מתנות לאביונים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־11:00, 16 במאי 2010 מאת שלום (שיחה | תרומות) (עריכה כללית)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מתנות לאביונים, היא מצווה מדרבנן, המוטלת על כל יהודי ביום הפורים.

ביאור הלשון "מתנות" ל"אביונים"

הרבי[1] מבאר את דיוק הלשון "ומתנות לאביונים" השונה מהלשון "צדקה לעניים"[2]. "צדקה" הו"א ענין שמצד עצמו אינו חייב ליתן, אלא הנתינה היא רק בשביל הזולת; משא"כ "מתנה" הוא ענין שנוגע לעצמו, כמרז"ל[3] "אי לאו דעביד לי' נייחא לנפשי' לא הוה יהיב לי' מתנתא".

החילוק בין עני לאביון

למרות שגם עני וגם אביון הינם אנשים שאין להם כסף די מחיתם, ישנו חילוק ברור בין שני אלו. ש"עני" אין פירושו שאין לו מאומה; יתכן שיש לו דברים אחרים, אלא שבנוגע לענין זה הרי הוא "עני", וע"ד שמצינו בדברי רז"ל[4] "עני בדעת", שונה מכך הינו ה"אביון"[5]) ש"תאב לכל דבר".

וזהו דיוק הלשון "מתנות לאביונים" – שגם כאשר עושים טובה ל"אביון", שאין לו מאומה – אין זה ענין של "צדקה", אלא ענין של "מתנה", שנעשה מזה "נייחא לנפשי'".

והיינו, שצריך להיות נחת רוח להנותן מזה גופא שהאביון מקבל ממנו את המתנה, – ע"ד שמצינו בדיני קדושין, שאף שבדרך כלל צריך להיות "נתן הוא" דוקא, בכל זאת, ב"אדם חשוב" מקודשת גם באומרת "הילך מנה ואקדש אני לך", "דבההיא הנאה דקא מקבל מתנה מינה גמרה ומקניא לי' נפשה"[6] –מכיון שעשיית טובה להזולת, אפילו לילדים קטנים – נוגעת גם לעצמו.

חשבון זה שייך באמת גם בכל השנה, אלא שבפורים בפרט, שבו צריכים להיות במדריגת "עד דלא ידע"[7], ולא לעשות חשבונות כו', נרגש יותר מעלת הזולת, וה"נייחא לנפשי'" שנעשה ע"י הנתינה לזולת, ולכן דוקא בפורים נאמר הלשון "מתנות לאביונים".

הערות שוליים

  1. תורת מנחם תשי"ד ח"ב עמ' 142.
  2. ראה (לדוגמא) שבת קנ, א. וש"נ. סוכה מט, ב. ועוד.
  3. ראה מגילה כו, ב. גיטין נ, ב. ב"מ טז, א. ב"ב קנו, א.
  4. כתובות סח, סע"א. וראה נדרים מא, רע"א.
  5. כפירוש רש"י משפטים כג, ו. פ' ראה טו, ד. תצא כד, יד.
  6. קידושין ז, א.
  7. מגילה ז, ב.