שינויים

הרב '''אברהם דוד פוזנר מ[[קלימוביץ']]'''(?-[[תרפ"א]]), היה מהקבוצה הראשונה של ה[[תמימים]] שנכנסו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], בעל זכרון טוב, ומה[[חוזר|חוזרים]] ים של תורת כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]].

==תולדות חייו==נולד לבזכות כשרונותיו הנעלים, זכה לקירובים רבים ולחיבה מופגנת מצד [[שוחטאדמו"ר הרש"ב]] של העיירה החסידית והתמנה ל[[קלימוביץ'חוזר]], והיה מראשוני התלמידי שהגיעו ללמוד בישיבת ועסק בכתיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטשהנחה|הנחות]] עם הקמתה בשנת מה[[תרנמאמר]]ים שאדמו"ר הרש"ב אמר. בזכות הצלחתו בכתיבת האמרמים, יכל אדמו"ר הרש"זב באותן שנים לפנות זמן נוסף לצרכי עסקנות הכלל, כשהוא מסתפק בהוספת הערות ותיקונים על המאמרים שכתב, ונתן לו אפשרות להיכנס לחדרו ללא הכנות מיותרות על מנת לברר שאלות שהוקשו לו בכתיבת המאמרים{{הערה|[[לקוטי דיבורים]]בלשון הקודש, עמוד 392.}}.

בזכות כשרונותיו הנעלים, זכה לקירובים רבים ולחיבה מופגנת מצד [[אדמו"ר הרש"ב]] והתמנה ל[[חוזר]], ועסק בכתיבת [[הנחה|הנחות]] מה[[מאמר|מאמרים]] שאדמו"ר הרש"ב אמר. בזכות הצלחתו בכתיבת האמרמים, יכל אדמו"ר הרש"ב באותן שנים לפנות זמן נוסף לצרכי עסקנות הכלל, כשהוא מסתפק בהוספת הערות ותיקונים על המאמרים שכתב, ונתן לו אפשרות להיכנס לחדרו ללא הכנות מיותרות על מנת לברר שאלות שהוקשו לו בכתיבת המאמרים{{הערה|[[לקוטי דיבורים]] בלשון הקודש, עמוד 392.}}. עבודתו זו נמשכה בין השנים [[תרנ"ט]]-[[תרס"א]], ובזכות עבודתו זו זכה שאדמוש[[אדמו"ר הריי"צ ]] יתבטא אודותיו: {{ציטוטון|שלשה עשר חוזרים היו אשר העמידו ענין חזרת המאמרים על בסיס נכון, וראויים לברכה וזכרון נצחי, בדברי ימי החסידים}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15870_31.pdf [[ספר השיחות ]] [[תרפ"א ]] עמוד 17].}}, ובמקום אחר התבטא אודותיו: {{ציטוטון|היה תפסן גדול, בור סוד שאינו מאבד טיפה . . במשך הזמן היה מגדולי המצויינים מבין תלמידי ישיבת תומכי תמימים}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_39165_412.pdf שיחת ערב ראש [[חודש תמוז ]] תש"ב].}}.

לאחר שסיים את לימודיו בישיבה, נישא לרעייתו [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת ליבא, ונשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב כשוחט לאחת מהעיירות החסידיות, אך לא המשיך בתפקיד זה זמן רב.

בשנת [[תרע"ג]] התמנה כ[[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, והתיישב בצד הדרומי של העיירהה[[עיירה]], בסמיכות ל[[מקוה]]ולהעניא מוכרת הכעכים, ועסק בהדרכת תלמידי הישיבה בעבודת ה', מתוך [[יראת שמים ]] ואהבת ישראל.

כיהן כמשפיע כ[[משפיע]] בישיבה עד לפריצתה של [[מלחמת העולם הראשונה]] בשנת [[תרע"ח]], שאז התפזרו תלמידי הישיבה בעיירות [[רוסיה]], כיון שהחזית התקרבה לליובאוויטש, והיתה והייתה סכנת נפשות להמשיך ולהתגורר במקום.

בעקבות סכנת המלחמה עבר גם הוא להתגורר ב[[ראמען]], שם תקפה אותו מחלה קשה, והוא סבל ייסורים במשך שלוש שנים, עד לפטירתו בשנת [[תרפ"א]]{{הערה|אצל מקובל בפי חסידים מקובל שבשנה שלאחר כי עם הסתלקותו של [[אדמו"ר הרש"ב]], היה הוא לקח יחד עמו 'מנין' של בחירי החסידים שנפטרו בתוך ימי השנה לפטירתו, ואף ר' אברהם דוד נמנה על אותם עשרה חסידים מופלאים שנפטרו גם בטרם עת בתוך שנה זו{{הערה|מנחם מענדל קסטל '''אשכבתא דרבי''' - הם שמשוני בחיי הם מפני שנשמותיהם היו שייכות לאדמו"ר הרש"בישמשוני במותי, והרא"ד פוזנר היה אחד מעשרה אלוהיכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שמז.}}.

{{מיון רגיל:פוזנר, אברהם דוד}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|פוזנר אברהם דוד]][[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]