דוב היא חיה גדולה, טורפת, ושעירה.
מובא בגמרא[1] שדוב הוא מסורבל בבשר.
הדוב (שהוא מסורבל בבשר) מסמל את חומריות הגוף. והעבודה היא, להפכו לקדושה[2].
הדוב יש לו הרבה שער, ואין לו מנוחה[3].
בימי הבניים ידוע שהפריצים היו גוזרים על יהודים לשחק עם הדוב.
בימינו אלה אפשר להשתמש עם הדוב לקרב יהודים[4].
- ↑ מגילה יא, א.
- ↑ ליל הוש"ר תשמ"ה, התוועדויות ע' 343.
- ↑ מקץ תשמ"א, שיחו"ק (הישן) סל"ו.
- ↑ מקץ תשמ"א, שיחו"ק (הישן) סעיף מ'.