מאיר שמחה חן (כפר חב"ד)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב חן (תשפ"ב)

הרב מאיר שמחה חן (נולד בכ' אדר תרצ"ד 1934[1]) הוא גבאי בית הכנסת בית מנחם, משפיע בבית הכנסת לצעירים, וחבר ועדת הביקורת של ועד האגודה. נמנה על מייסדי כפר חב"ד.

תולדות חיים

נולד בויטבסק שברוסיה לאביו המשפיע הרב דובער חן ולאמו פייגה.

בעודו ילד נמלט לבדו מגבולות רוסיה בבריחה הידועה שקיבלה לימים את הכינוי 'יציאת רוסיה תש"ו' כשהוא מצטרף עם דרכון מזוייף כבן משפחה לאחת ממשפחות החסידים שיצאו באותה שעה, בעוד הוריו נותרו מעבר למסך הברזל.

בשנים תש"ח - תש"ט שהה במחנה העצורים פוקינג שבגרמניה.

בשנת תש"ט עלה לארץ יחד עם סביו הרב שניאור זלמן קלמנסון בהוראת אדמו"ר הריי"ץ.

בשנים תש"ט - תשי"א למד בישיבות תומכי תמימים לוד ואחי תמימים תל אביב.

לקראת י"א ניסן תשכ"א נסע לרבי. לאחר שזכה בגורל על כרטיס הנסיעה, הוא נכנס לשני יחידויות אל הרבי, אחת עם הגעתו לרבי ואחת לפני נסיעתו חזרה. ביחידות השניה כתב לרבי על תנאי נוחות מועדפים במגורים בארצות הברית ושאל את הרבי אם להישאר בארצות הברית ולא לעלות ארצה, הרבי העיר את תשומת ליבו לכך שהזכיר בשאלתו רק שיקולי נוחות גשמיים ולא כתב כלל על ההיבטים הרוחניים להצעת המעבר, לאחר מכן הורה לו הרבי לשוב למקומו בכפר חב"ד בהתאם להוראת אדמו"ר הריי"צ לסבו ולו לגור בכפר חב"ד.

עסק לפרנסתו כמורה לנגרות בבית הספר למלאכה בכפר.

בעת הריסת בית הכנסת הישן ובניית בית הכנסת בית מנחם כיהן כחבר בוועד הרחבת הבניין[2].

משמש כגבאי בית הכנסת בית מנחם , הוא אחראי על תפעול מניין קריאת התורה בחדר השני בבית הכנסת, נודע במנהגו לגבות התחייבויות לשינון מאמרי חסידות בע"פ מהעולים לתורה.

עם הקמתו של בית הכנסת לצעירים בכפר על ידי אחיינו הרב יוסף יצחק פרידמן נקרא לשמש כמשפיע במקום.

משמש כחבר ועדת הביקורת של ועד האגודה בכפר, במשך שנים רבות הוא נבחר מדי מערכת בחירות על ידי התושבים.

נשוי לביילה.

משפחתו

  • בנו, יהודה.
  • בנו, דוד.
  • בתו, דבורה.
  • בתו, לאה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בתצלום הכרטיס שמילא בספר החסידים מופיע שנולד בשנת 1935 אך בוידאו 'עדכוני חב״ד;דור המשך של הנגרות בכפר חב"ד , הסרטון שלא כדאי לפספס, ר' מאיר שמחה חן , והאחיין פיצ׳ה פרידמן , והתמים משה הלפרין,' ברשת החברתית פייסבוק דקה: 1:06 הוא אומר שנולד בשנת תרצ"ד (שנת תרצ"ד כללה את השנים הלועזיות 1933 ו-1934 אך לא את שנת 1935).
  2. ראו את צילום מסמכי וועד ההרחבה בספר התמים הראשון, שניאור זלמן רבינוביץ, תשפ"א, ישראל.