נתינת צדקה קודם התפילה
נתינת צדקה קודם התפילה היא אחת ההוראות המוזכרות תדיר במכתביו של הרבי, כסגולה להתקבלות התפילה.
מקור ההוראה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי הזכיר פעמים רבות שיסוד הדבר הוא בפסוק[1] "אני בצדק אחזה פניך", וכדברי הילקוט שמעוני על הפסוק: "אני בצדק אחזה פניך – ראה כמה כחה של צדקה שבפרוטה שאדם נותן לעני זוכה ומקביל פני שכינה, בנוהג שבעולם מטרונא המקבלת פני המלך היא עושה עטרה לפי כבודה ועל ידי העטרה שמכנסת לעטר את המלך רואה פני המלך ובפרוטה שאדם נותן לעני זוכה ומקביל פני שכינה. דבר אחר: אני בצדק אחזה פניך – מה ראה דוד לפרש כחה של צדקה לבדה בזכותה, אלא ללמדך שאפילו רשעים שאין בידם אלא זכות של צדקה לבדה זוכין ומקבלין פני שכינה שנאמר ונגלה כבוד ה׳ וראו כל בשר יחדו כי פי ה׳ דבר, הכל רואין צדיקים ורשעים, אם כן מה בין צדיקים לרשעים, אלא כדי שידעו הרשעים לפני מי הם מכעיסין וידעו הצדיקים לפני מי הם יגעין. ד״א אני בצדק אחזה פניך, לפי שהרשעים בעולם הזה שלוים ושקטים וכופרים בהקב״ה ומכעיסים ואתו וצדיקים מתיסרים ומתים על שם יוצרם, לכך אמר דוד איני מרותם שמכעיסין לפניך אלא מאותם שיגעים לפניך בתורה שנאמר בה צדק צדק תרדוף, לכך נאמר אני בצדק אחזה פניך".
וכך מסופר בגמרא שנהגו כך בפועל: "רבי אליעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי"[2].
טעם ההוראה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לנתינת הצדקה קודם התפילה מספר טעמים:
- הטעם הפשוט - עיקרה של התפילה הוא שהאדם מבקש את צרכיו, ולכן קודם שנעמד לבקש על עצמו נותן לעני, ואז ניגש ומבקש מהקב"ה שכפי שהוא נתן לעני כך גם יזכה שהקב"ה יתן לו, מדה כנגד מדה[3].
- הטעם הפנימי - לבטל את הקטרוגים שעלולים להתעורר עליו בבואו להיכנס להיכל המלך, היות שלצדקה יש כח לבטל את הדינים[4], וכן כדי שיזכה לקבל את הגילוי של פנימיות האלוקות הניתן לאדם שמתבונן בתפילה בתורת צדקה[5].
סגולת הנתינה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סגולה שהתפילה תתקבל
- סגולה להצליח בכוונת התפילה
- הצלה ממחשבות זרות[6]
- תפילה מתוך חיות[7].
זמן נתינת הצדקה בתפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אף שלכתחילה זמן נתינת הצדקה היה צריך להיות לפני תפילת שמונה עשרה[8], כיון שאין להפסיק בין ברכת גאולה לתפילת שמונה עשרה, נהגו בימיהם להקדים ולתת צדקה לפני שהשליח ציבור יורד לפני התיבה, בישתבח, ויש הנוהגים להקדים ולתת באמירת המילים 'ואתה מושל בכל' בתפילת ויברך דוד על פי קבלה[9].
בימינו, שהשליח ציבור ניגש להתפלל לפני העמוד כבר ב'הודו', יש להקדים את נתינת הצדקה קודם התפילה, ובכך גם מרוויחים שסגולת הצדקה תשפיע על התפילה כולה[10].
מי שנוהג כבר לתת צדקה באמירת 'ויברך דוד', לא יפסיק ממנהגו בתנאי שהדבר לא יבלבל אותו מתפילתו, אך ישתדל להוסיף ולתת צדקה גם לפני תחילת התפילה[11].
בכמה מקומות הציע הרבי לתת צדקה כבר קודם הנחת התפילין, ובכך יש רווח נוסף כיון שיש ענין בנתינת צדקה קודם כל מצווה[12].
נתינת צדקה קודם שאר התפילות[עריכה | עריכת קוד מקור]
אף שעיקר נתינת הצדקה קודם התפילה היא קודם תפילת שחרית, הרבי מעורר במקומות רבים על נתינת צדקה גם קודם תפילה מנחה[13] (וגם קודם תפילת ערבית[14]), ואפילו קודם סליחות.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- טעם לנתינת צדקה בעת אמירת "ויברך דוד", פנימיות גליון 26
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חיים ברנדלר, טעמי נתינת צדקה לפני התפילה ופרטי המנהגים בזה על פי תורת החסידות, קובץ הערות התמימים ואנ"ש צפת גליון קנט (י"ט כסלו תשפ"ג) עמוד 167
הערות שוליים
- ↑ תהלים יז, טו.
- ↑ בבא בתרא י, א.
- ↑ שיחת י"א ניסן תשל"ד, ועוד.
- ↑ לקוטי תורה פרשת תבוא מג, ב.
- ↑ תניא אדרת הקודש סימן ח (קיב, ב).
- ↑ אגרות קודש חלק ז' עמוד שסב.
- ↑ היום יום ב' כסלו, ספר המנהגים חב"ד עמוד 8.
- ↑ אגרות קודש חלק י"א עמוד שכד.
- ↑ שולחן ערוך אדמו"ר הזקן נא, יא. סידור האריז"ל במקומו ("בכל הוא היסוד הנקרא כל, והוא נותן צדקה אל השכינה , ואל זה ראוי לכוין"), וראו שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, התוועדויות תשמ"ב ח"ד ע' 1953 הביאור בכך שנותנים דווקא באמירת 'מושל בכל' ולא באמירת 'כי כל' שלפני זה. (ועוד מובא שהאריז"ל הקפיד לתת דווקא בעמידה היות שזו מצוות עשה). וראו בבאר היטב סימן נא: "יתן צדקה שלשה פרוטות שנים יתן לגבאי והאחת יתן לקופה. משנת חסידים דף ס"ד ע"ב", וראו גם בשל"ה המקשר נתינת הצדקה במזמור זה עם כך שמזמור זה נאמר על ידי דוד המלך לאחר שהעם התנדב לבניית בית המקדש.
- ↑ אגרות קודש חלק י"א עמוד שכד. חלק י"ט עמוד עא.
- ↑ התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמוד 2170.
- ↑ ראו גם היום יום ו' תמוז.
- ↑ שערי צדקה עמוד קלו ואילך.
- ↑ אלא שעל פי כתבי האריז"ל אין לתת צדקה בלילה (וראה מכתב הרבי שנדפס בתשורה שוסטרמן-גנזבורג עמוד 7).