פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
בהיותו הבן הבכור, החליטו הוריו לקרוא לו על שם סבו, הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] (סב סבו של [[הרבי]]), רבה של העיר [[ניקולייב]].
בהיותו כבן חמש, פקדו פרעות רבות את עיר הולדתו, והוריו עברו להתגורר בעיר [[יקטרינוסלב]]דלת מול ביתו של הרבי. הוריו לא הקפידו לגמרי על שמירת תורה ומצוות, ונמנו על פעילי [[התנועה הציונית]], אך שלחו אותו בילדותו, ללמוד ב[[תלמוד תורה]] המקומי, שם למד יחד עם בן דודו - [[הרבי]].
אביו רצה שיגדל כיהודי שומר תורה ומצוות, ועם סיום חוק לימודיו בתלמוד תורה, שלחו אותו ללמוד בישיבה המקומית שנוהלה על ידי הרב פנחס גלמן, שם התיידד עם הרב [[נחום גורלניק]], שהיה לימים מחשובי החסידים ב[[כפר חב"ד]] וממייסדיו.
אף שהשתקע בחיי התרבות החילוניים של [[תל אביב]], נשאר לאורך כל העת מאמין באלוקים, ושמר על קשרים חמים עם חסידי חב"ד כגון הרב [[פינייע אלטהויז]] והמשורר החב"די [[צבי מאיר שטיינמיץ]], ביקר אצלהם בסעודות [[שבת]] יחד עם רעייתו, ואף הגיע בעיתים מזדמנות להתפלל ב[[בית הכנסת]] חב"ד שברחוב '[[נחלת בנימין]]', וב[[התוועדות|התוועדויות]] החסידיות שהתקיימו ב[[כפר חב"ד]].
 
בשנת [[תש"ג]], כאשר יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] עם הקריאה [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]], תירגם שלונסקי מ[[אידיש]] לעברית את הקריאות שפורסמו, בהשפעת ידידו ר' פינייע אלטהויז.
 
בשלהי שנות הכ"פים, ביקר שלונסקי אצל [[הרבי]] ונכנס ל[[יחידות]] שהשפיעה עליו עמוקות. לימים התבטא ואמר: "אילו התמהמהתי שם עוד שעה קלה, הייתי יוצא משם מאמין מושלם וחסיד נלהב."{{הערה|1='[[ידיעות אחרונות]]', ט' [[ניסן]] תשל"ב.}}.
בשנת [[תרצ"ג]] התחתן עם אשתו השניה מירה הורביץ, ובשנת [[תרצ"ו]] נולדה בתם רות{{הערה|1=ביתו אמצה את כינוי הספרותי של אביה כשם משפחתה - "אש"ל" (ראשי תיבות של 'אברהם שלונסקי').}} (שאר בשרו היחיד של שלונסקי).
שלונסקי נפטר שלוש שנים לאחר פטירת אשתו השניה ב[[ט"ז אייר]] [[תשל"ג]], ונטמן בבית העלמין בקריית שאול שבצפון תל אביב.
בהוראת [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חדקוב]], דאג הרב [[אפרים וולף]] לאמירת [[קדיש]] ו[[משניות]] אחר הנפטר==קשריו החב"דיים==היה בן דוד שני של הרבי. בילדותו גרו משפחתו דלת מול ביתו של הרבי ולמד בתלמוד תורה ביחד עם הרבי.
==קשריו החב"דיים==
בגיליון [[כ"ג מנחם אב]] [[תרע"ב]], במדור "מכתבי אחים" פורסם מכתב של המשורר [[אברהם שלונסקי]] בו פירט את השפעת הביטאון על חייו הרוחניים{{הערה|"לאחיי קוראי האח!
אחיכם אברהם שליאנסקי".}}.
בשנת [[תש"ג]], כאשר יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] עם הקריאה [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]], תירגם שלונסקי מ[[אידיש]] לעברית את הקריאות שפורסמו, בהשפעת ידידו ר' פינייע אלטהויז. בשלהי שנות הכ"פים, ביקר שלונסקי אצל [[הרבי]] ונכנס ל[[יחידות]] שהשפיעה עליו עמוקות. לימים התבטא ואמר: "אילו התמהמהתי שם עוד שעה קלה, הייתי יוצא משם מאמין מושלם וחסיד נלהב."{{הערה|1='[[ידיעות אחרונות]]', ט' [[ניסן]] תשל"ב.}}. בהוראת [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חדקוב]], דאג הרב [[אפרים וולף]] לאמירת [[קדיש]] ו[[משניות]] אחר פטירתו.{{פסקה חסרה}}
==פועלו הספרותי==
3,598

עריכות