רבי '''אברהם שיינעס'''- חתן [[אדמו"ר הזקן]], מתחילה היה מגאוני מגדולי ה[[מתנגד]]ים לתנועת ותורת [[החסידות]], אך בהשפעת ר' [[יוסף כל בו]] ועל אף היסורים הרבים אשר סבל בתמורה ממשפחתו נסע ל[[ליאזנא]] ונהיה חסיד מובהק של [[אדמו"ר הזקן]], אשר חיבב אותו מאד, למד עמו ביחידות, לקחו לחתן לבתו [[שקלאוורחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]].
נולד לאביו ==כמתנגד==היה מגדולי גאוני העיר [[שקלאוו]] ו[[מתנגד]] חריף לחסידות, (אביו ר' צביהיה מגדולי ומחושבי ה[[מתנגדים]]), שהי' מגדולי ומחשובי ישב בשורה הראשונה באסיפות ה[[מתנגד]]יםנגד ה[[חסיד]]ים, שהתקיימו בדרך כלל בעיר [[שקלוב]]{{הערה|"אף היותו צעיר לימים מפני גדולו וחכמתו היה גם הוא מאנשי האסיפה" ([[ספר בית רבי]])}}.
ר' אברהם עצמו היה בהתחלה על התנגדותו מסופר כי לקראת [[מתנגדתענית ציבור]] חריף מאד, וישב בשורה הראשונה של היושבים באסיפות שהתקיימה נגד ה[[חסיד]]ים, שהתקיימו בדרך כלל בהציע ר' אברהם לכנס את כל יושבי ערי [[שקלובליטא]]שיאמרו את הסליחות: "אנשי אמנה אבדו... פסו גודרי גדר...קמי בפרץ אין..."{{הערת שולייםהערה|בית רבי. יש שהוסיפו שהציע להקריא את פרק ק"אף היותו צעיר לימים מפני גדולו וחכמתו היה גם הוא מאנשי האסיפה" (ט ב[[ספר בית רביתהלים]]), אך לא נמצא מקור מוסמך לכך}}.
על התנגדותו מסופר כי לקראת [[תענית ציבור]] שהתקיימה נגד ה[[חסיד]]ים הציע ר' אברהם לכנס את כל יושבי ערי ליטא שיאמרו את הסליחות: "אנשי אמנה אבדו... פסו גודרי גדר...קמי בפרץ אין..."{{הערת שוליים|בית רבי. יש שהוסיפו שהציע להקריא את פרק ק"ט ב[[תהילים]], אך לא נמצא מקור מוסמך לכך}}.== התקרבותו לתנועת החסידות ==
== בצעירותו היה לו חבר עמו היה לומד מדי יום, וחבר זה לקחו עימו לשמוע מבעד לחלון את סדר [[תיקון חצות]] אצל הגאון הגדול ר' [[יוסף כל בו]], שהיה מחשובי [[חסיד]]י [[אדמו"ר הזקן]] ושהה ב[[שקלוב]] כדי לקרב ל[[חסידות]]{{הערה|על התקרבותו לתנועת מסופר (בית רבי): "כאשר שמעו (הר"א) את ה[[תיקון חצות]] שלו (של ר"י) נתפעל הר"א מאד כי מעודו לא ראה ולא שמע כאלה. והבין הדבר לתכליתו כי לא כאשר חשב על החסידים כן הוא ורק דרך החסידי הוא גבוהה ומאד נעלה כו'. ועל כן נתלהב [[לב|ליבו]] להתחבר ל[[אנ"ש]] ולנסוע ל[[אדמו"ר הזקן|רבינו]]".}}, ומיני אז גילה את אור החסידות ==ונהיה לתלמיד של ר' יוסף כל בו, על מנת להסתיר את הדבר מבני משפחתו החל ללמוד בספר [[ראשית חכמה]]{{הערה|אף שאינו ספר חסידות (אלא ספר מוסר קבלי), מכל מקום היה נחשב אז ל'ספר של הכת', מכיוון שאדמוה"ז התנה באותן השנים את לימוד ה'קונטריסים' - כתבי תורותיו של אדמוה"ז שלאחמ"כ הפכו ל[[תניא]] - בלימוד מקדים של ראשית חכמה.}}. כאשר גילה אביו ר' צבי שבנו החל ללמוד חסידות, הכהו מכות נמרצות, אך ר' אברהם המשיך ללמוד בהחבא דברי [[חסידות]].
בהשפעת ה'חברותא' שלו הלך לשמוע את [[תיקון חצות]] אצל הגאון הגדול כל אותו הזמן המשיך להסתופף בצלו של ר' [[יוסף כל בו]], שהיה מחשובי [[חסיד]]י [[אדמו"ר הזקן]] ושהה ב[[שקלוב]] כדי לקרב לוזה האחרון לימוד אותו [[חסידות]].בשופי וסיפור לו סיפורים רבים{{הערת שולייםהערה|על התקרבותו מסופר (בית רבי): "כאשר שמעו (הר"א) את התיקון חצות שלו (של ר"י) נתפעל הר"א מאד כי מעודו לא אותם סיפר בהמשך חייו לרבים אחרים, ראה ולא שמע כאלה. והבין הדבר לתכליתו כי לא כאשר חשב על החסידים כן הוא ורק דרך החסידי הוא גבוהה ומאד נעלה כו'. ועל כן נתלהב לדוגמה [[לב|ליבולקוטי דיבורים]] להתחבר ל[[אנ"ש]] ולנסוע ל[[אדמו"ר הזקן|רבינוהריי"צ]]".}}. על מנת להסתיר את הדבר מבני משפחתו החל ללמוד בספר ([[ראשית חכמהלשון הקודש]]{{הערת שוליים|שנחשב אז ל), חלק ג-ד'ספר של הכתעמ'642, ועוד.}}, אך להסתירו ממשפחתו. פ"א גילה זאת אביו ר' צבי והכהו מכות נמרצות, אך ר' אברהם המשיך ללמוד בהחבא דברי [[חסידות]].
כל אותו הזמן המשיך להסתופף בצלו של ר' יוסף, וזה האחרון לימוד אותו [[חסידותאדמו"ר הזקן]] בשופי וסיפור לו סיפורים רבים{{הערת שוליים|אותם סיפר בהמשך חייו לרבים אחרים, ראה לדוגמא הגיע פעם לביקור בעיר [[לקוטי דיבוריםקאפוסט]] להסמוכה לשקלוב, ר' אברהם וחבריו ששמעו על ההזדמנות נמלטו רגלי באישון לילה משקלוב לקאפוסט, הם הגיעו לעגלת [[אדמו"ר הריי"צהזקן]] (ונסעו עמו ל[[לשון הקודשליאזנא]]), חלק ג-דשם הסתופפו בצילו. בבוקר, כאשר גילו אביו ואחיו שר' עמאברהם אינו בביתו החלו בחיפושים אחריו{{הערה|כן מקובל במסורת, כי אם בבית רבי מספר רק כי 'לאחר זמן נודע' 642, ועוד.}}, וכעבור זמן גילו שנמצא אצל [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ליאזנא]].
פעם אחת הגיע בני משפחתו ישבו עליו שבעה, כדרך שיושבים על המת{{הערה|ראה או"ז סתכ"ח, אך במרדכי למו"ק רמז תתפו חולק עליו בפרטי המקרה משם רבו ה[[מהר"ם מרוטנבורג]].}}, אביו פנה אל [[אדמו"ר הזקן]] במכתב ובו תביעה להשיב את ר' אברהם לביתו. לאחר דין ודברים ארוך וחילופי מכתבים בין [[אדמו"ר הזקן]] ללגאוני [[וילנא]] ו[[קאפוסטשקלוב]] הסמוכה לשקלוב, רכר' אברהם וחבריו ששמעו על ההזדמנות נמלטו רגלי משקלוב לקאפוסט באמצע ה[[לילהחנוך העניך שיק]] על-מנת ולאחר שכתבו לו כתב התחייבות שלא ירגישו בזה בני משפחותיהם. הם הגיעו לעגלת אדמויכוהו שוב{{הערה|ופירוט כל הנ"ר הזקן ונסעו עמו למתואר באריכות ב[[ליאזנאספר בית רבי]]עמ' 118-ס'.}}, חזר ר' אברהם לביתו, שם הסתופפו בצילוסגרוהו בעליית גג ולא נתנו לו לאכול. לאחר דין ודברים נוסף הצליח לשכנע את אחת מאחיותיו שלא סרה מדרך התורה והיא הביאה לו אוכל בחשאי.
במשם הלך לגאוני שקלוב. לאחר וויכוח ארוך בינו לבין הגאונים ר' [[בוקרחנוך העניך שיק]], כאשר גילו אביו ואחיו שרור' אברהם אינו בביתו החלו בחיפושים אחריו[[משה ראסקעס]]{{הערת שולייםהערה|כן מקובל במסורת, כי אם בבית פרטי הוויכוחים בהרחבה - [[ספר בית רבי מספר רק כי 'לאחר זמן נודע'.]] שם}}, וכעבור זמן גילו שנמצא אצל שם ניצחם, הורו לאביו לאפשר לו לחיות במנוחה. מאז ישב במנוחה בבית אביו ולמד [[אדמו"ר הזקןנגלה]] בוגם [[ליאזנאחסידות]], במהלך זמן זה גם נשא אשה.
הם ישבו עליו כעבור זמן מה חפץ לנסוע שוב לרבו [[שבעה]], ואביו פנה אל אדמו"ר הזקן במכתב ובו תביעה להשיב את ר' אברהם לביתו. לאחר דין ודברים ארוך וחילופי מכתבים בין אדמו"ר הזקן לגאוני [[וילנא]] ו[[שקלוב]] , אך בפעם זו שלא כבפעם קודמת נסע בריש גלי ולנסיעה זו אף הצטרפו מספר אברכים כר' [[חנוך העניך פנחס רייזעס שיק]]{{הערת שולייםהערה|ופירוט כל הנ"ל מתואר באריכות ב[[ספר בית רבי]] עמבן ר' 118-ס'.}}העניך, חזר אשר לאחר הויכוח נוכח לדעת אשר החסידות הינה דבר חיובי ביותר ולא מחה ר' אברהם לביתוהעניך בבנו, שם סגרוהו בעליית גג ולא נתנו לו לאכולאלא עודדו בנסיעתו לאדמו"ר הזקן. לאחר דין ודברים נוסף הצליח לשכנע אחת מאחיותיו שלא סר מהדרך והיא הביאה לו אוכל בחשאי}}.
משם הלך לגאוני שקלוב. לאחר וויכוח ארוך בינו לבין הגאונים ר' ==ה[[חנוך העניך שיקנישואין]] ור' עם בת [[משה ראסקעס]]{{הערת שוליים|פרטי הוויכוחים בהרחבה - [[ספר בית רבי]] שם}}, שם ניצחם, הורו לאביו לאפשר לו לחיות במנוחה. מאז ישב במנוחה בבית אביו ולמד נגלה וגם [[חסידותאדמו"ר הזקן]], במהלך זמן זה גם נשא אשה.==
כעבור לאחר זמן החליט לנסוע לאדמונתאלמן ר' אברהם ו[[אדמו"ר הזקן, ואז נסע בריש גלי ועמו נסע מספר אברכים כר' ]] הציע לו לקחת לאשה את בתו הצדקנית [[פנחס רייזעס שיקרחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]]{{הערת שוליים|בן ר' העניך, ולאחר הויכוח לא מחה ר' העניך בבנו, אלא עודדו בנסיעתו.}}.אברהם כתב לאביו שהשיב לו:
{{ציטוט|תוכן== הנישואים עם הנה זה אני יודע שמחביבות דברי רבך עליך אף אם היה אומר לך לקחת שפחתו ה[[עברית]] בוודאי היית מרוצה כו' ואם כן כל שכן כשרוצה ליתן לך בתו שאצלך בוודאי היא בת אדמו"ר הזקן =תלמיד חכם. ואינך מחוייב לשמוע לי על פי דין. ואם כן למה לי למנוע אותך ואתה תעבור חס ושלום על ציווי שלי, על כן הנני מסכים לך גם אני ויתן ה' ב{{מונחון|גדא טבא|מזל טוב}}|מקור=[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] עמ' 120}}
לאחר זמן נתאלמן ר' אברהם ו[[רבינו הזקן]] הציע לו לקחת לאשה את בתו הצדקנית הרבנית היה נשוי עם [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]] נחמש שנים לערך, ו[[אדמו"ער הזקן]] היה מקרבו מאד, והוא כתב לאביו, ואביו השיב לו:ולמד עמו ב[[חברותא]] [[תורת הנגלה]] ו[[תורת החסידות]].
{{ציטוט[[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|תוכן=הנה זה אני יודע שמחביבות דברי רבך עליך אף אם היה אומר לך לקחת שפחתו העברית בוודאי היית מרוצה כו' ואם כן כל שכן כשרוצה ליתן לך בתו שאצלך בוודאי היא בת תלמיד חכם ואינך מחוייב לשמוע לי על פי דין. ואהרבנית רחל]] נפטרה בגיל צעיר לפני שנת [[תקס"כ למה לי למנוע אותך ואתה תעבור חס ושלום על ציווי שליא]], על כן הנני מסכים לך גם אני ויתן הוהותירה אחרי' בבן שנפטר אף הוא בגיל צעיר{{מונחוןהערה|גדא טבא|מזל טוב}}|מקור=ה[[חסיד]] ר' [[חיים מאיר הילמאן]] מעיד ב[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] : "ושמענו מעשה נוראה בדבר פטירתו ואכ"מ" (שם, נ"ט עמ' א', עמ' 120116)}} .
ר' אברהם היה נשוי עם הרבנית רחל חמש שנים לערךנישא בזיווג שלישי והולידה לו בנים, ואדמוהכולם [[למדנים]] גדולים{{הערה|בעל [[ספר בית רבי]] מעיד כי "וגם עתה.. לא נפסק הרבנות מזרעו"ז היה מקרבו ביותר, ולמד עמו בובהערה א' מפרט רבים מגדולי תורה שהם מצאצאיו}}, לאחר החתונה עקר מליאדי{{הערה|ראה [[חברותאקובץ הערות וביאורים אהלי תורה]] , [[תורת הנגלהחג השבועות]] ו[[תורת החסידותתשנ"ב]], עמ' 34}} אך המשיך לנסוע לאדמו"ר הזקן.
הרבנית רחל נפטרה בגיל צעיר לפני שנת [[תקס"א]], והותירה אחרי' בן שנפטר אף הוא בגיל צעיר{{הערת שוליים|ה[[==חסיד]] ר' [[חיים מאיר הילמאן]] מעיד ב[[בית רבי (ספר)]]: "ושמענו מעשה נוראה בדבר פטירתו ואכ"מ" (שם, נ"ט עמ' א', עמ' 116)}}.אהרון מסטרשלה==
לאחר פטירת [[אדמו"רהזקן]] בשנת [[תקע"ג]] החל לנסוע לר' אברהם התחתן מחדש עם אשה אחרת והולידה לו בנים, כולם [[למדניםאהרן מסטרשלה]] גדולים{{הערת שוליים|בעל והיה מגדולי חסידיו, בשעת הסתלקותו של רבי אהרון היה הוא בעיצומו של אמירת [[ספר בית רבימאמר חסידות]] מעיד כי "וגם עתה.. לא נפסק הרבנות מזרעו", ובהערה אוהורה לחסידו ר' אברהם שימשיך את המאמר, וכן מצוי מכתב של רבי אהרון, אשר בסיומו הוא מציין אשר המכתב נשלח להגהת חסידו ר' מפרט רבים מגדולי תורה שהם מצאצאיו}}אברהם.
לאחר החתונה בזיווג שלישי עקר מליאדי בפנקס [[חברה קדישא]] של קהילת שקלוב מופיע שנפטר בכ"ה [[אלול]] שנת תקפ"ז{{הערת שולייםהערה|ראה [[משפחות ק"ק שקלוב בתוך קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]]על יד, יא עמ' קסד.}}. לאחר פטירתו עמד עם [[חג השבועותאדמו"ר הצמח צדק]] בקשרי מכתבים בעניני הלכה{{הערה|1=תיאור ההתכתבות - בבית רבי שם. ההתכתבות נדפסה ב[[תשנספר צמח צדק|שו"בת צמח צדק]]רצ"ז-ח', עמ' 34של"ב ותנ"ו. ראה גם [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/mi/maftechot/2/2/1&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 כאן].}} אך המשיך לנסוע לאדמוה"ז.
לאחר פטירת ==משפחתו==*'''בנו''' (מנישואיו השניים עם [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]] בשנת [[תקע"ג]] החל לנסוע לר) - נפטר בעודו ילד* '''בנו''' (מהנישואים השלישים) - ר' יוסף אהרון שיינעס, רב בטשריי, חתן ר' [[אהרן מסטראשלעזלמן ריבלין]], ולאחר פטירתו עמד עם [[מחותנו של אדמו"ר הצמח צדק]] בשו"ת.<REF>תיאור ההתכתבות - בבית רבי שם. ההתכתבות נדפסה ב[[שו"ת צמח צדק]] רצ"ז-חהאמצעי,* '''גיסו''' היה החסיד ר', של"ב ותנ"ו. ראה גם [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/mi/maftechot/2/2/1&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 כאן]משה מדריבין.</REF>
== לקריאה נוספת ==
*[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] נט. א.
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/mi/maftechot/2/2/1&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 גדולי התורה שבדור]
*'''התמסרות של חסיד''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 187-192.
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן|שיינס אברהם]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|שיינס אברהם]]
[[קטגוריה:אישים בשקלוב]]
[[קטגוריה:חסידי סטרשלה]]