שינויים

הרב '''אברהם יהושע העשיל מאפטא''' ({{הערה|נקרא גם הרבי מאפטא ולפי זה כונה אפטר רב (Apter Ruv), והאוהב ישראל על פי ספרו) נולד בז'מיגריד .}} (Zhmigrid) ב[[פולין]] ב[[תק"ח]] ונפטר ב- [[מז'יבוזה'בניסן]] באימפריה הרוסית (כיום ב, [[אוקראינהתקפ"ה]]) בהיה תלמידו של רבי [[האלימלך מליז' בניסןנסק]] ושימש כ[[רב]], ב[[תקפ"האפטא]].

הרבי מאפטא היה נצר נולד בשנת [[תק"ח]] בז'מיגריד (Zhmigrid) שב[[פולין]] כנצר למשפחות רבניות מפורסמות מצד שני הוריו, ואביו. אביו, הרב שמואל, שכיהן כר[[אב"ד]] ניישטאט ("עיר חדש"), היה מחשובי רבני פולין. עוד בילדותו, הפגין הרב מאפטא יכולות מבטיחות. הוא למד אצל רבי [[אלימלך מליז'נסק]] ונודע כבקי גדול ב[[תלמוד]]. החל את דרכו כרב ה[[עיירה]] קולובשובה בפולין, וב[[תק"ס]] הסכים להתמנות ל[[רב]] ב[[אפטא]]. ב[[תקס"ח]] הוזמן להיות [[רב|לרב]] ב[[יאסי]], על ידי הבנקאי ה[[חסידות|חסיד]] יחיאל דניאל, שהבטיח להעמיד לרשותו בית בו יוכל לארח את הבאים ללמוד איתו [[תורה]].

ב[[תקע"ו]], לאחר פטירת האדמו"ר של מז'יבוז' ולאחר מחלוקות בקהילת יאסי, עזב והתיישב ב[[מז'יבוז']], עירו של [[הבעש"ט]] וערש [[חסידות|החסידות]], שם זכה בהערצתם של [[חסידים]] רבים. הוא המשיך לשמור על קשרים עם הקהילות החסידיות של נסיכות מולדובה ונקרא לעיתים, כדי לפתור בעיות [[הלכה|הלכתיות]]. תכונתו הבולטת ביותר הייתה אהבתו לכל [[יהודי]]. כתב שני ספרים בשם "תורת אמת" ({{הערה|לבוב [[תרי"א]]) .}} ו"אוהב ישראל" ({{הערה|ז'יטומיר [[תרכ"ה]]) .}} שעל שמו כונה ה"אוהב ישראל".

הרבי מאפטא נקבר נפטר ב[[מז'יבוז']] באימפריה הרוסית (כיום ב[[אוקראינה]]) ב[[ה' בניסן]] [[תקפ"ה]] ונקבר במז'יבוז' ליד [[הבעש"ט]] ו[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] מציין את קברו. האגדה החסידית מספרת ש[[מלאכים]] נשאו את גופתו וקברוה [[בית קברות|בבית הקברות]] ב[[טבריה|בטבריה]] שם מוצבת אבן סמלית לכבודו. ביאסי הוקם בית כנסת על שמו.

רבי יוסף מאיר מספינקא העיד משמו שלקח לו דרך בעבודה מ[[ספר התניא]], ושאמר שדרך התניא היא הדרך שהלכו בה [[האבות]] הקדושים [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]].{{הערה|1=תולדות התניא מונקאטש.}}.  ר' צבי מאיר שטיינמץ כתב את הערותיו בהקדמת הספר "אמרי יוסף" עה"ת להרה"ק הרב יוסף מאיר מספינקא, ושלח אותן לרבי, ואלו הערותיו: "1) במה שכתוב אשר המחבר "שקד מאד בלמוד ספר התניא", פלא, כי הי' תלמידו של הרה"ק הרב יצחק אייזיק מזידיטשוב שהי' תלמידו של דודו הרה"ק הרב צבי הירש מזידיטשוב בעל "עטרת צבי", אשר ידועים חילוקי הדיעות בינו ובין אדה"ז {{הערה|ראה בערך "זמן" בפסקה "שיטת רבי צבי הירש מזידיטשוב" וראה במקומות שנסמנו שם.}}; )2 )במה שכתוב אשר הרה"ק הרב אברהם יהושע העשיל מאפטא בעל "אוהב ישראל" אמר "שגם אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב הלכו בדרך העבודה של הספר לקוטי אמרים", נראה כסותר את המסופר בדבר קפידתו על אחד מחסידי אדמו"ר האמצעי על לומדו חסידות חב"ד ביאסי".  על כך ענה הרבי: "נת' ות"ח ודבר בעתו בסמיכות לי' כסלו יום גאולת האדמו"ר האמצעי. ועיקר: הלפרסם וכו', היחפש וכו' - כידוע נסתדרו אח"כ". {{הערה|ממענה, תחילת כסלו ה'תשד"מ. מענות קודש ה'תשד"מ, עמ' 32.}}

לאחר שבני בלייעל ניסו לגרום למריבה בין הרב מאפטא ל[[אדמו"ר הזקן]], כתב לו [[אדמו"ר הזקן]] מכתב ש"חיל ורעדה אחזתני שאנשים בני בלייעל רוצים לעשות ריב ומדון בין אנשים אוהבים כמונו, שאוהב אני את רום מעלת קדושתו ותורתו הרמה עד בלי קץ..."{{הערה|1=מפי הרמ"ל שפירא, [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 28.}}. למרות זאת, הצליחה עצתם של אנשי הבלייעל, ובפרט לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן שרר ריב קשה בין חסידי אפטא ל[[חסידי חב"ד]]. הרבי אמר אודות ה"אוהב ישראל" מאפטא: "בכלל ספריו אינם נזכרים בחסידות [חב"ד]. אחרים כן מובאים, כמו הרה"ק וכו' ר' נחום מטשערנאביל, שלא לדבר על דברי הרה"ק וכו' ר' לוי יצחק מנארדיטשוב, ועוד, אך מהנ"ל אין מביאים. לא שמעתי טעם לדבר, אך ייתכן שזהו מצד המחלוקת שהיתה לו עם אדמו"ר הזקן"{{הערה|המלך במסיבו, חלק א, עמ' מז.}}.

למרות זאת, הצליחה עצתם של אנשי הבלייעל, ובפרט לאחר כאשר החסיד רבי [[הסתלקותיצחק משה מיאסי]] חזר [[חסידות]] בבית מדרשו מבלי שידע שזהו בית מדרשו, הוא הקפיד מאוד, מפני שסבר שאין לומר דברי חסידות ברבים, וקיללו שלא יוציא את שנתו. כאשר רבי משה יצחק חזר ל[[אדמו"ר הזקןהאמצעי]] שרר ריב קשה בין חסידי אפטא לוסיפר על הקללה ש'זכה' לה בשוגג, ניחמו האדמו"ר האמצעי ובירכו שיאריך ימים יותר מבניו של הרב מאפטא, וכך אכן היה{{הערה|[[חסידי אוצר סיפורי חב"ד]]חלק ט"ז עמ' 63.}}.==לקריאה נוספת==* הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[[מסע ברדיטשוב]]''' הוצאת [[חזק יוזמות חינוכיות|חזק]], תש"ע.