פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 67 בתים ,  10:04, 6 בספטמבר 2020
מ
החלפת טקסט – "([^א-ת])עפ"י" ב־"$1על פי"
{{פירוש נוסף|נוכחי=אבות האומה היהודית|אחר=מסכת [[משניות]] מתוך מסכתות ה[[ש"ס]]|ראו=[[מסכת אבות]]}}
מובא בגמרא {{הערת שולייםהערה|1= [[מסכת מגילה]].}}כי "אין קורין '''אבות''' אלא לשלושה", והם [[אברהם אבינו]] , [[יצחק אבינו]] ו[[יעקב אבינו]] - אבות האומה.
==האבות כמרכבה==
בגלל עוצם הביטול של האבות לה' - נקראו בשם "[[מרכבה]]".
כשם שהמרכבה בטלה לרצון הרוכב עליה, כך האבות - כל אבריהם כולם היו קדושים ומובדלים מעניני העולם הזה ולא נעשו מרכבה, אלא רק לרצון ל[[רצון העליון ]] לבדו, ואף גם זאת - ביטול זה היה לא בזמנים מוגבלים בלבד, אלא כל ימיהם.
לכך היו (האבות) רועי צאן בכדי שלא יטרידו אותם עניני עולם הזה, להפריד אותם אפילו רגע אחד מבחינת ה[[ביטול]], וכאשר היו רועי צאן ב[[שדה]] לא היתה הייתה להם שום טרדא מעסקי עניני [[עולם הזה]], והיו מתהלכים לפני ה' כל הימים ב[[התקשרות]] אמיתי בביטול תמידי להיות בבחינת מרכבה ממש כנ"ל.
והענין הוא כי בכל העסקים - זולת רועה צאן - יש טרדא רבה מאד, כמו גם בעבודת האדמה יש טרדא ודאגה בחרישה וזריעה וקצירה וכו', אבל רועה צאן - אין בעסק זה שום טרדא כלל ולא שום דאגה כלל, כי בהוציאו את הצאן לאחו, הנה במשך היום יוכל להיות פנוי מכל מחשבה, בלתי - להוי' לבדו, ואין מונע כלל להיות מתקשר ומתדבק בה' כל היום בלי פירוד כלל.
===התעלות===
כמו שהמרכבה מעלה ומביאה את הרוכב למקום שאלמלא המרכבה לא יכול היה הרוכב להגיע לשם, כך האבות בעבודתם את ה' - מתעלים, ואף גורמים להעלאת הספירות (שהם שרש נשמתם) אל [[אור אין סוף]] ב"ה, בבחינת ביטול, כמו שכתוב: לך ה' הגדולה וה[[ספירת הגבורה|גבורה]] כו', ועי"ז ועל ידי זה יתגלה בהם [[אור אין סוף]] ב"ה, וימשך על-ידם אלקות לנשמות.
והיינו בחינת "[[מרכבתא עילאה]]" - מרכבה של [[עולם האצילות]] שלמעלה ממרכבה ד[[חיות הקודש]] שב[[בי"ע]].
והכונה בזה, שבעבודתם בקיום המצוות המשיכו [[הארה]] אלקית בלבד, ולא הגיעו למעלת קיום המצוות כפי שהן לאחר [[מתן תורה]], שיש בהן המשכת וגילוי [[עצמותו]] ית'.
ואף על פי שהם עצמם היו בבחינת מרכבה במעלתה הנעלית ביותר, ודבקים באור [[אין סוף ב"ה ברוך הוא]] גם בכל אברי גופם - כנ"ל, מכל מקום המצוות שקיימו ב[[גשמיות]] לא היו במדריגת המצוות שלאחר מתן- תורה.
ושני פרטים בדבר:
1
. עיקר מטרת עבודתם היתה הייתה להמשיך אור ולפעול ברוחניות בלבד - בנפש, "והפעולה שעשו בגשמיות היתה הייתה כעין [[כלי]] בלבד להעבודה הרוחנית", רק אמצעי למטרה, שהיא הפעולה הרוחנית בנפש.
אף על פי שבכללות, היתה הייתה מטרת עבודתם - ההכנה לקראת היעוד - "[[דירה בתחתונים]]".
2. עבודתם פעלה המשכת הארה בלבד לעולם, ולא [[עצמות]] (כדוגמת הריח שהוא התפשטות בלא עצם) - כנ"ל.
1) בזמן האבות היה העולם חשוך עדיין, בגלל הסתלקות ה[[שכינה]] שנגרמה על ידי החטאים -החל מ[[חטא עץ הדעת]], ואחריו שאר החטאים- ולא היה העולם מסוגל להיתקן בפנימיותו עדיין.
ואם-כי "משבא אברהם התחיל להאיר", אבל ראשית, היתה הייתה זו התחלה בלבד, ושנית, היתה הייתה זו המשכה בחיצוניות בלבד - בחינת [[מקיף]].
2) מכיון שהיו לפני מתן תורה - בבחינת "אינו מצווה ועושה", ועבדו בכח עצמם בלבד, בלא סיוע מלמעלה, לכן המשיכו רק אור שכח ה[[נברא]] מסוגל להגיע אליו, היינו משרש הנבראים בלבד, שהיא מדרגה נמוכה - ביחס למדריגת אור אין-סוף, והיא מוגבלת לרוחניות בלבד שאינה מסוגלת להתלבש בגשמיות - להאירו.
"אין קוראין אבות אלא לשלושה" - אברהם יצחק ויעקב כנ"ל, כי ענינם של אבות להוריש לבניהם אחריהם.
וזאת היתה הייתה עיקר מעלתם של האבות - אברהם יצחק ויעקב, אשר הורישו לבניהם אחריהם עד עולם [[ירושה]] נצחית ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]].
והיינו מלבד מעלותיהם האישיות, הנה עיקר חשיבותם - במה שהורישו לבניהם.
ה[[ירושה]] שהורישו האבות לכל בני ישראל;
1. בגלל גודל הביטול שלהם (בחינת מרכבה), על כן זכו להוריש ולהמשיך [[נפש (חלק הנפש)|נפש]] [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] ו[[נשמה]] מעשר ספירות דקדושה - לבניהם אחריהם עד עולם.
ובזה הורישו לכל אחד מישראל [[אהבה טבעית]] לה'- המסותרת בתוך פנימיות הלב.
אברהם, [[מידת החסד]] - "אברהם אוהבי"; יצחק, [[מידת הגבורה]] - "פחד יצחק"; יעקב, מידת ה[[ספירת התפארת|תפארת]] (רחמים) -"א-לקי אבי אברהם ופחד יצחק היה לי", התכללות [[ספירת החסד|חסד]] ו[[ספירת הגבורה|גבורה]] כאחד.
אופן עבודת ה' במידות אלו - אהבה יראה ורחמים ו[[רחמים]] - אפשרי בכל אחד ואחת מישראל, בירושתם מהאבות.
3. האבות התחילו להמשיך ה[[שכינה]] מלמעלה למטה לאחר שנסתלקה ה[[שכינה]] מהארץ לרקיע. ובזה פתחו ב"[[אלפים תורה]]". (עפ"י על פי מאמר רבותינו זכרונם לברכה בדבר ששת אלפי שנות קיום העולם; אלפיים תוהו, אלפיים תורה ואלפיים [[ימות המשיח]]).
סילוק ה[[שכינה]] נגרם עקב חטא [[עץ הדעת]] והחטאים שאחריו, עד שהיה העולם משמש באפילה.
{{דורות}}
[[קטגוריה:אישים ביהדות]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידותבני ישראל]]