שינויים

כאשר החסיד רבי [[משה יצחק מיאסי]] חזר [[חסידות]] בבית מדרשו מבלי שידע שזהו בית מדרשו, הוא הקפיד מאוד, מפני שסבר שאין לומר דברי חסידות ברבים, וקיללו שלא יוציא את שנתו. כאשר רבי משה יצחק חזר ל[[אדמו"ר האמצעי]] וסיפר על הקללה ש'זכה' לה בשוגג, ניחמו האדמו"ר האמצעי ובירכו שיאריך ימים, וכן הווה.<REF> [[אוצר סיפורי חב"ד]] חלק ט"ז עמ' 63.</REF>.

{{הערות שוליים}}