אבה
אבה בחסידות - פירושו רצון[1], וכמו שכתוב "ולא אבה לשלחם[2]", "ולא אבה ה' אלקיך לשמע אל בלעם[3]".
אבה ו'לא אבה'
'אבה' פירושו רצון, ו'לא אבה' הוא רצון בלא טעם. ובזה גופא שני ביאורים[4]: א. רצון שלמעלה מטעם וב. עקשות – שמצד התאווה שלו בענייני העולם מדבר ומתנהג בלא טעם, היפך השכל.
אב הוא מלשון אבה
מה שאבי הבן נקרא בשם 'אב'[5] הוא כי עיקר רצון האב ותאוותו הוא בנו. לכן תרגם יונתן את הפסוק "אבי יבחן"[6] אבי מלשון רצון, וכן פירש שם גם רש"י, וכן הוא על פי הקבלה: דמכיון שרצון העליון מלובש בחכמה (דאצילות) לכן היא נקראת 'אבא'[7].
אבה מלשון אהבה
בכמה מקומות מסביר הרבי מהר"ש[8] שיש להקדים ללימוד התורה וקיום המצוות את הרצון לאלוקות. שרק אם יעורר את רצונו לאלוקות או אז בזה יהיה התענוג שלו, ורק אז לימוד התורה וקיום המצוות שלו יהיה בשמחה. ולכן קודם שמצווה התורה (בפרשות שמע[9] - והיה אם שמוע[10]) על הלימוד והקיום, היא מצווה "ואהבת" – לשון 'אבה', לעורר את הרצון והתשוקה לאלוקות.
ראה גם
הערות שוליים
- ↑ ספר 'שרש ישע' (ביאור שרשי יסודות המילים, נדפס לראשונה בשנת תקצ"ג). הובא בספר החקירה להצ"צ, ע' צא.
- ↑ שמות י' כז.
- ↑ דברים כג ו.
- ↑ אוה"ת תצא עמ' תתקצה.
- ↑ לדוגמא: "וכאב את בן ירצה" משלי ג' יב.
- ↑ איוב לד לו.
- ↑ כידוע שחכמה ובינה נקראות אבא ואמא, וראה תניא פ"ג.
- ↑ כולם בליקוטי תורה תורת שמואל תרל"ט ב: עמ' לז, שלז, שעג, שצג, תנז ועוד.
- ↑ דברים ואתחנן.
- ↑ דברים עקב.