שלום יהודה לייב גינזבורג
הרה"ח הרב שלום יהודה לייב גינזבורג ע"ה נולד בג' חשון ה'תרפ"ה לאביו הרה"ח הרב משה דובער ולאמו מרת (?). היה הבכור, אחריו נולד אחי הרה"ח הרב יצחק ואחריו אחיו הרה"ח הרב צבי (העשקה) ז"ל.
הוריו רצו לקרוא לו ע"ש כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע, אך שמו של אביו הי' דובער, ועל כן נתנו לו את השם "שלום", כשלזה הוסיפו "יהודה לייב", על שם סבו מצד אמו, הרה"ח ר' יהודה לייב דוטליבוב ע"ה.
בשנת ה'תרצ"ז קצת לפני הבר מצווה שלו עלה עם משפחתו לארץ הקודש, שם למד בישיבת אחי תמימים בתל אביב.
בשנת תש"ח נישא למרת זהבה תבדלחט"א למשפחת חסידה, [חמיו הרב מנחם זאב בוטשאן-חסידה [=העוף 'חסידה' בפולנית "בוטשאן"] היה חסידו-תלמידו של הרה"ק בעל ה"ישמח ישראל" מאלכסנדר, באה"ק היה לו קשר (גם) עם חסידות גור], לאחר נישואיו עבר לגור בעיר בני ברק.
הוסמך לרבנות ע"י הרב הרצוג והרב פרנק ז"ל.
לאחר מלחמת ה'תש"ח שירת בצה"ל ושימש שם כשו"ב (עד ה'תשי"ב(?)).
בהוראת הרבי, שימש כשו"ב בעיר בני ברק עד ה'תשי"ב.
מאז תשי"ב לא עבד כשו"ב, אלא בהנהלת חשבונות וכיו"ב.
לקראת שנת ה'תשל"ז, נסע עם זוגתו וילדיו (הרב משה דוב שליט"א, שליח כ"ק אד"ש בחיפה, ובתו מרת רות תי' הנדלס, כשהאחים הרה"ח הרב יוסף שמחה, רב היישוב עומר, והרה"ח הרב חיים לוי יצחק שליט"א - משפיע בישיבה בכפ"ח - נשארו בארץ הקודש) לסידני, אוסטרליה, לשמש שם כשו"ב. שם שהה מספר שנים, ולאחר מכן חזר ארצה.
בתחילת שנות המ"מים חלה, ובז' תמוז תשמ"ה נפטר והוא בן שישים בלבד.
משפחתו
- בנו הבכור - הרה"ח הרב יוסף שמחה שי' - שליח כ"ק אד"ש ורב היישוב עומר.
- הרה"ח הרב חיים לוי יצחק שי' - משפיע בישיבת תות"ל ראשון לציון וכותב טור שבועי בעיתון "בית משיח".
- מרת רות הנדלס תי', חיפה.
- הרה"ח הרב משה דוב גינזבורג - שליח כ"ק אד"ש ומנהל בית חב"ד המרכזי בעיר חיפה.