בקי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־20:58, 6 ביולי 2023 מאת Mdafula (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''בקי'''{{הערה|שם=רשימות|רשימות של הרבי, תחילת חוברת ז'.}} הוא ראשי תיבות ברכה קדושה יחוד{{הער...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בקי[1] הוא ראשי תיבות ברכה קדושה יחוד[2].

שלושה עניינים אל בעולמות הם: א. ממלא כל עלמין, ב. סובב כל עלמין וג. כולא קמיה כלא חשיב, ובספירות הם: א. מלכות, ב. זעיר אנפין, וג. בינה.

בספר מאורי אור[2] כותב ששלושת השמות אהי"ה הוי"ה אדנ"י הם בגימטריה (שלושתם יחד) בק"י (112), ומסביר הרבי[1] שהטעם לזה הוא כי שם אדנ"י הוא במלכות, הוי"ה בז"א ואהי"ה בבינה[3].

עניינם בעבודה

שלושת העניינים דברכה קדושה ויחוד הם שלושת הדרגות דהמשכת קדושה בעולם:

המשכת האלוקות שלצורך חיות העולמות נרמזת בברכה, כי העולם נברא באות ב' שהיא ראש תיבת ברכה[4].

המשכת האור הסובב כל עלמין נרמזת בקדושה, כפי שנאמר "אשר קדשנו במצוותיו – שהקדושה נמשכת ע"י (תורה) ומצוות. והטעם שהמשכת האור הסובב נקראת קדושה, כי קידושין הם אירוסין, ועניין זה שייך דוקא לתורה. וההסבר, על הפסוק "תורה צוה לנו משה מורשה"[5] דרשו רז"ל[6] אל תקרי מורשה אלא מאורסה[7], וכמארז"ל[8] "העולם הזה אירוסין היו, שנאמר[9] "וארשתיך לי לעולם". אלא שהמשכה זו (שע"י תורה ומצוות, הגם שהיא נעלית ביותר) אינה חודרת בפנימיות העולם, אלא נמשכת בבחינת "מקיף".

והיחוד הוא (כפי שמסיים במדרש[8]): "אבל לימות המשיח[10] יהיו נישואין, שנאמר[11] "כי בועליך עושיך"[12] – ונישואין הוא יחוד פנימי.

השייכות ל'בקי' כפשוטו

כדי להבין את קשר שלושת העניינים דברכה קדושה יחוד לעניין הבקיאות, יש להקדים שדרך לימוד ה'בקי'[13] כלולה משני עניינים:

א. הליכה כסדר, מן הקל אל הכבד (ולא בדרך דילוג, עניינים עמוקים שמתחדשים ע"י החריפות). ב. העליה היא מדריגה אחר מדריגה, וכל העליות הן בקדושה גופא (היינו, לא באופן של בירור - שע"י החריפות ותירוץ הקושיות מבררים את ההלכה ומוציאים אותה מהקליפות).

על פי זה מובן הקשר בין בקיאות (בקי) לשלושת העניינים דברכה קדושה ויחוד, דבקיאות נקנית ע"י לימוד מסודר[1].

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 1.2 רשימות של הרבי, תחילת חוברת ז'.
  2. 2.0 2.1 מאורי אור ב' סו וביא"נ. לקו"ת ברכה צג ד (סד"ה ואתה מרבבות).
  3. או בכתר, שהרי כתר מאיר בבינה, כידוע ש"התגלות עתיק הוא בבינה.
  4. בראשית רבה פ"א.
  5. דברים לג ד'.
  6. בפסחים מט, ב.
  7. וקאי על נגלה דתורה, שהרי רק הנגלה דתורה התגלה במתן תורה - ואז הי' אירוסין בלבד
  8. 8.0 8.1 שמו"ר ספט"ו
  9. הושע ב, כא.
  10. שאז יהיה גילוי פנימיות התורה.
  11. ישעיה נד, ה.
  12. ראה בכ"ז - לקו"ת ברכה צ"ג ד. שה"ש מח, א. סידור (עם דא"ח) ברכת נשואין קלח, ג ואילך. אוה"ת שה"ש ע' תז, ועוד.
  13. "מארי חטי", מי שקבץ תבואה למכור, שמקבץ שמועות, שמשנה וברייתא סדורים לו מפי המשועה כנתינתן מהר סיני – ברכות והוריות בסופן ובפירש"י.