![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
ספר הבהיר
ספר הבהיר (או "מדרש רבי נחוניא בן הקנה") הוא אחד מספרי הקבלה המוקדמים ביותר[1], המיוחס לתנא רבי נחוניא בן הקנה.
הספר כולל בתוכו מאתיים קטעים, קצרים ברובם, הכוללים מדרשים מתנאים ואמוראים. הספר נקרא "ספר הבהיר" על שם אמרתו של רבי נחוניא בן הקנה המובאת בתחילת הספר על הפסוק "ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם".
ספר הבהיר מובא פעמים רבות בתורת החסידות[2].
תוכן הספר
הספר מחולק באופן כללי לחמישה חלקים:
החלק הראשון (א-טז) עוסק בפסוקי הבריאה, החלק השני (יז-מד) אודות אותיות האל"ף בי"ת, החלק השלישי (מה-קכג) אודות שבעת הקולות ששמעו אבותינו בהר סיני ואודות הספירות, החלק הרביעי (קכד-קצג) אודות עשרת הספירות, והחלק החמישי והאחרון (קצד-ר) אודות הנשמה וגלגול נשמות.
אחד המושגים החשובים שנידונים לראשונה בספר הבהיר הוא הצמצום ואור הקו[3].
חכמים המוזכרים בספר הבהיר
חלק מהחכמים המזכרים בספר הבהיר מוכרים מהתלמוד, בדוגמת רבי עקיבא ורבי אליעזר בן הורקנוס. אך כמה מהחכמים המזכרים בספר פעמים רבות לא מופיעים כלל בתלמוד, כמו רבי רחומאי[4] ורבי ברכיה[5].
מהדורות הספר
פרסום הספר
במשך שנים רבות היה הספר ידוע לחכמי הנסתר בלבד. אחד הראשונים שפרסם קטעים מהספר בפומבי הוא הרמב"ן בפירושו על התורה, שמביא קטעים רבים מהספר. בשנת תי"א פורסם הספר לראשונה בדפוס.
מאז נדפס הספר במהדורות רבות, כשהעיקריות הן מהדורת ווילנא (תרמ"ג), מהדורת מרגליות (תשי"א), מהדורת אדמס (תשנ"ד).
כתב היד העתיק ביותר של ספר הבהיר נמצא בספריית הרבי.
פירושים על ספר הבהיר
ראשון הפירושים לספר הבהיר הוא "אור הגנוז" לרבי מאיר אבן סהולה. פירושים נוספים נכתבו על ידי רבי מרדכי יפה, בשם אבן יקרה, ועל ידי הגר"א.
הרב ראובן מרגליות הוציא מהדורה מיוחדת ומדוייקת של ספר הבהיר יחד עם ביאור בשם "אור בהיר", הכולל בירורי נוסחאות, השוואות עם מאמרי רז"ל, ציונים לספרי ראשונים המצטטים מספר הבהיר, יחד עם ביאור פרי עטו[6].
הרב אריה קפלן פרסם ביאור משלו לספר באנגלית. בשנת תשפ"ג יצא הספר בתרגום לעברית.
הערות שוליים
- ↑ וראה שם הגדולים להחיד"א (ספרים, אות ב, לג).
- ↑ במכתב לר' ראובן מרגליות מציין הרבי למקומות בהם מוזכר הספר בלקוטי תורה ותורה אור: "ספר הבהיר הובא בתורה אור (הוצאת קה"ת שהיא הוצאת ווילנא) יח, ג. קיד, ג (ב' פעמים). בלקוטי תורה: פ' בשלח ב, א. ויקרא לה, ב. במדבר נא, א. סג, ג. סד, א. צד, א". אגרות קודש ח"ד, אגרת א'מט.
- ↑ בסעיף כה.
- ↑ אמנם בספר הזוהר הוא מוזכר כמי שהיה עם רבי פנחס בן יאיר בכנרת ביום שיצא רבי שמעון בר יוחאי מהמערה (זח"א, יא, א.)
- ↑ נזכר בפרקי רבי אליעזר (סל"א) ובזוהר חדש (סב,א; פ, ב).
- ↑ הרבי מתייחס למהדורה זו במכתבו לרב ראובן מרגליות, וכתב: "פליאה, ותימה ג"כ, שמלבד מקומות ספורים, ונער יספרם, אינו מביא בבי' מהנמצא בספרי תורת חב"ד חסידות ושייך לתכנית ספריו, ובפרט אשר בחסידות חב"ד ניתנה הסברה מיוחדה לעניני חכמת הקבלה ומרז"ל שבזהר, וגדלה הפליאה בימינו אלה, אשר ספרים אלו הולכים ומתפשטים, ההתנגדות שמכבר - בטלה וכו' וכו'". אגרות קודש ח"ד, אגרת א'מט.