שינויים

[[קובץ:הרב אברהם דוב העכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם דוב הכט]]הרב '''אברהם דוב העכטהכט''' (ה'[[תרפ"ב]] - ה'[[תשע"ג]]) - מתלמידי [[תומכי תמימים]] [[תומכי תמימים אטוואצק|באטווצק]], שליח [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי שליט"א]], לחם בתוקף לתיקון החוק [[מיהו יהודי]]. מנהל [[, וכיהן כיושב ראש איגוד רבני אמריקא]]אמריקה.

ה===התקרבותו לחסידות חב"ד===התקרבותו של ר' אברהם ל[[חסידחסידות חב"ד]] ר' '''אברהם דוב העכט''' נולד לאביו החלה כאשר אחיו, שלמה זלמן, משך אותו להצטרף לשיעור [[תניא]] שמסר ר' [[יהושע העכטישראל ג'ייקובסון]]. ר' ישראל הגיע לבראנזוויל מספר שנים אחרי משפחת הכט, ובזמן קצר כבר היה מעורה בחיי הקהילה, מראשוני החסידים בופעיל בהפצת [[ארצות הבריתתורת החסידות]], ולאמו מרת שרה, בתו של בישיבות השונות. האחים הכט הפכו לבני בית אצל ר' יהושע אסטערישראל.

את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת [[חיים ברלין]] ב[[בראנזווילתרצ"ט]], ואחרי מספר שנים הצטרף לשני אחיו ר' התכוננה קבוצת בחורים לנסיעה ל[[שלמה זלמן העכטתומכי תמימים אטוואצק|שלמה זלמןאטווצק]] ו, לשהות וללמוד אצל [[משה יצחק העכט|משה יצחקהרבי הריי"צ]], לישיבת ולהצטרף לאחיו ר' שלמה זלמן (ורעייתו), ועוד שני תלמידים{{הערה|[[תורה ודעתבערל ליווי]] בו[[ווילאמסבורגאברהם ברנצקי]].}} שנסעו בתחילת השנה. הקבוצה מנתה את ר' אברהם דוב, עם עוד חמישה חברים ור' ישראל ג'ייקובסון.

==התקרבותו לחסידות חבאותם ימים היו טרום ימי [[מלחמת העולם השנייה]], וההורים התנגדו בכל תוקף לנסיעה מסוכנת זו. אחד מחברי הקבוצה, מרדכי פישר, כתב מכתב לרבי הריי"ד==צ שהנסיעה התבטלה משום חשש ההורים. [[הרבי הריי"צ]] מיהר להשיב שאין מה לפחד כלל.

התקרבותו בבוקרו של ר' אברהם ל[[חסידות חבכ"דג מנחם אב]] החלה כאשר אחיו, שלמה זלמןיצאה האוניה מחופי ארצות הברית. הנסיעה ארכה ארבעה ימים, משך אותו להצטרף לשיעור וביום שני לפנות ערב הגיעה הקבוצה לחופי [[תניאצרפת]] שמסר , שם ערך להם קבלת פנים ר' [[ישראל יעקובסוןשניאור זלמן שניאורסאהן]]. באותה הזדמנות פגשו ר' ישראל הגיע לבראנזוויל מספר שנים אחרי משפחת העכט, ובזמן קצר כבר היה מעורה בחיי הקהילה, ופעיל בהפצת אברהם וחביריו לראשונה את [[תורת החסידותהרבי מלך המשיח]] בישיבות השונות. האחים העכט הפכו לבני בית אצל ר' ישראל, שדיבר עמהם מספר דקות על גודל זכות הנסיעה לרבי, וברכם בהצלחה רבה בלימודים.

ב[[תרצ"ט]] התכוננה לנסיעה ל[[אטווצק]] קבוצת בחורים, לשהות וללמוד אצל [[הרבי הריי"צ]]. הקבוצה מנתה את ר' אברהם דוב, אחיו ר' שלמה זלמן (ורעייתו), עם עוד חמישה חברים ור' ישראל יעקובסון. אותם ימים היו טרום ימי [[מלחמת העולם השניה]], וההורים התנגדו בכל תוקף לנסיעה מסוכנת זו. אחד מחברי הקבוצה, [[מרדכי פישר]], כתב מכתב לרבי הריי"צ שהנסיעה התבטלה משום חשש ההורים. הרבי הריי"צ מיהר להשיב שאין מה לפחד כלל! ב[[יום שני]], [[כ"ג מנחם אב]], 11:30 בבוקר יצאה האוניה מחופי ארצות הברית. הנסיעה ארכה ארבעה ימים, וביום שני לפנות ערב הגיעה הקבוצה לחופי [[צרפת]], שם ערך להם קבלת פנים ר' [[שניאור זלמן שניאורסאהן]]. באותה הזדמנות פגשו ר' אברהם וחביריו לראשונה את [[הרבי מלך המשיח]]. הרבי דיבר עמהם מספר דקות על גודל זכות הנסיעה לרבי, וברכם בהצלחה רבה בלימודים. ב[[יום ביום רביעי]] ר"ח [[אלול]], הגיעה הקבוצה ל[[אטווצק]] ליעדה באטווצק שב[[פולין]]. את הקבוצה קיבלו [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]], הרב [[יהודה עבער]] והתלמידים הוותיקים. ב[[יום יומיים לאחר מכן, ביום שישי]] בצהריים נכנסו חברי הקבוצה ל[[יחידות]] אצל [[הרבי הריי"צ]], וזכו לשמוע [[מאמר חסידות]].

קודם נסיעתם נכנסו אל [[הרבי הריי"צ ]] ליחידות, והרבי בירכם. הרבי התבטא באותה יחידות: "{{ציטוטון|שהשי"ת זאל העלפין אז מיר זאלין זיך זעהן געזונטרהייט" }} [בתרגום חופשי: שהשם יתברך יעזור שנתראה בבריאות]. ואכן ב[[נס|נסים]] גדולים הצליחו הצליחה הקבוצה להימלט מפולין, ולהגיע אל העיר [[ריגא]], חזרה לעבר [[ארצות הברית]].

באחד הימים ביקשו חברי הקהילה הספרדית מר' אברהם שימסור לפניהם שיעור [[תורה]]. ר' אברהם הסכים בחפץ לב, ולשיעור הגיע קהל רב. אנשי הקהילה נהנו מאד, ובסיום ביקשו שיקבל על עצמו את הנהגת הקהילה הסורית. נשיא הקהילה נפגש עם הרבי הריי"צ, והתייעץ אודות המינוי. [[הרבי הריי"צ ]] המליץ בחום.

בחודש [[חשוון]] ה'[[תש"ו]] מונה ר' אברהם באופן רשמי לרב קהילת בני מגן דוד, שבשכונת בנסונהרסט - ניו יורק. הוא הקים מוסדות חינוך עבור ילדי הקהילה, ועם השנים קשר קשרים עם אישי ציבור רבים. דלתות רבני הספרדים היו פתוחות לפניו, והיה מרבה להשתתף בוועידות וכינוסים שונים.

ר' אברהם הקים מוסדות חינוך עבור ילדי במקביל להנהגת הקהילההסורית, ועם השנים קשר קשרים ניהל ביד רמה את איגוד רבני אמריקא, והשקיע במרץ רב לתיקון החוק האומלל - "[[מיהו יהודי]]", כשלצורך כך הוא מנצל את קשריו המסועפים עם אישי ציבור רבים. דלתות רבני הספרדים היו פתוחות לפניוראשי הממשלה בארץ, שרים, והיה מרבה להשתתף בוועידות וכינוסים שוניםחברי כנסת ועוד.

ניהל ביד רמה את ==פטירתו==ר' אברהם דב נפטר ביום ראשון, [[איגוד רבני אמריקאכ"ד טבת]] [[תשע"ג]]. נטמן ב[[בית עלמין|בית החיים]] "מונטיפיורי" שברובע קווינס, [[ניו יורק]].

השקיע ממרצו בתיקון החוק האומלל - "==משפחתו==*נחמה קנטור, [[מיהו יהודיקראון הייטס]]", וניצל את קשריו המסועפים עם ראשי הממשלה בארץ[[ניו יורק]].*אסתר קפלן, [[קראון הייטס]], שרים[[ניו יורק]].*אלי הכט, חברי כנסת ועוד[[שליח|שליח הרבי]] בלומיטה, [[קליפורניה]].*יוסי הכט, [[שליח|שליח הרבי]] בניס, [[צרפת]].*רחל וויינברג, [[דטרויט]], [[מישיגן]].*שיינא פאסטן, [[ניו יורק]].*יהושע הכט, [[שליח|שליח הרבי]] בנוראק, קונטיקט.*ארי הכט, [[שליח|שליח הרבי]] בס. פרנסיסקו.*ישראל הכט, [[שליח|שליח הרבי]] בלוס אנג'לס, [[קליפורניה]].

היה משלוחי ;נכדיו:*הרב [[הרבייוסף חיים קנטור]], שלחמו ל[[שלימות העם]], [[שלימות התורה]] ו[[שלימות הארץ]].- שליח הרבי ורבה הראשי של מדינת תאילנד

==מקורותלקריאה נוספת ==*קורות חייו באנגלית בספרו: My Spiritual Journey: An Autobiography, 2006.

{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:הכט, אברהם דוב}}[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ}}]]{{[[קטגוריה: חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]][[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]][[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א}}]][[קטגוריה:משפחת הכט]][[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]][[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]][[קטגוריה:בוגרי ישיבת חיים ברלין]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ב]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]]