אבא בנימין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אבא בנימין הוא שמו של תנא שנודע על שם שני הנהגות מיוחדות בהם נהג. ההנהגה הראשונה היא "תפילתי שתהא סמוכה למיטתי" - להתפלל מיד בקומו בבוקר, וההנהגה השניה היא "על מטתי שתהא בין צפון לדרום". תקופתו של אבא בנימין לא נודעה.

שיטתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

שיטתו של אבא בנימין בעבודת השם, כפי שמופיעה בברייתא[1] היא כי יש להתפלל מיד כשקמים בבוקר, עוד לפני הלימוד. להלכה נחלקו בזה רש"י ותוספות וישנם ראשונים שפוסקים כאבא בנימין להלכה - שאסור ללמוד לפני התפילה.

את שיטתו של אבא בנימין מסביר כ"ק אדמו"ר האמצעי בחילוק בין תורה לתפילה: התפילה גבוהה לכאורה יותר מהתורה, שכן שמונה עשרה הברכות משולות כנגד ח"י חוליות השדרה. מכיון שהחוליות ממשיכים את האור לכל חלקי הגוף, הם מורים, שהאור שנמשך בהם מגיע ממקום גבוה שאין בו חילוק בין גבוה לנמוך - אור מקיף. מזה מוסבר שיטתו של אבא בנימין, שרצה מיד בקומו משנתו, להמשיך אור גבוה ונפלא זה.

אך למרות שהתפילה ממשיכה אור מקיף, מיוחדת היא לימוד התורה. למרות שלכאורה המשכתה היא רק מהאור פנימי, הרי שבשרשה ופנימיותה היא ממשיכה אור מעצמות ממש, מכיון שהיא רצון העליון וחכמתו יתברך שמאירה בהלכות התורה. לעומת זאת תפילה, למרות שהיא נמשכת מאור גבוה כל כך, הרי שהמשכתה בפועל היא על ידי דברים גשמיים הנקראים חיי שעה, וזאת הסבה שהאמת היא שתורה גבוהה יותר מתפילה[2].


הערות שוליים