עבודה בכרם חב"ד

עבודה בכרם חב"ד הוא ביטוי המתאר את פעילותם של חסידים דווקא בתוך המוסדות והארגונים של חסידות חב"ד, או בעיסוק בהפצת המעיינות ובענייני השליחות. ברובם ככולם של המקרים, מורה הרבי להעדיף את העבודה בכרם חב"ד ומייחס לכך זכות רוחנית נעלה, הדורשת ביטול מוחלט לרבי ומסירות נפש להצלחת המוסדות, כשהעיסוק בכרם חב"ד דווקא ממשיך ברכה מיוחדת לעוסקים בה.

מקור המושג

הביטוי "כרם חב"ד" והדרישה להקדים את העבודה בכרם חב"ד לעבודות אחרות, נשען על הפסוק בשיר השירים: "שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי".

במדרש רבה ובמפרשי הפסוק מוסבר כי כנסת ישראל מלינה על כך שהייתה עסוקה ב"כרמים זרים" (ענייני האומות או ענייני העולם) והזניחה את כרמה שלה (התורה והמצוות).

באגרות ובשיחות של הרבי, נעשה שימוש בפסוק זה כקריאה לחסידים להשקיע את כוחותיהם בתוך המערכת החב"דית, ומדגיש שאף שהעיסוק בענינים אחרים אף הוא עיסוק בעניני קדושה, ענינים שהתורה עצמה מעידה עליהם שהם 'כרמים' זקוקים לשמירה ונטירה - בכל זאת התורה 'מתלוננת' על כך שהאדם זונח את 'כרמי שלי'.

העבודה בכרם חב"ד אינה נחשבת ל"עבודה" במובנה הגשמי בלבד (כמקור פרנסה), אלא כחלק מעבודת ה' של החסיד. הרבי הדגיש פעמים רבות כי מי שזכה לעבוד במוסדותיו, עליו לראות בכך שליחות קודש ולבצע את תפקידו מתוך חיות וחסידישקייט.

הרבי הוסיף חיזוק לדברים מההלכה בנוגע למצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים, שקודמת למצווה שאפשר לעשותה על ידי אחרים, וכיוון שבנוגע לעיסוק במוסדות חב"ד רק חסידי חב"ד יכולים ומתאימים לתפקיד, יש להקדים ולעסוק בהם דווקא, והדגיש שהדבר נוגע במיוחד בדורנו שיש בלבול גדול יותר, ובמילא אין להתפלא כאשר חסיד פונה לעסוק במקומות אחרים ולא מצליח ולא רואה ברכה במעשיו, כיון שזו אינה העבודה שמתאימה לו נחשבת היא עבורו לעבודת פרך, כמו שאפילו במצרים כאשר נתנו לגברים עבודת נשים שהיא קלה יותר - נחשב להם הדבר לעבודת פרך כיון שאינה מתאימה להם.

סוגי העבודה

ניתן לחלק את העבודה בכרם חב"ד למספר תחומים עיקריים:

• חינוך: עבודה כר"מים, משפיעים או מחנכים בישיבות תומכי תמימים ובבתי הספר של רשת אהלי יוסף יצחק.
• שליחות לחיזוק היהדות והפצת המעיינות: חיזוק היהדות וקירוב לשמירת תורה ומצוות, והפצת מעיינות החסידות.
• ניהול וארגון: עבודה במוסדות המרכזיים (כגון אגודת חסידי חב"ד, צעירי אגודת חב"ד ועוד).
• כתיבה והפצה: עבודה במערכות העיתונים, הוצאות הספרים (קה"ת) ואתרי האינטרנט החב"דיים.

מבין העבודות השונות בכרם חב"ד, עיקר הדגש של הרבי הוא על העבודה בתחום מוסדות החינוך דווקא, והרבי קבע כי במיוחד בדורנו יש דין קדימה לעבודה בתחום החינוך, ובמיוחד בנוגע לנשים שבשל היותן בעלות רגש, ההשפעה שלהן על ילדים עמוקה ומשמעותית.

יחס הרבי לעובדים

הרבי גילה יחס חם ומיוחד לאלו שהקדישו את חייהם לעבודה במוסדות. במקרים רבים, כאשר עובדים פנו בבקשה לעזוב את עבודתם לטובת עסק פרטי, עודד אותם הרבי להישאר ב"כרם חב"ד", תוך הבטחה שהברכה הגשמית תבוא דווקא דרך עבודה זו שהינה הצינור לפרנסה הגשמית וכן לעניני בריאות, וגם אם כבר מתעסקים בעניני כרם חב"ד - ההוספה בעבודה בכרם חב"ד מוסיפה בברכות בכל המצטרך.

כך לדוגמא, כאשר הרב שלמה יוסף זווין הציע לרב מרדכי שמואל אשכנזי לעבוד במפעל האנציקלופדיה תלמודית, לאחר שכתב ערך אחד לדוגמא, אמר לרב זווין שצריך לשאול את הרבי. כשנכנס זמן לאחר מכן ליחידות, אמר לו הרבי: "יש עוד הרבה עבודה בכרם חב"ד, ומדוע הולך לרעות בשדות זרים, והלואי שיגמרו את הכל לפני שמשיח יבוא". כשחזר לארץ הודיע כמובן שאינו מקבל את התפקיד.

שימושים נוספים

ערך מורחב – כרם חב"ד (בטאון)

בשנים בהן יצא לאור הגליון חדשות מבית חיינו, צורף אליו נספח בשם "בכרם חב"ד".

באותן שנים יצא לאור גם בטאון כרם חב"ד, אוסף מאמרים בנושאי תורת חב"ד ותולדות חב"ד בעריכת הרב יהושע מונדשיין, בסך הכל יצאו לאור ארבעה גליונות.

בשנת ה'תשפ"ד הקימה הנהלת רשת אהלי יוסף יצחק אגף השתלמויות בשם 'בכרם חב"ד', המעניקה הרצאות מקצועיות בתחומי הדעת לצוותי ההוראה של רשת אהלי יוסף יצחק תוך התאמה מלאה להוראות הרבי ולתכנים ולסגנון של מוסדות ה'רשת', בהרצאות שמועברון במלואן על ידי אנשי מקצוע חסידי חב"ד.

במקביל, הוקם אתר ייעודי בשם 'בכרם חב"ד' דרכו ניתן למצוא משרות פנויות בשדה החינוך החב"די תוך ניסיון למקסם את ההתאמה הפוטנציאלית ולאייש את תפקידי החינוך במוסדות חב"ד ברחבי הארץ באנשי מקצוע חסידי חב"ד.

ראו גם

• עבודה

לקריאה נוספת

• השליחות החינוכית באגרות הרבי, עמוד 268

קישורים חיצוניים

• לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 507 ואילך
• הרב מרדכי מנשה לאופר, העבודה בכרם חב"ד, שבועון התקשרות גליון 715