שיחה:פורים דמוקפין

אפשר להוסיף לערך.

הרבי מבאר ש"שושן" הוא "מלשון שושן עמק איומה, שהיא בחי' כשושנה בין החוחים . . והשושנה אדומה בעצם, אך ע"י האש [לא אש גשמית ח"ו, אלא אש רוחנית דקדושה, אש דאהבת ה', ששורפת ומכלה את האש דאהבה זרה דלעו"ז] מתלבנת [שהו"ע גילוי בחי' החסדים, ברוחניות וגם בגשמיות] . . והיינו שע"י גלות מדי נתבררו נש"י . . ונקראת איומה לשון תוקף להגן עליהם מפני החיצונים" [לא רק "חיצונים" כפשוטו, אלא גם ענינים כאלה שלפי-ערך מעמדו ומצבו ה"ה בבחינת "חוחים"].

כלומר, "שושן" מורה על מעמדם ומצבם של בנ"י בזמן הגלות בכלל, ובדורות האחרונים בפרט, ועאכו"כ לאחרי הסתלקות כ"ק מו"ח אדמו"ר, שאז ניתוסף יותר בהירידה ד"שושן עמק איומה".

וגם במעמד ומצב זה ישנה הנתינת-כח דפורים – שושן פורים – שענינו "עד דלא ידע", למעלה מטו"ד, שהרי, ע"פ טו"ד אי-אפשר שלא להתפעל מה"בוץ" ("די בלאָטע") שבו נמצא הוא והסביבה כולה, כי אם, ע"י היציאה ממציאותו ("אַרויסגיין פון זיך") וההתעלות לדרגא שלמעלה מטו"ד, שזהו גם ענין ה"גורל" ("פור הוא הגורל") שלמעלה מטו"ד, וכידוע שה"גורל" דפורים קשור עם ה"גורל" דיום הכפורים, שהוא "כפורים" (בכ"ף הדמיון), כמו פורים, ועאכו"כ פורים עצמו.