רבי יצחק נפחא
רבי יצחק נפחא הוא תנא מהדורות הראשונים[1], ורבי יהודה מצטט ממנו.
ישנו מאמר של רבי יוחנן בר יצחק נפחא, שהראשונים[2] מסתפקים אם הוא היה תנא או אמורא, ומשערים שככל הנראה מדובר בתנא, בנו של רבי יצחק נפחא זה[3] אם כי יש אומרים שהוא היה אביו של רבי יוחנן[4]
רבי יצחק נפחא
היה גם אחד מהאמוראים הראשונים שנקרא בשם זה, והיה תלמידו של רבי יוחנן שהיה נקרא "בר נפחא". הוא נחלק על רבי יוחנן בזהותו של המלאך שנתגלה לאברהם אבינו, לפי רבי יוחנן לילה שמו, כמוכח מהפסוק "ויחלק עליהם לילה", ואילו רבי יצחק סובר "שעשה עמו מעשה לילה"{{הערת שוליים|[[סנהדרין צו ע"א.}} באותה הזמנות התבטא ריש לקיש: "טבא נפחא מדבר נפחא", כלומר טוב יותר מאמרו של רבי יצחק נפחא, מרבי יוחנן שנקרא "בר נפחא".
הוא היה זקן מעט מרבי אמי ורבי אסי, שהיו יונקים מתורתו[5].
אחד ממאמריו של רבי יצחק נפחא הוא[6]: "משל למטרונא כו' כל הימים שאני עמה אינה נוטלת שם רע, כך נשתעבדו ישראל במצרים ונגלה הקב"ה עמהם שנא' אנכי ארד עמך כו', גלו לבבל ונגלה עמהם שנא' למענכם שלחתי בבלה כו'". מכאן נלמד בספרי החסידות ענין גלות השכינה שעי"ז הוא הקיום של ישראל, וכמאמר חז"ל כבשה א' בין ע' זאבים והיא מתקיימת, והוא הקיום שלהם בגופם ובנפשם[7].
הוא טמון במערה מירון. כאשר אדמו"ר הריי"צ ביקר במירון, הוא נכנס לבדו במערת רבי יצחק נפחא, שם נמצא אחר כך על ידי אחד החסידים רשום על הציון כתב יד קדשו של רבינו, בנוסח דלהלן: "התלמידים הלומדים במדינת רוסיא וכל ישראל סובלים מחסור בגוף ורוח".