שינויים

[[תמונהקובץ:נמצוב.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|280px250px|הרב אברהם סנדר נמצוב]]הרב '''אברהם סנדר נמצוב נולד בעיירה קמין שליד העיר ויטבסק בבילורוסיה''' ([[תר"ל]]/[[תרל"א|א]]{{הערה|לא ידוע לנו תאריך לידתו המדויק אלא רק שנת הלידה הלועזית שלו - 1870, בערך שרובה חל בשנת תרל”א לאביו הרב יעקב ולאמו מרת אסתר חסיה. הוא גדל במשפחה חסידית בה ספג חינוך ליראת שמיים ודרכי החסידותתר"ל אך הסתיימה בשנת תרל"א}} - [[תשכ"ב]]) היה מחשובי חסידי חב"ד, למדן וגאון, בעל ידע בתורת הנגלה ובחסידות מחבר הספר 'עדות לאסף'.

הרב נמצוב זכה שב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י"א שבט תשי"א]] ביקש מ[[הרבי]] להגיד מאמר\ ולאחר בקשתו החל הרבי במאמר: [[באתי לגני]]. היה איש אמת ונחשב לתלמיד חכם דגול. היה לו ידע רב בגמרא, הלכה וחסידות.במשך השנים כתב ספר חידושים “עדות לאסף” שיצא בדפוס בערוב ימיו. הספר עוסק ב”באורים על מאמרים סתומים בגמרא, מדרש, רש”י, וביאורים בחיזוק הדת”, כפי שנכתב בהתחלה.

==תולדות חייו=====ילדותו===סבל רב היה מנת חלקו של אברהם סנדר בשנות ילדותו. בעת שהיה תינוק נגע פעם עם לשונו בנר דולק. הוא נכוה באורח קשה, ומאז הפך לאילם. הוא לא הוציא מפיו אף לא הגהנולד בעיירה קמין שליד העיר [[ויטבסק]] בבילורוסיה, עד שבני העיירה כינוהו ‘אברהם האילם’בערך בשנת [[תרל"א]] לאביו הרב יעקב ולאמו מרת אסתר חסיה. בהיותו בגיל שבע שיחק פעם בבית שכניו. בעת המשחק התגלע ויכוח בינו לבין אחת מילדות השכנים, גויה, וזו קיללה את אברהם סנדר קללות נמרצותגדל במשפחה חסידית בה ספג חינוך ליראת שמיים ודרכי החסידות.

בילדותו נכווה מנר, וכתוצאה מהפגיעה בלשון, נהיה אילם. מסופר, כי בהיותו בגיל שבע שיחק פעם בבית שכניו, ובעת המשחק התגלע ויכוח בינו לבין אחת מילדות השכנים, גויה, וזו קיללה את אברהם סנדר קללות נמרצות. כאשר הדבר נודע לאמו והיא , היא חששה מאוד מהקללות. בצר לה , ולאור כך, פנתה לאחד מבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] כדי שיברך את הילד. כאשר ראה כי הילד אינו מדבר, שאל אם הוא שומע, ונענה בחיוב. “אם הוא שומע, ובן הרבי פסק כי הוא גם ידבר”ידבר, פסק בן הרביואכן כך קרה. ===גיוסו לצבא===לאור בקיאותו של הרב אברהם סנדר יצא עם אמו מהביתבילדותו, ומהקללה יצאה ברכה - הילד החל לדבר ככל האדםשלחה קהילתו את ר' אברהם לישיבה בה ילמד, אך זמן קצר לאחר מכן גוייס בעל כרחו לצבא הצאר, בהיותו בן עשרים, שם שירת במשך שש שנים בתנאים קשים.

בשל אילמותולאחר סיום השירות הצבאי, מלמדיו לא תלו בו תקוות רבותבהיותו בן 26, חזר לביתו. עם הגיעו לעיירה, אולם למרבה הפלא הוא הפך לתלמיד שקדן וחריףביקש מנכבדי הקהילה לקיים את הבטחתם, עד שהקהילה המקומית החליטה לשלוח אותו לכל לבחור ישיבה בה יחפץאליה יסע בעוד בני הקהילה ישלמו את ההוצאות. הקהילה הסכימה, והוא בחר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שקמה באותה תקופה.===ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]]===אברהם סנדר היה מראשוני התמימים בליובאוויטש, ולמד בישיבה במשך שנתיים ימים. בתחילה לא רצה לקבלו [[אדמו"ר הרש"ב]], והם ישלמו לו אלא רק לאחר שראה את כל הוצאותיו: הנסיעהגודל תשוקתו ללמוד ב[[תומכי תמימים]]. בשנים בהם למד בישיבה, הספריםמסר במקביל שיעור בגמרא לבעלי בתים בבית המדרש של ליובאוויטש, בגדים ואוכלתפקיד אותו מילא קודם לכן החסיד הנודע הרב [[אלחנן מרוזוב]].

עוד טרם בא לכלל החלטה לאיזו ישיבה לנסועלאחר שנתיים ב'תומכי תמימים' במחיצת [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], ובאחד הימים גוייס בעל כורחו לצבא הצארהתחתן עם מרת שיינא שרה לבית מענדל. לפרנסתו החל לעבוד כשוחט.

בגיל עשרים גוייס לצבא הצארר' אברהם סנדר עשה כמצוות הרבי, שם שירת במשך שש שנים בתנאים קשיםוהיגר לאנגליה בה התיישב בעיר מנצ'סטר. הוא היה מראשוני חסידי חב"ד שהגיעו לאנגליה, ויחד עם חסידים נוספים הקים את קהילת חב"ד בעירו. לפרנסתו המשיך לעסוק במלאכת השחיטה.

המכשול הראשון שעמד לובשנים בהם התגורר הרב [[אברהם יצחק קוק]] באנגליה, היה האוכל הכשר. נהג לאכול רק מהשחיטה של ר' אברהם סנדר שמר במסירות נפש על כשרות המזון שנכנס לפיו. הוא לא נגע באוכל מבושל ובכל אוכל אחר שהתעורר אצלו חשש כלשהו לגביו. הוא ניזון בעיקר מדג מלוח, לחם ומים. לאחר תקופה בשירותו הצבאילמרות זאת, הלשין עליו אחד החיילים כי הוא אינו אוכל במטרה להחליש כאשר הוציא הרב קוק קונטרס בעניני אמונה והשקפה וביקש את גופו וכך יוכל להיפטר ממשימות קשות המוטלות עליו. הסכמתו של הרב אברהם סנדר נקרא למפקדו וננזף. הוא הצטדק והסביר , סירב האחרון בנימוק כי הוא אוכל רק אוכל כשר. המפקד "בהלכה דעותינו שוות אבל באמונה לא קיבל את דבריוכך פני הדברים!".

בו במקום הגה מוחו של ב[[חודש שבט]] [[תרצ"ז]], כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] שהה ב[[פריז]], הגיע ר' אברהם סנדר רעיוןלפריז ונכנס ל[[יחידות]]. בשעת היחידות אמר לו אדמו"ר הריי"צ: “המפקד"אתה חיפשת את האמת, תן לי ניסיון של חודש בו אוכל כרצונימצאת את האמת, ולאחר מכן תבדוק ואתה חי את כוחי על ידי מבחן משותף לכל החיילים. אם אעמוד במבחן, אמשיך לאכול כרצוני; ובאם לאו, המפקד יקבע מה אוכל”האמת". מיותר לציין שהוא לא התכוון חס ושלום לאכול טריפות, גם אם לא ואכן כך היה מצליח במבחן, פשוט הוא קיווה למצוא דרך מוצא. המפקד הסכים, והניסיון יצא לדרך. אברהם סנדר שהיה נער צנום אבל חזק ובעל מרץ, אכל כמויות גדולות ממה שמותר וגם על מציבתו הסמוכה ל'אוהל' נכתב כי היה לו לאכול, וליותר מכך הוא התפלל וקיווה לנסאיש אמת.

כעבור חודש ימים נקראו כל החיילים אל המפקד. הוא פקד עליהם לרוץ במהירות. כולם רצו במהירותבשנות היודי"ם היגר הרב נמצוב ל[[ארצות הברית]] והתיישב בלונג-איילנד, אך אברהם סנדר השיג את כולם. המפקד לא האמין למראה עיניו, והעמיד אותו במבחן קשה יותר. הוא נתן לו רובה כבד ומגושם אותו אפשר להחזיק בקושי רב בשתי ידיים. “החזק אותו שם התגורר במשך כמה דקות על יד אחת!” פקד עליו. אברהם סנדר החזיק את הרובה בקושי רב, אבל הצליח במשימה. המפקד נהנה מהמבחן ואישר לו לאכול מה שנראה לו לנכון17 שנה.

==קשריו עם הרבי==בשנת [[תשי"א]], כשעה לאחר שש שנים, בהיותו בן 26, סיים את השירות הצבאי וחזר הביתה תמים בהליכותיו ובמעשיו כפי שיצא לדרך. תחילת [[התוועדות עם הגיעו לעיירההרבי|התוועדות]] [[י"א שבט תשי"א]], ביקש מנכבדי הקהילה לקיים את הבטחתם מלפני שש שניםקם הרב אברהם סנדר ממקומו, לבחור ישיבה אליה יסע בעוד בני הקהילה ישלמו את ההוצאות. הקהילה הסכימהשהיה מאחורי כסא הרבי, והוא בחר ללמוד בישיבה שקמה זה עתה - ישיבת ששהה ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש770]]באותם הימים והכריז, כי "הקהל מבקש מהרבי לומר מאמר חסידות. השיחות זה טוב, אבל הקהל מבקש חסידות, נמצא חן... שהרבי יאמר חסידות".

אברהם סנדר היה מראשוני התמימים בליובאוויטשמסופר, ולמד בישיבה במשך שנתיים ימים. בתחילה לא רצה לקבלו אדמוכי לאחר המאמר, הרב נמצוב, למרות גילו המבוגר, קפץ על השולחן מגודל שמחתו, והכריז בהתרגשות גדולה: "ר הרשחסידים אמרו אחרי, עלינו לברך ברכת שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה, שהשם יתברך עזר לנו שיש לנו רבי!"בהרב נמצוב בירך ברכת 'שהחיינו' בשם ומלכות וכל הקהל ענה אמן בקול אדיר ובשמחה גדולה. הרבי הפנה אליו את ראשו וחייך לעברו חיוך רחב, רק לאחר שראה וביקשו לסיים את גודל תשקותו ללמוד ב[[תומכי תמימים]]. בשנים בהם למד בישיבה, מסר במקביל שיעור בגמרא לבעלי בתים בבית המדרש של ליובאוויטש, תפקיד אותו מילא קודם לכן החסיד הנודע הרב [[אלחנן מרוזוב]] הי”דדבריו ולרדת מהשולחן.

לאחר שנתיים ב’תומכי תמימים’ בצילם של אדמו”ר הרש”ב וה[[אדמו"ר הריי"צ]], הגיע בברית הנישואין התוועדות עם מרת שיינא שרה לבית מענדל. לפרנסתו החל לעבוד כשוחט. חודש-חודשיים היה שוהה בביתו שבבילורוסיה ולאחר מכן היה נודד במשך חודשים ארוכים בין עיירות ויישובים ושחט עבורם. בתום התקופה חזר הביתה לזמן קצר ושוב היה נוטל את מקל הנדודים.  ==באנגליה== צורת חיים זו נמשכה עד שנת תרס”ד, אז, בעיצומה של מלחמת רוסיה-יפן, הורה לו אדמו”ר הרש”ב להגר לאנגליה.  ר’ אברהם סנדר עשה כמצוות הרבי, והיגר לאנגליה בה התיישב בעיר מנצ’סטר. הוא היה מראשוני חסידי חב”ד שהגיעו לאנגליה, ויחד עם חסידים נוספים הקים את קהילת חב”ד בעירו. לפרנסתו המשיך לעסוק במלאכת השחיטה. פעם בחודש, כאשר היו מחלקים את המשכורת, הוא היה מגיע לקבל את משכורתו, אלא שכשהיה מגיע לביתו, היו ידיו ריקות. לתמיהתה של רעייתו הסביר כי בדרך פגש עניים ולכל אחד נתן מעט עד שאזל הכסף... כשהתופעה חזרה על עצמה פעמים מספר, סידרה אשתו שהמשכורת תגיע היישר אליה.  ==התוועדות י"א שבט תשי"א== כשעה לאחר תחילת [[|התוועדות]] [[י"א שבט תשי"א]], קם ממקומו שמאחורי כסא הרבי, הרב אברהם סנדר, ששהה ב[[770]] באותם הימים והכריז: “הקהל מבקש מהרבי לומר מאמר חסידות. השיחות זה טוב, אבל הקהל מבקש חסידות, נמצא חן... שהרבי יאמר חסידות”. דממה מוחלטת השתררה, כולם המתינו לראות את תגובת הרבי.  ואכן בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי את הקונטרס ובו מאמר ד”ה “באתי לגני” תש”י. לאחר המאמר, הרב נמצוב, למרות שהגיע כבר לגבורות, קפץ על השולחן מגודל שמחתו, והכריז בהתרגשות גדולה: “חסידים אמרו אחרי, עלינו לברך ברכת שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה, שהשם יתברך עזר לנו שיש לנו רבי!” הרב נמצוב בירך ברכת ‘שהחיינו’ בשם ומלכות וכל הקהל ענה אמן בקול אדיר ובשמחה גדולה. הרבי הפנה אליו את ראשו וחייך לעברו חיוך רחב, וביקשו לסיים את דבריו ולרדת מהשולחן.  ההתוועדות נמשכה והרבי המשיך באמירת חלקים נוספים מהמאמר. עוד מתואר, כי לאחר שסייםהרבי, שוב קם הרב נמצוב ובירך את הרבי בשם כל אנ”ש אנ"ש והתמימים לרגל קבלת הנשיאות וסיים בברכת בני חיי ומזונא, וכל הקהל ענו בהתרגשות גדולה אמן{{הערה|1=ראו ספר [[ימי בראשית]] עמודים [https://beta.hebrewbooks.  org/reader/reader.aspx?sfid=30449#p=399&fitMode=קווים לדמותוfitwidth&hlts=&ocr= ר’ אברהם סנדר היה בטבעו איש אמת381], המדקדק על קלה כבחמורה, גם בדברים שבני אדם דשים בעקביהם. בעת התפילות בבית הכנסת, הוא לא הירשה לאיש מהמתפללים להוציא הגה בעת התפילות[https://beta. גם אם אחד מנכבדי הקהילה היה משוחח בשעת התפילה, היה נוזף בו בלי מוראhebrewbooks.  גם על הלכות שחיטה היה מקפיד מאודorg/reader/reader. כאשר כמה מחבריו השוחטים ניסו לבנות כללי עבודה חדשים, הוא חשש מקולות מסויימות, ולמרות היותו יחיד מול רבים, לחם כדי שלא יתקבלו הכללים החדשים aspx?sfid=30449#p=401&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= 383] - לחם וגם ניצחמזכרון הרב [[יהודה לייב גרונר]].  כך בשחיטה וכך גם במנהגים חסידיים. צאצאיו מספרים כי כל חייו הקפיד ללבוש את בגדיו כשהם סגורים ימין על שמאל. ר’ אברהם סנדר נחשב לתלמיד חכם דגול. לאחר יום עבודה בשחיטה, הוא היה מוסר שיעורי תורה בפני הציבור. היה לו ידע רב בגמרא, הלכה וחסידות.  במשך השנים כתב ספר חידושים “עדות לאסף” שיצא בדפוס בערוב ימיו. הספר עוסק ב”באורים על מאמרים סתומים בגמרא, מדרש, רש”י, וביאורים בחיזוק הדת”, כפי שנכתב בהתחלה.  בשנים בהם התגורר הראי”ה קוק באנגליה, נהג לאכול רק מהשחיטה של ר’ אברהם סנדר. למרות לעומת זאת, כאשר הוציא חסידים נוספים שנכחו בהתוועדות (ביניהם: הרב קוק קונטרס בעניני אמונה והשקפה וביקש את הסכמתו של [[יואל כהן]], הרב אברהם סנדר, סירב האחרון בנימוק כי “בהלכה דעותינו שוות אבל באמונה לא כך פני הדברים!”  בחודש שבט תרצ”ז, כאשר אדמו”ר הריי”צ שהה בפריז, הגיע ר’ אברהם סנדר לפריז ונכנס ל[[יחידותזושא פויזנר]]) טוענים כי אינם זוכרים מאורע זה{{מקור}}. בשעת היחידות אמר לו אדמו”ר הריי”צ: “אתה חיפשת את האמת, מצאת את האמת, ואתה חי את האמת”. ואכן כך היה, איש אמת שלא עשה מאומה בשביל להרשים אחרים, אלא בשביל האמת גופא. גם על מציבתו הסמוכה ל’אוהל’ נכתב כי היה איש אמת}}.

בשנות היודי”ם היגר באותו יום, הרב אברהם סנדר נפטר, בהיותו בן 97. הרב נמצוב לארצות הברית והתיישב בלונג-איילנדאברהם סנדר זכה להאריך ימים בברכת הרבי, כאשר לא פעם סיים הרבי את המכתבים אליו בברכות לאריכות ימים לו ולרעייתו שיינא שרה, שם התגורר במשך 17 שנהשאף היא האריכה ימים ונפטרה בגיל 109.

לפני פטירתו לקה בדלקת ריאות. ביום טוב שני של חג השבועות חלה הרעה חמורה במצבו==משפחתו{{הערה|על פי הקדמת ספרו "עדות לאסף"}}==*חתנו, והוא הובהל להרב [[בית רפואהניסן מינדל]]. הסובבים אותו היו לחוצים מאוד ממצבו הקשה, והוא התבדח איתם כדי להפיג מהם את המתח. מזכיר רבותינו נשיאינו* חתנו הרב לוי פרידמן*בנו ר' יהושע מרדכי*בנו ר' חיים איסר*בנו ר' יעקב

כעבור מחצית השעה הוא השיב את נשמתו לבוראו==חיבוריו==*"עדות לאסף" - ספר חידושים שכתב במשך השנים, והוא בן 97שיצא לדפוס בערוב ימיו. הוא זכה להאריך ימים בברכת הרביבהקדמתו נכתב שהספר עוסק ב"באורים על מאמרים סתומים בגמרא, כאשר לא פעם סיים הרבי את המכתבים אליו בברכות לאריכות ימים לו ולרעייתו שיינא שרהמדרש, שאף היא האריכה ימים ונפטרה בגיל 109רש"י, וביאורים בחיזוק הדת".

<small>החומר לערך זה נלקח מתוך מאמרו של שניאור זלמן ברגר - [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&idלקריאה נוספת==1041 * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית משיח 448הוצאה לאור)|חזק]] </small>, תשע"ד

==קישורים חיצוניים==*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1041 בית משיח גיליון 448]*'''[http://www.teshura.com/Nemtzov-%20Shevat%205779.pdf תולדות חייו בתוך תשורה מנישואי צאצאיו]''' (באנגלית) {{PDF}}*'''[https://chabadinfo.com/magazine/the-sichos-are-good-but-we-want-a-maamar/ כתבה אודות תולדות חייו]''' (באנגלית), תרגום מכתבתו של רפאל דינרי, בתוך שבועון בית משיח {{אינפו}}{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:נמצוב, אברהם סנדר}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|נ]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|נ]][[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א|נ]][[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]][[קטגוריה:אישים במנצ'סטר]][[קטגוריה:אישים בניו יורק]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ב]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ל]]