בן ציון דינור
מר בן ציון דינור נולד בעיירה חורול שבאוקראינה, להוריו הרב שניאור זלמן יצחק ומרת נעמי דינבורג.
משפחתו היתה חב"דית, אך הוא נדד בין ישיבות ליטאיות. בחודש תשרי תשס"ב הגיע לליובאוויטש, אך למרות שתורת החסידות משכה את ליבו, הרי שראשו היה נתון במחוזות ציונים אקדמאים, ומלבד זאת היה לו קשה לסור להוראות הרבי והנהלת הישיבה, ולאחר חמישה חודשים עזב את ליובאוויטש, בניגוד להוראה מפורשת שקיבל מאדמו"ר הרש"ב.
בשנים הבאות נע ונד בין תנועות ואידיאולוגיות, עלה לארץ ישראל ונהיה להיסטוריון מפורסם, ועם קום המדינה נבחר כחבר כנסת בכנסת הראשונה.
בדיוק יובל שנים חלפו מאז הגיע לליובאוויטש, ובח' תשרי תשי"ב מונה לשר החינוך בממשלת ישראל. חסידי חב"ד יצרו עםמו קשר כדי להיטיב עם מוסדות חב"ד. באותם ימים סייע רבות לרשת בתי הספר החב"דיים - אוהל יוסף יצחק, ובשנים הבאות הקשר החב"די נשמר, ומר דינור שלח את ספריו וחיבוריו לרבי, וקיבל מענות מפורטים וגם מצות מהרבי.
את זכרונותיו העלה בספרו "בעולם ששקע", בו תיאר גם את תקופת שהותו בליובאוויטש, כמו גם תיאורים אוטנטיים ממשפחתו החב"דית. בתקופה בה כתב את זכרונותיו האישיים, קיבל הוראה מפורשת מהרבי, לכתוב על התקופה הליובאוויטשית בחייו (אגרות קודש כרך יז אגרת ו'תכח).