![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
המתכות שבתורה
המתכות המוזכרות בתורה הן שש בלבד מתוך 77 המתכות הקיימות בטבע[1], ובמקום אחד[2] נזכרות כולן באותו פסוק[3] "אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת - כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים" (ולמדו מכאן רז"ל שטהרת כלי מתכת היא ע"י טבילה במקווה, אבל אם בישלו בהם איסור יש להגעילם[4] קודם שמטהרם).
טעם שנזכרות רק שש
הטעם הפשוט שנזכרות בתורה כל כך מעט מתכות הוא כי "תורה על הרוב תדבר". שאר המתכות לא היו מצויות או לא שימושיות. מתכות רבות נמצאות בטבע בצורה של תחמוצות ותרכובות כימיות והטכנולוגיה להפרידן ולזככן עדיין לא הייתה מצויה[5], או שלא היו שימושיות[6].
הפקת המתכות
זהב וכסף נמצאים בטבע בצורתם הטבעית, ורק שמעורבים בהם זיהומים מעטים. זיקוקם נעשה ע"י התכה פשוטה (ללא תהליכים כימיים) בטמפרטורות יחסית נמוכות[7] ע"י תנור הנקרא "כור" לזהב, ותנור הנקרא "מצרף" לכסף[8].
שאר המתכות מופיעות בטבע כסלעים המכילים תרכובות שלהן, זיכוכם דורש גם תהליכים כימיים, ולכן דרש כמה שלבים[9]: א. לאחר הכרייה כתישת הסלעים לפירורים. ב. קליה בטמפרטורה נמוכה כדי להסיר מים, פחמן וגופרית ולפרק את התרכובות. ג. חימום חזק בתנור עם פחם שהפריד את החמצן מהמתכת והשאיר אחריו מתכת נקיה.
עניינן בספירות
חכמי הקבלה ביארו את קשר המתכות לספירות בשני אופנים. לביאור אחד המתכות הן כנגד ארבע הספירות העיקריות (חסד, גבורה, תפארת ומלכות), ולפי האחר הן כנגד כל שבע הספירות.
ביאור א. בהקשר הספירות הקדושות, מסביר הזוהר[10] שישנן ארבע מתכות שהן מעין "אבות" ועוד ארבע שהן "תולדות". ארבעת האבות הן כנגד עיקר הספירות דבריאה: זהב- גבורה, כסף- חסד, נחושת- תפארת, וברזל- מלכות. וארבעת התולדות משתלשלות מהספירות דיצירה ועשיה: פסולת הזהב[11]- גבורה, עופרת- חסד, בדיל- תפארת ועשת הברזל[12]- מלכות[13].
ביאור ב. בהקשר הקליפות ובירור הניצוצות מבאר האר"י ז"ל[14] שהן השתלשלו משבירת הכלים דתוהו[15], שכשנפלו הניצוצות משבע המידות דתוהו בדומם נתהוו מהם שבע המתכות: כסף מהניצוצות שנפלו מחסד דתוהו, זהב מהגבורה, נחושת מהתפארת, בדיל מהנצח, עופרת מההוד, "כסף חי" (כספית) מהיסוד[16], וברזל מהמלכות (ומוסיף שם שמטעם זה "גם הדומם הוא גדול - מפני ניצוצי הקדושה שבקרבו")[17].
בתורת החסידות
קליפת נוגה
עניינן של ארבע המתכות העיקריות (זהב, כסף, נחושת וברזל) הוא ארבעת הדרגות שבקליפת נוגה, שבירורן נעשה ע"י העלאת נפש הבהמית ע"י מצוות מעשיות וצדקה. ומסביר הרבי הצ"צ[18] על פי המדרש[19] על הפסוק וזאת התרומה[20]: "זהב זו בבל... כסף זו מדי... נחושת זו מקדון...". והביאור, הטעם שלבית המקדש נדרשו לתרום דוקא מתכות אלו כי ע"י שמשתמשים בהן לקדושה מבררים את קליפת נוגה. אלא שבביאור הקשר שלהן לקליפת נוגה נאמרו שני פירושים:
א. זהב וכסף הם הטוב שבנוגה ("הראש והחזה", הבחינות העליונות שבה שאותן אפשר להעלות לקדושה) ואילו נחושת וברזל הם הרע שבה: נחושת הרע שבנוגה, וברזל הוא תכלית הרע – ג' קליפות הטמאות.
ב. לפירוש השני נחושת וברזל הן זכר ונקבה דקליפת נוגה. היינו, שתיהן בקליפת נוגה עצמה, אלא ש"ברזל" היא בחינת ה"נוקבא" שלמטה מה"זכר" – שאותה אי אפשר לברר (ולכן לא נצטוו לתרום אותו לבית המקדש).
אופנים בהשגת התורה[21]
עניינם של כלי מתכת הוא שמכסים על מה שבתוכם (לעומת כלי זכוכית שנראה מדפנות הכלי). תורה היא השגה, וכל השגה היא לבוש המעלים (על האלוקות שבה) - שהרי אפשר ללמוד תורה ולהבין בלי להרגיש כלל שזו תורת ה'! ואם אמנם יש בהשגה זו כמה אופנים: זהב וכסף ונחושת וברזל – אבל כולם הם לבוש המעלים. והנה ודאי שיכולים לתקנם ע"י שמתיכים אותם באש (היינו, הביטול דבחינת ראיה באלוקות[22]).
בתי המקדש[23]
מקדש ראשון נרמז בזהב (ראשי תיבות "זה הנותן בריא") - שהייתה בו הקדושה בשלימות. הבית השני נרמז בכסף (ר"ת "כשיש סכנת פחד") – כי חסרו בו חמישה דברים והיה חשש תמידי שיחרב כראשון. הגלות נרמזת בנחושת (ר"ת "נתינת חולה שאמר תנו") - כנסת ישראל שבגלות (חולה) מבקשת על הגאולה (אומרת "תנו"). ובית השלישי שיהיה נצחי נרמז בחוזק ותוקף של הברזל.
הערות שוליים
- ↑ למדע ידועים 118 חומרים בסיסיים שמהם מורכבים כל החומרים האחרים שבעולם. רק 94 מהם נמצאים בכדור הארץ, ומתוכם77 הם מתכות ושאר ה17 חומרים אחרים (9 מוצקים- כגון גופרית, שנים נוזלים– כגון יוד, ושישה גזים– כגון חמצן).
- ↑ בקשר לטהרת השלל שנלקח במלחמת מדיין.
- ↑ במדבר לא כב-כג.
- ↑ היינו, להעבירם באש להוציא מהם את האיסור שבלעו.
- ↑ אלומיניום, לדוגמא, היא המתכת הנפוצה ביותר בקרום כדור הארץ (בערך 40% יותר מאשר ברזל). אלא שבטבע היא נמצאת רק כתרכובות ותחמוצות וזיכוכה נעשה באמצעים שלא היו קיימים (הזיכוך נעשה כיום ב8 שלבים הכוללים התכה תחת לחץ גבוה לטמפרטורה מדוייקת, התכה חוזרת בתוך אמבט של חומרים כימיים מסויימים, הפרדת יסודות באמצעות אלקטרוליזה חשמלית ועוד.
- ↑ כדוגמת הכספית שהייתה ידועה בזמנים קודמים, אבל משום שהיא נוזלית בטמפרטורת החדר וכן רעילה מאד לא היה לה כמעט שום שימוש מעשי.
- ↑ (נקודת ההתכה של זהב – 1,064 מעלות ושל כסף 961.
- ↑ הסיבה לצורך בתנורים שונים היא כי זיכוך הזהב נעשה בחימום ישיר לטמפרטורה גבוהה, שאז שניתן לסנן את הסיגים שצפים מעל הזהב המותך ולסנן אותם. ואילו את הכסף מנקים ע"י חימום מחזורי (בטמפרטורות הולכות ועולות או יורדות), כאשר בכל מחזור נפרדו מהכסף שכבות של פסולת גסה ופסולת דקה יותר (כי התחמוצות שבו לא ניתנות להפרדה בחימום יחיד).
- ↑ בפנים מצויינים רק השלבים הכלליים. בפרטות ישנם כמה הבדלים בתהליך זיכוך המתכות השונות. חלק צריך בתחילה חימום באויר פתוח וחלק בתנור סגור, חלק צריך לחמם בהתחלה בלי פחם וחלק עם ועוד.
- ↑ ח"ב (שמות, וארא) כג ע"ב-כד ע"ב.
- ↑ מכמה מפרשים (לדוגמא, חסד לאברהם לאברהם בן מרדכי אזולאי, מעיין חמישי נהר כט) מובן שהכוונה ל"נחושת קלל". סגסוגת של נחושת-אבץ (הנקראת בימינו "פליז") שצבעה דומה לזהב.
- ↑ מכמה מפרשים (לדוגמא, מתוק מדבש על הזוהר), מובן שהכוונה לסגסוגת ברזל בעלת חוזק וקושי מיוחד.
- ↑ לביאור זה המתכות הן כנגד עיקר המידות שהן רק ארבע, ויש פעמיים ארבע מתכות: השש שבתורה ועוד שתי סגסוגות שלהן (נחושת קלל ועשת ברזל.
- ↑ ליקוטי תורה, תהילים פד, ד"ה עוברי בעמק הבכא.
- ↑ היינו, מהניצוצות שנפלו במיתת המלכים.
- ↑ ומסביר, שנקרא "חי" כי מידת היסוד היא מקור החיים, וכפי שרואים בחוש שהכספית היא נוזלית ו"מתרוצצת" כאילו יש בה רוח חיים.
- ↑ ולביאור זה שבע המתכות הן כנגד שבע המידות, ומופיעה בו מתכת שאינה מוזכרת בתורה – "כסף חי".
- ↑ אוה"ת שמות חלק ה', תרומה עמ' א'תיג.
- ↑ מדרש רבה תרומה ס"פ ל"ה קנ"ב ג'.
- ↑ שמות כה ג'.
- ↑ לקוטי דיבורים ח"ד עמ' תשעו ואילך.
- ↑ ליקוטי תורה שיה"ש ד"ה צאנה וראינה כא ב בסופו, תו"ח שמות אות לא ועוד.
- ↑ פרשת ויחי תשנ"ב.