משתמש:ליובאוויטש/מיתר

מֵיתָר הוא יישוב במעמד מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל. שוכן בשיפוליו הדרומיים של הר חברון, כ-18 קילומטרים צפונית-מזרחית לבאר שבע, צפונית ליישוב הבדואי חורה ומזרחית לכביש 60. היישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1987.

תוכן עניינים 1 גאוגרפיה ואקלים 2 היסטוריה 3 מבנה היישוב 4 אוכלוסייה 5 מערכת החינוך 6 השלטון המקומי 7 שירותי דת 8 ספורט 9 ערים תאומות 10 ראו גם 11 קישורים חיצוניים 12 הערות שוליים גאוגרפיה ואקלים מיתר שוכן על גדותיו של נחל חברון, בין אזור צפון הנגב להר חברון, בגובה 500–450 מטר מעל פני הים. האקלים במיתר הוא צחיח למחצה, כמות המשקעים השנתית הממוצעת במיתר היא כ-300 מ"מ. בסמוך ליישוב, צפונית-מזרחית ממנו, נמצאת חורבת צלית ובה שרידי מבנים מן התקופה הרומית ומחילות מסתור מתקופת מרד בר כוכבא. בסמוך ליישוב עובר תוואי נחל אשתמוע. מצפון ליישוב נמצא יער מיתר, המהווה חלק מיער יתיר. היישוב נושק לקטע משביל ישראל.

היסטוריה בניית מיתר החלה כיוזמה של בצלאל גבר, ראש מועצת עומר דאז, יצחק לבנון ובנימין חופשי, שגיבשו את הרעיון להקמתו של יישוב קהילתי באזור צומת שוקת על כביש 60. כוונת המייסדים הייתה הגברת ההתיישבות היהודית בין אזור דרום הר חברון לבין אזור באר שבע.

במסמך הייסוד מ-27 באוגוסט 1979 נאמר כי המטרה היא הקמת יישוב עירוני בנחל חברון בשם "עומר ב'". לשם כך הוקמה אגודה בשם "אגודת מתיישבי נחל חברון - 1980" שמטרתה הייתה הקמת יישוב כפרי בנגב ביוזמה ובניהול עצמאי של חבריה. מיתר היה היישוב הראשון בארץ שהוקם ביוזמה, ניהול ומימון עצמאיים, ללא מעורבות של גוף ממסדי וללא תמיכה תקציבית ותכנונית של גוף ממסדי כמו הסוכנות היהודית. הממשלה החליטה על הקמת היישוב במרץ 1980[4]. אבן פינה ליישוב הונח בנוכחות השר אריאל שרון ב-7 באוקטובר 1980[5].

בסקרים שנעשו באזור נמצא כי האתר המוצע יתאים לקליטת כ-2,500 משפחות. ועד העמותה היה אחראי לתכנון והקמת התשתיות. בשלב הראשון הוגרלו בין חברי העמותה כ-1000 מגרשים (בשטח של 500 - 1000 מטרים רבועים כל אחד). הבניה הפרטית נעשתה על ידי החברים בשיטת "בנה ביתך".

לכנס המועמדים הראשון, שהתקיים באצטדיון באר שבע, הגיעו 3,000 משפחות אשר שילמו דמי כניסה. אף על פי שאליהו נאווי, ראש עיריית באר שבע דאז, לא עודד יציאה נוספת מבאר שבע ליישוב לוויין נוסף, מצאו משפחות רבות מבאר שבע את היישוב החדש כמתאים עבורן. המועמדים להתיישבות רואיינו על ידי ועדת החברים שפעלה בכפוף לתקנון האגודה, שקבעה מספר קריטריונים לקבלה, ביניהם היות המועמד יוצא-צבא. רוב חבריה הראשונים היו עובדי התעשייה האווירית, עובדי קמ"ג, עובדי מפעלי ים המלח והתעשיות הכימיות, וכן קבוצה דתית ששקלה הקמת יישוב דתי והחליטה להצטרף למיתר. ראשוני התושבים נכנסו לבתיהם בשנת 1984. בשנת 1987 התגוררו במקום כ-350 משפחות[6].

במאי 2018 הונחה אבן הפינה לפארק התעשייה בצומת שוקת, ויהיה משותף למיתר, לקיה, חורה, מועצה אזורית אל קסום ומועצה אזורית בני שמעון. על פי התכנון הפארק צפוי להיות בגודל של כ-4,150‬ דונם וייתכן ואף יהנה משירות תחבורתי של מסילת עוקף באר שבע שישרת גם בין היתר את עיר הבהד"ים ויישובי אזור צומת הנגב.[7]

מבנה היישוב ביישוב מצויים רק בתים צמודי-קרקע. במרכזו של היישוב נמצאים רוב מרכזי התרבות והפנאי הכוללים ספרייה ציבורית, בריכות שחייה, אולם ספורט, מרכז ספורט, מרכז מסחרי, מרפאה, מרכז קהילתי,מרכז קהילתי לצעירים, אמפי פארק, מועדון נוער, היכל ספורט, בית ספר ממלכתי פסגות, בית ספר ממלכתי עמית, בית ספר ממלכתי חמדת, תנועות הנוער הנוער העובד והלומד, הצופים העבריים ובני עקיבא. גם כן בכניסה לעיר נבנה תיכון מיתרים החדש ובצמוד אליו מגרש כדורסל, בשנת 2021 נפתחה ביישוב ישיבה תיכונית במקום בו היה התיכון ששכן לפניו עד למעבר למבנה החדש ב 2021.

היישוב מורכב משבע שכונות:

שכונה צפונית שכונה דרומית שלב ב' שכונת רבין שכונת הכלניות שכונת נווה יעלים שכונת כלניות החדשה כיום משווקים על ידי מנהלת המגורים בצה"ל בתים צמודי קרקע עבור אוכלוסיית אנשי הקבע, וכן אוכלוסיות נוספות הכפופות למשרד הביטחון.

ממזרח ליישוב, בתוך תחומי השיפוט של המועצה המקומית, נמצאת חוות בודדים בשם "חוות שם", בה חי שי דרומי.

בית הכנסת שנוסד על ידי הרב אריה עסיס ואריה לוזון, "אחדות ישראל" בשכונה הצפונית במיתר אוכלוסייה לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2023 (אומדן), מתגוררים במיתר 11,016 תושבים (מקום 167 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.6%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 91.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 14,913 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[8]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

מערכת החינוך במיתר מערכת חינוך הכוללת כ-10 גני ילדים, שני בתי ספר יסודיים חילוניים ('פסגות' ו'עמית') ובית-ספר יסודי ממלכתי-דתי ('חמדת'), וכן חטיבת ביניים 'מיתרים' שהפכה בשנת הלימודים ה'תשע"ה לתיכון, כך שהתלמידים שעלו לכיתה י' המשיכו ללמוד במיתר. בעבר שהתלמידים עברו ללמוד בתיכונים מחוץ למיתר, בעיקר בתיכון ביישוב עומר ובתיכון וכפר הנוער אשל הנשיא. בשנת הלימודים ה'תשפ"ב נפתחה במיתר ישיבה תיכונית תחת רשת ברנקו וייס.

על פי השנתון הסטטיסטי של הלמ"ס לשנת 2007, 31.5% מבני ה-20–29 לומדים לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות, נתון המציב את היישוב במקום השני בארץ, בפער של חצי אחוז מהמקום הראשון.

ביישוב פועלות חמש תנועות נוער- שבט "צחור" של תנועת הצופים, "סניף מיתר" בני עקיבא, קן "מיתר" של תנועת הנוער העובד והלומד, תנועת של"ח, וחוגי הסיירות של החברה להגנת הטבע.

השלטון המקומי המועצה במיתר מורכבת מ-9 חברי מועצה. בראש המועצה עומד, החל משנת 2018, שמעון מזוז.

ראשי המועצה לדורותיה:

יצחק לבנון. כיהן כראש אגודת מתיישבי נחל חברון מהקמתה (1984), וכראש המועצה המקומית בין השנים 1986–1988. ד"ר אהרון לוי (1988–1993) אליהו שפירא (1993–1998) סלומון כהן (1998–2009) אבנר בן גרא (2009–2018) שמעון מזוז (2018–מכהן) שירותי דת במיתר קהילה דתית גדולה (כ-30% מכלל האוכלוסייה). רב היישוב הוא הרב משה ביגל. ביישוב קיימים אחד-עשר בתי כנסת, ומרכז קהילתי קונסרבטיבי הפועל בעיקר בחגים. כמו כן, פועל ביישוב סניף של תנועת בני עקיבא. את שירותי הדת ביישוב מספקת המועצה הדתית והם כוללים מערכת כשרות, מקווה טהרה ועוד. במיתר פועל בית חב"ד.

ספורט טניס: בשנת 2019 נערך במיתר טורניר טניס לנשים, Meitar Open(אנ'), על סך פרסים של $60,000, הטורניר הגדול ביותר לנשים שנערך בישראל, במסגרת סבב ITF. כדורסל: במיתר פועל מועדון הכדורסל "הפועל מיתר", אשר לו קבוצת נוער וקבוצת ילדים. קראטה: במיתר פועל מועדון הקראטה של מוטי אשכנזי "ווסט קוסט שוטוקאן". שחייה: במיתר מתגוררים אלופי ישראל בשחייה איתי גורביץ' וענבר מארק. כדורגל: במיתר פועלות שתי קבוצות כדורגל, בגילאי נערים ב' וילדים ב'.[9] שתי הקבוצות לא משחקות בשבת. ערים תאומות למיתר יש עיר תאומה אחת:

צרפת לה שמבון-סור-ליניון, צרפת (מאז 9 בנובמבר 2006) ראו גם יישובי הלוויין קישורים חיצוניים מיזמי קרן ויקימדיה ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מיתר Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של מיתר פרופיל מיתר נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס מיתר, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור מיתר באתר מנהלת המגורים של אגף כח אדם בית אריה בית הכנסת אחדות ישראל במיתר