שלמה זלמן וילנר

הרב שלמה זלמן (אשכנזי) הכהן וילנר^[1] (?-כ' אדר ב' תקנ"ט), היה מתלמידי אדמו"ר הזקן ורבי מנחם מנדל מויטבסק.

תולדות חיים

נולד בוילנא לאביו ר' צבי הירש אשכנזי (שנת לידתו לא ידועה).

לכשבגר, הצטרף לעדת החסידים ונמנה על תלמידיו של אדמו"ר הזקן^[2].

היה בעל אמצעים, אך בעקבות זה שלא טרח מספיק בכבודו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב החל לרדת מנכסיו ובעצת אדמו"ר הזקן עלה לארץ הקודש^[3], כשהוא מצטרף לעליית החסידים הידועה בשנת תקל"ז בראשותו של רבי מנחם מנדל מויטבסק. כיון שהיה נחדב לאחד מנכבדי הקהל בוילנא, כאשר יצא בדרכו לעלות לארץ הקודש, התאספו רבים מיהודי העיר להיפרד ממנו, לכבודו ולכבוד ארץ הקודש.

בארץ הקודש, דבק ברבי מנחם מענדל, ויצא בשליחות מספר פעמים כשד"ר לאסוף תרומות במדינות אירופה להחזקת כולל רייסין, ובאיגרות שכתבו רבי מנחם מנדל מויטעבסק ותלמידיו ניכר היחס המיוחד שהיה לר' שלמה זלמן בין שאר תלמידי החבורה^[4], והיו אף איגרות שכתב בעצמו, וכן זכה להיות עד בשעת כתיבת הצוואה רבי מנחם מנדל^[5].

לפי אחת המסורות, לאחר הסתלקותו של רבי מנחם מענדל מויטבסק, הפציר בו רבי אברהם מקליסק שיקבל על עצמו את עול ההנהגה אך הוא סירב{{הערה|1=כתבי ר"י שו"ב (מובא בתוך [[jgbherzog.jgaliciabukovina.net/sites/default/files/2017-06/%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%90%20%D7%9C%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%94%20-%D7%A7%D7%90%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F%20%D7%91%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA%20%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA_0.pdf 'מליטא לגליציה - קארלין בתקופת גלות', מאת אברהם אביש שור עמוד 82]).}}.

נפטר בכ' אדר ב' תקנ"ט, ונטמן בבית העלמין היהודי העתיק בטבריה סמוך לרבי מנחם מנדל מויטעבסק ורבי אברהם הכהן מקליסק.

משפחתו

בשנת תקמ"א התחתן בזיווג שני עם מרת איטקה בת רבי משה הלוי סגל - זקן עדת החסידים בטבריה. אחרי פטירתו, אלמנתו נישאה בזיווג שני לרבי אברהם מקליסק.

בנו רבי אברהם פנחס הכהן^[6]
- נכדתו, מרת לאה (בת רבי אברהם פנחס) נישאה לרבי מנחם מנדל אפשטיין, זקנו של האדמו"ר מסלונים, רבי אברהם וינברג^[7].

בנו, ר' יצחק 'השחור', חסיד וקדוש, שימש כשד"ר, נפטר בח"י אדר ראשון תקפ"ו^[8].

לקריאה נוספת

ספר יסוד המעלה לר' אהרן סורסקי בני ברק תש"ס, - חלק א' עמודים קסה - קסז.

הערות שוליים

↑ יש להבדיל בינו לבין בנו (ואביו) של הגאון מוילנא שנקראו אף הם בשם 'שלמה זלמן' וכונו 'וילנר' על שם עיירת מוצאם, וילנא.
↑ בסביבות בשנת תקמ"ד כתב אדמו"ר הזקן אודותיו לאנ"ש: "מרי דברי זכור אזכרנו לטוב, איש טוב וישר ירא ה' מרבים ה"ה הרב המפורסם בתורה וביראה, כק"ש מו"ה שלמה זלמן הכהן שד"ר שי', אשר כתת רגליו עד מדינתינו לעשות לו פה מעמד נכון... על כן באתי אחריו למלאות דבריו ומשאלותיו לטובה, ולבקש כזאת וכזאת בבקשה כפולה ומכופלת מאת כא"ש בכל מקומות מושובתיהם, להיות בתומכי נפשו ונפש ביתו...".
↑ וכאשר רבי לוי יצחק מברדיטשוב ביקש רשות מאדמו"ר הזקן לאסוף כספים בתחום שלו (כיון שלאחר הסתלקות המגיד ממעזריטש, חולקה רוסיה לתחומים בין תלמידיו והם עשו הסכם ביניהם שאף תלמיד לא יכנס לתחום חברו ללא רשות), אדמו"ר הזקן הסכים בחפץ לב ואף שלח אותו להתאכסן אצל מקורבו הנגיד ר' זלמן וילנר, אלא שמכיון שהוא חיתן באותה שעה את בתו, שכר דירה אחרת עבור ר' לוי יצחק ומאז ואילך החלו עסקיו מתדרדרים, וכשנסע לאדמו"ר הזקן לבקש ברכה, התפלא אדמו"ר הזקן כיצד זה קרה והרי בזה ששלח אליו את הצדיק מברדיטשוב ובזה הבטיח עשירות לו ולצאצאיו עד סוף הדורות, וכשהתברר מה שאירע, אמר לו אדמו"ר הזקן שהברירה היחידה שיש לו היא למכור את שארית רכושו ולעלות מיד לארץ הקודש, וכשסיפר על ר' זלמן וילנער, התבטא שלא רק שלא יצאה רעה מתחת ידי הצדיק מברדיטשוב, אלא בדיוק להיפך, שעשה לו את הטובה הכי גדולה שבזכותו הוא עלה לארץ הקודש (ספר משלחן הרמ"ח עמוד יא).
↑ כך לדוגמא כתב אודותיו רבי מנחם מענדל באיגרת מחודש ניסן תקמ"א: "חביבי הרבני המופלא מו"ה שלמה זלמן הכהן - משולח שלנו". ואילו רבי אברהם מקאליסק כתב באגרת משנת תקנ"ח: "כבוד רב כהנא קדישא, שר התורה א' מאריות שבחבורה".
↑ אלא שמפני שהעד השני היה רבי אברהם מקליסק, ירא מלחתום יחד עמו ולכן לא חתם על הצוואה.
↑ שגדל תחת עינו הפקוחה של אביו חורגו רבי אברהם הכהן מקליסק.
↑ יש לציין למסורת שהשתמרה בפי חסידי סלונים שבירושלים חי ר' זלמן וילנר נכדו של רבי גרשון מקיטוב, ורבי ברוך ממעזיבוז הוא זה ששיגר לר' אברהם מקליסק אגרת עם בקשה לקרב אותו, ומאז הפך לאחד מבני החבריה קדישא.
↑ אודותיו ביסוה"מ ע' קכח-קכט, ומכתבי אביו שנדפסו בכרם חב"ד 4 (חלק ב') אגרות מו-מז.

[1] יש להבדיל בינו לבין בנו (ואביו) של הגאון מוילנא שנקראו אף הם בשם 'שלמה זלמן' וכונו 'וילנר' על שם עיירת מוצאם, וילנא.

[2] בסביבות בשנת תקמ"ד כתב אדמו"ר הזקן אודותיו לאנ"ש: "מרי דברי זכור אזכרנו לטוב, איש טוב וישר ירא ה' מרבים ה"ה הרב המפורסם בתורה וביראה, כק"ש מו"ה שלמה זלמן הכהן שד"ר שי', אשר כתת רגליו עד מדינתינו לעשות לו פה מעמד נכון... על כן באתי אחריו למלאות דבריו ומשאלותיו לטובה, ולבקש כזאת וכזאת בבקשה כפולה ומכופלת מאת כא"ש בכל מקומות מושובתיהם, להיות בתומכי נפשו ונפש ביתו...".

[3] וכאשר רבי לוי יצחק מברדיטשוב ביקש רשות מאדמו"ר הזקן לאסוף כספים בתחום שלו (כיון שלאחר הסתלקות המגיד ממעזריטש, חולקה רוסיה לתחומים בין תלמידיו והם עשו הסכם ביניהם שאף תלמיד לא יכנס לתחום חברו ללא רשות), אדמו"ר הזקן הסכים בחפץ לב ואף שלח אותו להתאכסן אצל מקורבו הנגיד ר' זלמן וילנר, אלא שמכיון שהוא חיתן באותה שעה את בתו, שכר דירה אחרת עבור ר' לוי יצחק ומאז ואילך החלו עסקיו מתדרדרים, וכשנסע לאדמו"ר הזקן לבקש ברכה, התפלא אדמו"ר הזקן כיצד זה קרה והרי בזה ששלח אליו את הצדיק מברדיטשוב ובזה הבטיח עשירות לו ולצאצאיו עד סוף הדורות, וכשהתברר מה שאירע, אמר לו אדמו"ר הזקן שהברירה היחידה שיש לו היא למכור את שארית רכושו ולעלות מיד לארץ הקודש, וכשסיפר על ר' זלמן וילנער, התבטא שלא רק שלא יצאה רעה מתחת ידי הצדיק מברדיטשוב, אלא בדיוק להיפך, שעשה לו את הטובה הכי גדולה שבזכותו הוא עלה לארץ הקודש (ספר משלחן הרמ"ח עמוד יא).

[4] כך לדוגמא כתב אודותיו רבי מנחם מענדל באיגרת מחודש ניסן תקמ"א: "חביבי הרבני המופלא מו"ה שלמה זלמן הכהן - משולח שלנו". ואילו רבי אברהם מקאליסק כתב באגרת משנת תקנ"ח: "כבוד רב כהנא קדישא, שר התורה א' מאריות שבחבורה".

[5] אלא שמפני שהעד השני היה רבי אברהם מקליסק, ירא מלחתום יחד עמו ולכן לא חתם על הצוואה.

[6] שגדל תחת עינו הפקוחה של אביו חורגו רבי אברהם הכהן מקליסק.

[7] יש לציין למסורת שהשתמרה בפי חסידי סלונים שבירושלים חי ר' זלמן וילנר נכדו של רבי גרשון מקיטוב, ורבי ברוך ממעזיבוז הוא זה ששיגר לר' אברהם מקליסק אגרת עם בקשה לקרב אותו, ומאז הפך לאחד מבני החבריה קדישא.

[8] אודותיו ביסוה"מ ע' קכח-קכט, ומכתבי אביו שנדפסו בכרם חב"ד 4 (חלק ב') אגרות מו-מז.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]