מעשה שבת

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הנאה ממעשה שבת, הוא איסור כללי על הנאה ממעשה שנעשה בשבת באיסור, אף אם המעשה נעשה בשגגה וכדומה.

פרטי האיסור[עריכה | עריכת קוד מקור]

מעשה שנעשה במזיד[עריכה | עריכת קוד מקור]

מי שעשה מעשה איסור בשבת במזיד, אסור לו להינות ממעשה זה לעולם, גם לאחר צאת השבת, ואילו לאחרים מותר במוצאי שבת מייד.

מעשה שנעשה בשוגג[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הזקן מכריע[1] שמי שעשה מעשה איסור בשבת בשוגג, הדבר אסור הן עבורו והן לאחרים עד מוצאי שבת, ואילו במוצאי שבת מותר מייד הן למי שעשה את האיסור והן לאחרים.

איסור זה הוא אף במקרה שאדם אמר לגוי לעשות עבורו, והדין אף חמור יותר, שאינו מותר מייד במוצאי שבת, אלא רק לאחר שיעבור הזמן כמה שלוקח לעשות את מעשה האיסור לאחר שתצא השבת.

מעשה שנתון במחלוקת הפוסקים[עריכה | עריכת קוד מקור]

במעשה שיש לגביו מחלוקת אם הוא אסור או מותר, לדעת הפרי מגדים יהיה מותר להינות מהמעשה באם נעשה כבר[2], אך אדמו"ר הזקן[3] אוסר להנות ממנו בשבת, ויהיה מותר רק לאחר צאת השבת, כמו במעשה שנעשה בשוגג.


השלכות מעשיות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקומות שפועלים גם בשבת, אין איסור להינות מהם במשך השבוע, מלבד כאשר יש צורך ואפשרות להנמנע מלהחזיק ידי עוברי עבירה ולגדור גדר.

בנוגע לטיסה במוצאי שבת, בחברות תעופה שבבעלות יהודי, צריך להמתין משך זמן 'בכדי שיעשו' לאחר צאת השבת כל ההכנות הנצרכות לטיסה, כולל זמן הגעת העובדים ממקום מגוריהם, הכנת דלפקי הרישום, וכו'.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. שולחן ערוך סימן שיח, כדעת רבי יהודה בחולין טו, א.
  2. פרי מגדים סשי"ח סק"י.
  3. סעיף ט.