אהרון חריטונוב

תולדות חיים עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

נולד לרב אברהם חריטונוב, שהיה מה'יושבים' עוד אצל הצמח צדק ומחסידי אדמו"ר המהר"ש, היה בעל מנגן וחזן בניקולייב.

ניגון לי"ב י"ג תמוז^[1], אותו חיבר עוד בעת המאסר, מתוך תקווה וצפייה שהרבי ישתחרר. זו גם הסיבה, שהניגון מכיל קטעי געגועים - לרבי, הנתון במאסר, אך גם שמחה לרגל השיחרור.
ניגון לשבת ויום טוב ניגון ע"ט בספר הניגונים.
ניגון אשרינו ניגון ק"ג בספר הניגונים.
ניגון שמחה ניגון ר"ה בספר הניגונים.
אנעים זמירות (מניקולייב) ניגון רכ"ד בספר הניגונים
וואלח געגועים ניגון ד"ש בספר הניגונים
ניגוו שמחה (רועה ישראל) ניגון של"ז בספר הניגונים.
ניגון לר' אהרון חריטונוב^[2] ניגון י"ט בפרוייקט מסורת הניגונים
יוונים נקבצו עלי ניגון זה הוא ניגון נ"א בפרוייקט מסורת הניגונים ותל"ז בספר אוצר הניגונים.
ניגון התוועדות^[3] לר' אהרון חריטונוב^[4] ניגון קע"ה בפרוייקט מסורת הניגונים

לפי עדות עמנואל הרוסי ור' פנחס אלטהויז בני העיר ניקולייב, הוא גם הלחין את הניגון כי הנה כחומר - ניגון שהולחן והותאם למילות הפיוט ליום כיפור "כי הנה כחומר", בשונה ממה שנכתב בספר הניגונים שר' שלום חריטונוב הלחין.
כמו כן היה שותף בעריכת הניגון ניגון לשבת ויום טוב לר' אשר מניקולייב. את שתי הבבות הראשונות שמע החסיד ר' אשר מניקולייב ממנגנים בכלי זמר. כשהגיע לליובאוויטש שר את זה לפני אדמו"ר הרש"ב וזה מאוד מצא חן בעיניו ואמר: "עם ניגון זה אפשר להתפלל טוב, אפשר לשטוף טוב את הכלי בדמעות חמות, וזה עוזר לפתיחת הלב". אחר- כך הוסיף החסיד ר' אהרן חריטונוב עוד כמה בבות לניגון שמצאו מאוד חן בעיני אדמו"ר הרש"ב.