המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף השער של 'המשך תרס"ו'

יום טוב של ראש השנה תרס"ו (המשך ס"ו; סָמֵ"ך וָא"ו) הוא 'המשך' של שישים וששה מאמרי חסידות, שנאמרו על ידי אדמו"ר הרש"ב במהלך שנות תרס"ו, תרס"ז וראשית שנת תרס"ח. המשך זה הוא מהיסודיים והעיוניים בכתבי חב"ד, והוא הנלמד ביותר בישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש.

מדברי הרבי אודות ההמשך

הרבי אמר אודות ה'המשך':

במאמריו של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, אשר בהם באים ענייני החסידות בביאור יותר רחב ובהבנה והשגה שכלית יותר, מכמו שהם (בגלוי - גם לאנשים כערכנו) במאמרי רבותינו שקדמו . . מבין מאמריו גופא דיבר כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע במיוחד בשבח ההמשך תרס"ו. כי כל מעלות הנ"ל, בהן נשתבחו מאמריו, ישנן במדה מרובה ומיוחדת בהמשך זה. ולא רק שבהמשך זה באה תורת החסידות לידי התגלות יותר ובהשגה למטה יותר, אלא שגם שייכותה של "חכמה זו" לגאולה העתידה.

אחרון של פסח, תש"ל (לקוטי שיחות ז, עמ' 206)

רעיונות מרכזיים בספר

תכלית וסיבת הבריאה

תכלית כוונת בריאת העולם היא המשכת גילוי אור אין סוף שהיה קודם הצמצום בעולמות אבי"ע באופן שהנבראים יכילו את הגילוי, וזאת באמצעות קיום התורה והמצוות על ידי עם ישראל. בנוסף, על ידי קיום התורה והמצוות יומשך גם גילוי אלוקי נעלה אף יותר מכמו שהיה קודם הבריאה. אידיאל זה הוא מפני שהקב"ה 'נתאווה שתהיה לו דירה בתחתונים', כלומר שגילוי האלוקות יוחדר במציאות הגשמית.

בספרי הקבלה ניתנו הסברים שונים לסיבת הבריאה: (א) כדי שיתגלה כוחו של הקב"ה, (ב) כדי שהנבראים ידעוהו (אין הכוונה למצוות ידיעת ה', שהיא עצם הידיעה שיש ה', אלא ידיעת מהות כוחותיו). אך הרבי הרש"ב מחדש ששניהם לא מכוונים לתכלית האמת, כי (א) אין כוחו העליון של הקב"ה מחוסר מעשה, ותיכף לרצונו נעשה דבר, ואם כן הוא שלם אף ללא בריאת העולם הגשמי, (ב) עניין הידיעה שייך רק בעולמות העליונים, ואם כן לא מובן למה ברא את העולם הזה הגשמי.

לפיכך מסיק כי הבריאה היא מפני תשוקתו של הקב"ה לבראותו, ולא ייתכן הסבר שכלי-אנושי לתשוקה זו, "הוא למעלה מטעם ודעת (וכמו שאמר רבינו ז"ל על זה "אויף א תאווה איז קיין קשיא" (באידיש: על תאווה אין להקשות קושיות), רק שנתאווה שיהיה מציאות תחתונים, ויומשך בחינת עצמות אור אין סוף למטה, שזה ביכולת להמשיך למטה בעולם התחתון דוקא"[1].

התהוות 'יש מאין'

המקובלים הראשונים (הרמ"ק, הרמ"ע והאר"י) דנו בביאור השם אור אין סוף, שנקרא בשם 'אין סוף' ולא 'אין תחילה', דעת הרמ"ק היא שדרגה זו היא עצמות הבורא, דעת הרמ"ע היא שזהו הרצון, דעת האר"י ז"ל היא שזה נעלה מהרצון, אך אינו עצמות הבורא. לדעת הרמ"ק זהו מפני שאין לתת קדמות לשום דבר חוץ מעצמותו. אך הרבי לא מקבל זאת, מפני שאין הקב"ה עצמו יכול להיות מקור לעולמות, כי בבריאתן הוא יוכרח להשתנות לפיהן. ולכן לדעת רבינו ההתהוות יש מאין היא מהאור, שהוא אין ואפס לגבי עצמות הבורא, ומכל מקום יש בו כח אין-סוף (בדוגמת משל מאור שהוא מעין המאור).

מבנה הספר

הספר מורכב משישים וששה מאמרים שנאמרו על סדר השנה. המאמרים הם רצף עניינים הכרוכים זה בזה, ועוסקים באותו עניין, ולכן נקראים בשם 'המשך'. לאורך הספר ישנן הגהות מאת הרבי הרש"ב. החלק האחרון של הספר נקרא 'השלמת הדרוש'[2] והוא לא נאמר בעל פה.

על קטעים מסוימים מתוך המאמרים רשם כי אין להעתיקם. אך הרבי הורה להדפיסם בשולי הגיליון ולציין שנרשם עליהם "אין צריך להעתיק"[3].

המאמרים משנות אמירת וכתיבת המאמר, שאינם מה'המשך' נדפסו בנפרד, 'ספר המאמרים תרס"ו-תרס"ז', בעריכת הרב יהונתן דוד רייניץ (משפיע בישיבת תומכי תמימים בניו הייבן וחבר מערכת אוצר החסידים).

מהדורות וביאורים

מעת אמירת המאמרים למדו במאמרים אלו מתוך העתקות כת"י או כתובים במכונת-כתיבה. לראשונה הספר נדפס בשנת תשל"א על ידי הוצאת קה"ת, בהוראה ישירה מהרבי.

מהדורות הספר (בדפוס)

הספר במהדורה מורחבת עם הערות ומראי מקומות:

  • מהדורה ראשונה - ברוקלין, תשע"א.
  • מהדורה שניה - ברוקלין, תשע"ח.

ביאורים

ראו גם

קישורים חיצוניים

אודות ה'המשך'

הערות שוליים

  1. יו"ט של ר"ה תרס"ו, קה"ת, ברוקלין, תשע"ז - עמ' ח.
  2. המשך יום טוב של ר"ה - תרס"ו, קה"ת, תשע"ז, עמ' תקלז.
  3. התוועדויות תשמ"ב כרך ד', עמוד 2060 ואילך.