משתמש:להתראות/התייחסויות מרבותינו נשיאינו לשמות פרטיים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | |||
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. |
רבותינו נשיאינו התייחסו באופן פרטני לשמות שונים, והדבר בולט במיוחד אצל הרבי, שאף קישר זאת עם דברי הגמרא ש"רבי מאיר הווה דייק בשמא".
ערך זה כולל הפניות להתייחסויות שונות של רבותינו נשיאינו לשמות פרטיים ברשימה לפי סדר האל"ף בי"ת.
א[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אהרון מרדכי - על פי מאמר חז"ל[1] "מרדכי מן התורה מנין, שנאמר "מר דרור" ומתרגמינן 'מירא דכיא'", הרבי הסביר כי תפקידו של הנושא שם זה הוא לתרגם מאמרי חסידות לשפה המדוברת (צרפתית)[2].
- אברהם אבוש - כאברהם אבינו[2].
- איסר - מעיין השילוח "היה מקלח מים בכאיסר", ושם זה מורה על ביטול[3].
ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
- דובער - דוב בער הוא על שם הדוב שהינו 'מסורבל בבשר' ונכפל גם בשם לעז, שמורה על תכלית הירידה בגשמיות, אלא שהופך ומעלה אפילו את הגשמיות לקדושה[4].
ז[עריכה | עריכת קוד מקור]
- זלמן - תרגום יווני ל'אור חדש'[5].
ט[עריכה | עריכת קוד מקור]
- טוביה - לזכור שה' הוא טוב[6].
י[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יוסף יצחק - יוסף מלשון הוספה על צד הקדושה, "יוסף השם לי בן אחר", ויצחק מלשון הצחוק והתענוג והשמחה על השלמת העבודה הזו[4]
- יהושע - י-ה יושיעך מעצת מרגלים[2].
- יעקב - י' עקב[2].
מ[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מנוחה - במענה לאחד ששאל אודות שידוך והכניס שמות של מספר הצעות שונות, השיב הרבי במענה בציטוט לשון הפסוק: "וירא מנוחה כי טוב".
- מרדכי - על פי מאמר חז"ל[1] "מרדכי מן התורה מנין, שנאמר "מר דרור" ומתרגמינן 'מירא דכיא'", הרבי הסביר כי תפקידו של הנושא שם זה הוא לתרגם מאמרי חסידות לשפה המדוברת (צרפתית)[2].
פ[עריכה | עריכת קוד מקור]
- פנחס - אופן העבודה ובפרט בימינו עתה צריך-להיות כפנחס שהלך במסירות-נפש . . ומסירות-נפש גם בהנוגע לזולתו, כענין פנחס שהי-ה להציל את ישראל[2].
צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
- צִבְיָ-ה [7]
ש[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שלום דובער - דוב בער הוא על שם הדוב שהינו 'מסורבל בבשר' ונכפל גם בשם לעז, שמורה על תכלית הירידה בגשמיות, אלא שהופך ומעלה אפילו את הגשמיות לקדושה[4].
- שמואל - על שם "כי מה' שאלתיו", כלומר מלשון השאלה, ומוסב על הנפש האלוקית שניתנת בהשאלה לאדם כדי לנצח את הגוף והנפש הבהמית. אמנם כיון שהדין הוא ששואל חייב בכל נזק, והעצה לזה – שיהי' שאלה בבעלים", שהוא על ידי עבודת התפילה[2].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "זורע צדקות ומצמיח ישועות" עמודים 129-131
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 חולין קלט, ב.
- ↑ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 התקשרות גליון 1256.
- ↑ תשורה כינוס השלוחים פריז עמוד 23, והביאור בשיחת יום ב' דחול המועד סוכות תשי"ג, תורת מנחם חלק ז' עמוד 58.
- ↑ 4.0 4.1 4.2 משיחת ש"פ כי-תצא, י"ד אלול, ה'תשמ"ה התוועדויות ח"ה עמ' ,2867 2875 ואילך.
- ↑ תשורה כינוס השלוחים פריז עמוד 24.
- ↑ התקשרות לגיון 1245.
- ↑ השליח חיפש מניין ל'מי שברך' להולדת הבת. ואיך זה הסתיים?