פינות צבאיו

הביטוי "פנות צבאיו קדושים" מופיע בברכה הראשונה של קריאת שמע בשחרית חול (בפסקה "המאיר לארץ"). הביטוי הוא חלק מתיאור מלאכי מעלה המהללים את הבורא, ופירושו גדולי שרי צבא הקב"ה.

מקור הביטוי

מקור הביטוי במקרא, שמשתמש לעיתים במילה "פינות" במשמעות של "קצוות" (במובן המטאפורי של המילה), היינו, ראשי וגדולי העם. וכמו שמפרש רש"י את הפסוק "גשו הלום כל פנות העם" - "שרי העם, אבן הפנה היא החשובה", ואת "ויתייצבו פינות כל העם" - "רישי כל עמא" (וברד"ק שם: "פינות – חשובי העם, שהם כמו פינות ויסודות").

ובהתאם לזה פירש האבודרהם בסידור (במקומו) ש"פנות צבאיו" הם שרי צבא מעלה, המלאכים הראשיים והגדולים ביותר במחנה המלאכים.

דרגתם

עניינם ודרגתם של מלאכים אלו לא נתפרשה. היינו, למרות שבקבלה ובחסידות ישנם הסברים רבים על מלאכים שונים (דרגתם (בבריאה, ביצירה או בעשיה), סוגים שבהם (טבעיים או שכליים), תפקידם (בזיכוך התפילות מחד והשפעת השפע לעולם מאידך) ועוד ועוד) – הנה איזה מהמלאכים הם הנקראים "פינות" לא התפרש (ורק שמתוכן המילה "פינות" מובן שהכוונה למלאכים הנעלים ביותר).

טעם שנקראו "צבאיו"

המלאכים (בהיותם נבראים) מקומם אינו באצילות אלא בעולמות (בריאה, יצירה ועשיה). גדרם של העולמות הינו חילוק וריבוי ועל שם זה נקראים גדודי המלאכים שבהם "צבא'", כי ריבוי גדודים הינו צבא.

הערות שוליים

תפילה ביאורים בנגלה