ניגון בני היכלא
בני היכלא הינו ניגון געגועים על פיוטו של האריז"ל (ושמו הקדוש - יצחק לוריא - רמוז בראשי תיבות של החרוזין של הפיוט[1]).
הפיוט עוסק במעלתה של שעת רעוא דרעוין בשבת. מקובל במסורת אצל חסידים שזהו מעשרת הניגונים של אדמו"ר הזקן.
אדמו"ר הזקן הכניס את הפיוט בסידור התפילה שלו ב'סדר סעודה שלישית' של יום השבת.
יחוסו של הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
מובא[2] שכאשר ר' יחיאל מיכל מזלוטשוב הגיע למגיד ממזריטש היה סועד ב' סעודות אצל הרב המגיד, וסעודה ג' היה עורך שולחן לעצמו. הרב המגיד ציוה את אדמו"ר הזקן שילך בשבת זו לסעודה שלישית אצל ר' מיכל. ושם קיבל אדמו"ר הזקן הניגון שהיה נוהג ר' מיכל לנגנו אצל הבעש"ט.
לכן מוצאים שהניגון מיוחס לפעמים גם לר' מיכל וגם להבעש"ט.
בחצרות מבית מדרשו של ר' מיכל מזלוטשוב מנוגן הניגון בשינויים קלים.
לדיעה אחרת, הניגון חובר ע"י ר' הלל מפאריטש.
ניגון זה הוא ניגון י' בספר הניגונים.
מספר פעמים נוגן ניגון זה במחיצת הרבי, כאשר זמן ההתוועדויות חל בשעת הצהריים של יום השבת.
מילות הפיוט[עריכה | עריכת קוד מקור]
שמו של המחבר, חרוז באותיות הראשונות של כל אחד מהבתים בפיוט, כאשר כל בית בנוי מ-2 צלעות והצלע השניה שלו מתחרזת עם שאר הבתים.
בניגון החב"די של הפיוט, המנגינה חוזרת על עצמה בכל שלושה בתים מהפיוט, וכך יוצא שהבית האחרון נותר בודד ונוהגים לחזור ולנגן אותו שוב ושוב.
מילות המקור: בְּנֵי הֵיכָלָא דִּכְסִיפִין לְמֶחֱזֵי זִיו דִּזְעֵיר אַנְפִּין.
יְהוֹן הָכָא בְּהַאי תַּכָּא דְּבֵהּ מַלְכָּא בְּגִלּוּפִין.
צְבוּ לַחֲדָא בְּהַאי וַעֲדָא בְּגוֹ עִירִין וְכָל-גַּדְפִין.
חֲדוּ הַשְׁתָּא בְּהַאי שַׁעְתָּא דְּבֵיהּ רַעֲוָא וְלֵית זַעֲפִין.
קְרִיבוּ לִי חֲזוּ חֵילִי דְּלֵית דִּינִין דִּתְקִיפִין.
לְבַר נַטְּלִין וְלָא עָאלִין הַנֵי כַּלְבִּין דַּחֲצִיפִין.
וְהָא אַזְמִין עַתִּיק יוֹמִין לְמִצְחָא עֲדֵי יְהוֹן חַלְפִין.
רְעוּ דִילֵהּ דְגַלֵי לֵיהּ לְבַטָּלָא בְּכָל-קְלִיפִין.
יְשַׁוֵּי לוֹן בְּנוֹקְבֵיהוֹן וִיטַמְרוּן בְּגוֹ כֵיפִין.
אֲרֵי הַשְׁתָּא בְּמִנְחָתָא בְּחֶדָוָתָא דִזְעֵיר אַנְפִּין.
— האריז"לתרגום: בני ההיכל הנכספים לראות זיוו של זעיר אנפין:
יהיו כאן בזה השולחן, שבו המלך בגילופין:
חפצו מאד באסיפה הזאת, בין מלאכים וכל בעל כנפיים:
שמחו עתה בזו השעה, שבה רצון ואין כעס:
קרבו אלי, ראו כחי, שאין דינים חזקים:
לחוץ נוסעים ואינם נכנסים, אותם הכלבים החצופים:
והנה אזמין עתיק יומין למנחה, עד שהם יסתלקו:
רצון שלו שהוא גילה, לבטל את כל הקליפות:
ישים אותם בנקרתם, וייגנזו בתוך סלעים:
כי עכשיו במנחה, בשמחה של זעיר אנפין:
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מידע על הניגון באתר קיר הניגונים
- ביצועים שונים של הפיוט: היכל הנגינה • ר' דוד הורביץ • ר' אלאור ולנר • חב"ד קלאסיק 2 • חב"ד קלאסיק 5 • עצם הנשמה - ר' יאיר כלב • ביצוע פסנתר של ישראל אדלסון
- הניגון 'בני היכלא' בביצועם של נדב בכר ואורן צור (עם כתוביות תרגום מארמית)
| שבת | ||
|---|---|---|
| ערב שבת | הכנה לשבת · בגדי שבת · נרות שבת · תוספת שבת · קבלת שבת · לכה דודי · קידוש | |
| תפילות השבת | ערבית · שחרית · תפילת מוסף · מנחה | |
| חלקי השבת | ליל ויום שבת · סעודה שלישית · רעווא דרעווין | |
| בחינות שונות | חקל תפוחין קדישין · עתיקא קדישא · זעיר אנפין | |
| מוצאי שבת | הבדלה · ויתן לך · מלוה מלכה | |
| פרטים נוספים | נשמה יתירה · סעודת שבת · שינה בשבת תענוג · שבת מברכים | |
| זמירות שבת | שלום עליכם · אסדר לסעודתא · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) · לכה דודי · בני היכלא · אזמר בשבחין · ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן) · מנוחה ושמחה · ידיד נפש · מזמור לדוד ·לכה דודי מלמז' · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו · יתגדל · א-ל אדון · ישמחו במלכותך | |
| ניגונים למוצאי שבת: | אתקינו סעודתא · המבדיל · במוצאי יום מנוחה · אמר השם ליעקב (יענקל יענקל) · אמר השם ליעקב · אמר השם ליעקב יא טאטע יא | |
| ספרים בנושא | מי טל · ביאור הלכות שבת · שבת כהלכה · הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר · שמירת שבת כהלכתה · שמירת השבת | |
הערות שוליים
- ↑ מהחרוז השני ואילך
- ↑ ראה בליקוטי סיפורי התוועדויות, מאת הרב מנחם זאב גרינגלס, במדור יחיאל מיכל מזלוטשוב. ועוד.