פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
{{אין תמונה}}הרב '''אברהם חיים לדיוב''' ([[תרס"ה]]-[[ב' אב]] [[תשמ"ז]]) היה מראשי העוסקים במסירות נפש לשמירת הגחלת היהודית ב[[סמרקנד]] ו[[בוכרה]], ובשנותיו האחרונות מראשי עדת הבוכרים ה[[בוכרה|בוכרים]] בארץ הקודש, ומזקני קהילת חב"ד ב[[נתניה]].
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרס"ה]] ב[[סמרקנד]] שב[[בוכרהשבאוזבקיסטן]] לאביו ר' רפאל ולאמו מרת דינה לדיוב. בגיל חמש התייתם מאביו והוכנס על ידי אמו ללמוד ב[[חיידר]] ספרדי על טהרת הקודש, וכן זכה להתחנך על ידי שלוחי רבותינו נשיאינו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[שמחה גורודצקי]] ולכשהתבגר היה ליד ימינם בהפצת מעיינות החסידות בקרב תושבי בוכרה.
בשנת [[תרפ"ג]] בא בקשי השידוכין עם רעייתו מרת יפה, שהייתה בזמן החתונה בגיל [[בת מצווה]], ולאורך השנים נולדו להם עשרים ילדים{{הערה|לזכרון אחדים מבני המשפחה היו להם 22 ילדים.}}, אך רובם נפטרו בצעירותם בעקבות מחלות ומחסור.
למרות הסכנה, ועל אף שהיה נתון תחת מעקב, מיד לאחר שחרורו המשיך לעסוק בהפצת תורה וחסידות, ובתחילת שנת [[תשל"ב]] עלה לארץ הקודש בגיל 66 עם משפחתו, והתיישב ב[[נתניה]].
עם התאקלמות משפחתו בארץ, ייסדו הוא וחבריו {{הערה|ארי יצחקוב, זבולון לויוב וגבריאל ניאזוב (שהיו אף הם אסירי ציון) .}} בית כנסת לעולי [[בוכרה ]] בעיר נתניה שנקרא "אסירי ציון".וגם הוא המשיך לעסוק בפעילות חסד, ובעיקר בתמיכת מוסדות חינוך לעולי [[בוכרה ]] ובראשם [[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב"ד]].
בשנת [[תשל"ד]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] בפעם הראשונה, והגיע ל-[[770]] באמצע ההתוועדות שערך [[הרבי]], והרבי הזמין אותו לשבת מאחוריו על בימת ההתוועדויות, ובירך אותו לאריכות ימים.
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ה]]
8,120

עריכות