מהירות הצמיחה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לעתיד לבא בזמן התגלות המלך המשיח, מהירות הצמיחה תהיה מפליאה. בגמרא במסכת שבת[1] נאמר: ‫"עתידים‬ אילנות שמוציאין פירות בכל יום".

וכמו כן ישנו נבואה[2] ש"הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר...", זאת אומרת, שהקצירה של השדה (שבא מיד לאחר הצמיחה של השדה), תהיה תיכף ומיד לאחרי החרישה וזריעה, כך שהחורש בשדה יפגוש כבר את הקוצר.

הכל יהיה במהירות נפלאה, כמו שגם מהירות הריון והלידה יהיה רק תשע שעות בלבד[3].

מהות היעוד

הרבי מסביר, שהטעם לכך שלעתיד לבא לא יהיה הפסק בין הצמיחה לגידול הפרי, הוא מפני שהדברים הגשמיים יהיו בהתאחדות עם שורשם ומקורם - דבר ה' - דבר שיבא לידי ביטוי בכך שלא יהיה הפסק בין הצמיחה לגידול[4].‬

כבר היה לעולמים

ערך מורחב – כבר היה לעולמים

מעשינו ועבודתנו

עבודתו של יהודי צריך להיות באופן כזה שכבר בתחילת העבודה רואים הפירות, ופירי פירות כפי שהם בפועל[10].

על ידי זה שלימוד התורה וקיום ה­מצות נהיים חקוקים בלבו ובכל מהותו של היהודי. וכמעלת אותיות החקיקה על אותיות הכתיבה, זאת אומרת שלימוד התורה של היהודי הוא לא רק באופן שהאדם עם התורה הם כמו שני דברים המחוברים יחד, אלא עוד זאת, שהאדם אינו מצי­אות, וכל מציאותו היא התורה שלומד. וכשלימוד התורה שלו הוא באופן של חקיקה, גם המצוות שהוא מקיים הם באופן כזה, שחודרות בכל מציאותו.

וכאשר התורה ומצוות נחקקים בהאדם מעבר אל עבר, שזהו כל העצם שלו, הרי זה חודר ופועל מעבר אל עבר, בכל כוחותיו ועניניו עד בכל הדברים שבעולם, ולכן נראה ונגלה גם בגשמיות העולם שאין הפסק בין פעולת האדם והפירות הצומחים, שההשפעה של ה­קב"ה נשפעת תיכף ומיד ממש בלי הפסק כלל[4].

טעימה

אנו רואים בזמננו — תקופה שיש בה הסימנים של אחרית הימים — תופעות והתפתחויות בלתי רגילות בתחומים וכיוונים שונים: בצד הטוב — תוקף וזריזות בלתי רגילים, וכן — בענינים בלתי רצויים, הצריכים עדיין להתברר ולהתלבן עד לשלימות (גם מוחלטת) בהם, שאף הם באו ובאים באופן של חפזון, בפתאומיות ובאופן בלתי צפוי[11].

ראו גם


הערות שוליים

  1. דף ל ע"ב.
  2. עמוס ט, יג.
  3. התוועדויות תשד"מ ע' 1005.
  4. 4.0 4.1 לקוטי שיחות חלק ל"ז עמ' 79 ואילך.
  5. ילקוט שמעוני ריש פ' בחוקותי. לקו"ש חכ"ז ע' 191, אות ח. וש"נ.
  6. תוספתא סוכה ג; במדבר רבה א; שם יט; תנחומא ישן חוקת; רש"י תהלים עח, טז.
  7. במדבר כז, כג.
  8. שבת לג, ב.
  9. יונה פרק ד, פסוק ו.
  10. ליל ט"ו בשבט תשד"מ, התוועדויות ע' 916.
  11. לקו"ש חל"ב ע' 204.