שינויים

הרב '''אברהם צבי סג"ל לנדא''', ([[ז' טבת]] ה'[[תרע"ט ]] - [[י' אדר א']] [[ה'תשע"ט]]) בשנותיו האחרונות התגורר ב[[קראון הייטס]], והיה היה זקן חסידי חב"ד - בן מאה שנים בפטירתו.

נולד בעיר צאנז בשנת [[תרע"ט]] (1918) לאביו הרב יהודה סג"ל לנדא שהי' מגזע בעל ה"[[נודע ביהודה]]", מקושר לאדמווממקושרי אדמו"רי שלשלת בית רוזין , וש"וב בקהילה היהודית שברימונוב גליציהבעיר רימונוב שבגליציה{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/12_151.jpg הכרטיס בספר החסידים].}}.

מכיון שלא היו באותה עת ישיבות מסודרות בגליצי',נסע הבחור אברהם צבי ללמוד תורה בישיבה של בישיבת נובהרדק בפינסקשהי' בעיר [[ פינסק]], אך שם ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת"ש החליט לכתוב אל [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי"ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו"ר הריי"צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה {{הערה|חי"ג אגרת ד' תשס"ב}}. תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו"ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו"ר הריי"צ, שבי"ב תמוז הגיע מר אברהם צבי "על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים".

[[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניההשנייה]]]]ב[[מלחמת העולם השניההשנייה]], כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר תקופה קצרה החליטו היפנים להעביר את הפליטים היהודיים ל[[שנחאי]] שבסין, שם הם נאלצו לגור בתוך הגטו היהודי תחת תנאים קשים מאוד, ואת שארית שנות המלחמה הם בילו שם יחד עם הרבה פליטים יהודים אחרים.

באותה תקופה גרו הרבה מאנ"ש בשכונת [[בראונזוויל ]] הסמוכה לקראון הייטס, גם הבחור אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]]. וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת [[תש"ז]] הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]], ברגל מבראונזוויל ל-[[770]], שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו"ר הריי"צ]].

ב[[כ' כסלו]] [[תש"ט]] נשא את רעייתו חיה {{הערה|ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים}} ביתו בתו של הרביצחק הרב יצחק הלוי ואשתו יוטא ויוטא רבקה קליין. ביחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו"ר הריי"צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו "יע פאסטן" (כן להתענות), עם חיוך.

בתחילת שנות ה'יו"ד' (תשי"ב - תשי"ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים, וכמו כן כרך את סידורה ספר התהלים של [[הרבנית חנה]].

באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון "שמועסן מיט קינדער און יוגנט" שי"ל על ידי המרכז לענייני חינוך, והרבה ויש מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם שהם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם.

הרב לנדא גם היה מדייק שישירו ניגונים חסידיים באופן אוטנטי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בימים נוראים בבית הכנסת החב"די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו"ר הריי"צ) כרב הקהילה ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפילת מנחה ביום כיפור{{הערה|היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה}} במניין שבזאל הקטן ב-770. במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ"ק אד"ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי [[י"ט כסלו]] התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש"ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: "א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש"ס?!"(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש"ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד להצטדק שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקףעמד על שלו, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא.

* בנו, ר' יהודה - [[ניו ג'רסי]]* בנו, ר' ישראל דוד - [[קראון הייטס]]* בנו, ר' הרב [[יוסף לנדא]] - שליח הרבי ורבה של ס. לואיס , מיזורי* בתו, רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש - [[קראון הייטס]]

* [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ"ד אדר א' ה'תשע"ט * (הכתבה בשפה האנגלית [https://drive.google.com/file/d/1ivwupIBpSGvKJa24DCeGbGywU9cj3jRX/view חלק 1], [https://drive.google.com/file/d/1hduAKUWCI-IrGUyg82j2ZsBbokxJaxLP/view חלק 2] {{PDF}})* '''[http://chabadpedia.co.il/images/f/fc/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf "א חסיד איז ווייניקער גערעדט, מער געטראכט, און נאך מער געטאן"]''', תשורה שהוציאה לאור משפחת הרב לנדא, ובה מכתבי רבותינו נשיאנו אליו, תמונות ומידע נוסף*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4297496/jewish/Rabbi-Avraham-Tzvi-Landa-100-Last-Survivor-of-Chabad-Yeshivah-in-Shanghai.htm הניצול האחרון מישיבת חב"ד בשנחאי]''' {{בית חבד}} אנגלית)