עתידין אילני סרק שיתנו פירות
לעתיד לבא בזמן התגלות המלך המשיח, יהיה נוסף לשפע הרוחני הרב, אף שפע גשמי מעל הטבע, וזה יהיה כדבר טבעי, אחד מהדברים המופלאים שחז"ל מספרים לנו הוא שאפילו אילנות שאין דרכם להצמיח פירות, לעתיד לבא כן יצמיחו פירות{{הערה|כי אחד מהשנויים שע"י קללת חטא עה"ד הוא שבתחילה היו כל האילנות נושאות פרי (ב"ר ספ"ה). וא"כ הרי גם לע"ל צ"ל שיהי' כן שישאו אילני סרק פרי, וכמרז"ל בפירוש (תו"כ ר"פ בחוקותי; וצע"ק מסוף כתובות [ששם נאמר ש[רק] האילני סרק שבארץ ישראל יטענו פירות]).</ref>. ואפילו גזע העץ עצמו יהיה ראוי לאכילה.
בנוסף לכך לעתיד לבא ארץ ישראל שתצמיח גלוסקאות (עוגות) וכלי מילת (בגדי משי).
מקור היעוד
מנין שהעץ עתיד להיות נאכל? תלמוד לומר "עץ פרי"; אם ללמד שהוא עושה פרי, והלא כבר נאמר "עושה פרי"!? אם כן למה נאמר "עץ פרי"? אלא מה פרי נאכל, אף העץ נאכל.
ומנין שאף אילני סרק עתידים להיות עושים פירות? תלמוד לומר "ועץ השדה יתן פריו".
— תורת כהנים בחוקותי כו, ד.
יתיב רבן גמליאל וקא דריש עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת שנאמר (תהלים עב, טז) יהי פסת בר בארץ ליגלג עליו אותו תלמיד ואמר אין כל חדש תחת השמש אמר ליה בא ואראך דוגמתן בעולם הזה נפק אחוי ליה כמיהין ופטריות ואכלי מילת נברא בר קורא
— שבת ל, ב.
מהות היעוד
בזמן הגאולה כל הצטרכיות האדם, יהיו בתכלית השלימות "לחם לאכול[1]" - יהיו גלוסקאות, ולחם פנג, וכמו כן "בגד ללבוש[1]" יהיו כלי מילת[2].
ולא יצטרכו לכל עניני ושלבים של הטבע כמו שהם עכשיו (חרישה, זריעה, קצירה, דישה){{הערה|ד"ה ולקחתם ה'תש"ז ע' 165. ועוד.</ref>, רק תוציא מיד גלוסקאות מוכנים וראויין לאכילה, ובגדים מוכנים ללבישה.
זה שהארץ תוציא גלוסקאות יהיה כתוצאה מכך שהטבע יתרומם, ובמילא תוציא גלוסקאות{{הערה|אגרות מלך ח"ב ע' קא (הגדה של פסח עם לקוטי טעמים מנהגים וביאורים ח"ב ע' תרנג), ובהע' ד"ה הטבע יתרומם.</ref>.
כבר היה לעולמים
בעצם מצד מאמר ה' בתחילת הבריאה היה צריך להיות באופן שהגזע של העצים יהיו גם ראויים לאכילה רק שהאילנות לא צייתו{{הערה|לקו"ש חכ"ז ע' 191, אות ח. וש"נ.</ref>.
ובתחילת הבריאה כל האילנות (אפילו אילני סרק) נתנו פירות{{הערה|בראשית רבה ספ"ה.</ref>.
ליד בארה של מרים צמחו אילנות{{הערה|תוספתא סוכה ג; במדבר רבה א; שם יט; תנחומא ישן חוקת; רש"י תהלים עח, טז.</ref> עם פירות[3].
צמיחת הפרחים במטה אהרן{{הערה|במדבר כז, כג.</ref>.
ליד מערת רבי שמעון בר יוחאי בדרך נס{{הערה|שבת לג, ב.</ref> צמח להם עץ חרובים, וגם (פירות) החרובים[3].
מעשינו ועבודתנו
אדם הישראלי נמשל לאילן, כמו שכתוב{{הערה|דברים כ, יט.</ref> "כי האדם עץ השדה", והפירות הם קיום מצות{{הערה|סוטה מו, א.</ref>. לכן יש להשתדל שכל הסביבה "תביא פירות" זאת אומרת יקיימו מצות, ואז נזכה כלנו לקיום היעוד ועץ השדה יתן פריו וגו', ואולך אתכם קוממיות, הן ברוח הן בגשם{{הערה|אחש"פ תשכ"ה. אג"ק חכ"א מכתב ז'תתג, ע' נה-נו.</ref>.
על ידי עבודה ושלימות בכוחות הפנימיים, יזכו לגלוסקאות. ועל ידי שלימות העבודה במקיפים יזכו לכלי מילת[2].
ענינים קשורים
פירות בבית המקדש
לעתיד לבא הקדוש ברוך הוא מחזיר הפירות (מזהב) שהיה בבית המקדש הראשון, "שכשבנה שלמה בית המקדש, צר בו כל מיני אילנות. ובשעה שאילנות שבשדה עושים פירות, אלו שבבית עושים פירות, והיו משירים פירותם"{{הערה|שיר השירים רבה פ"ג(, י). ש"פ בשלח תשמ"ז, התוועדויות ע' 451, ובהע' 142.</ref>.
מן (לחם מן השמים)
"לחם פנג" הוא המן שהיה לבני ישראל כשהיו במדבר ארבעים שנה אחרי יציאת מצרים, משתנה לכל הטעמים, ע"י עבודתינו לימוד טעמי תורה, יהיה בשלימות הגילוי לעתיד לבא{{הערה|ש"פ דברים תשמ"ט, התוועדויות ח"ד ע' 107.</ref>.
ראו גם