שלום דובער קרינסקי
תולדות חיים
לאחר נפילת מסך הברזל הצטרף לתלמידים השלוחים שיצאו לפעול במדינות ברית המועצות לשעבר מטעם 'עזרת אחים'.
כאשר חזר משליחות הביא ספרים עתיקים שמצא במקום השליחות והכניס לרבי באמצעות דודו המזכיר ר' חיים יהודה קרינסקי והרבי היה שבע רצון מכך[1].
בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם רעייתו מרת נחמה דינה.
בתחילת שנת תשנ"ה יצא לפעול בשליחות הרבי בוילנה, והקים בעיר מוסדות חינוך, שיעורי תורה ופעילות עזר וסיוע, והעניק שירותים קהילתיים נוספים.
כתוצאה מהפעילות, הפך לרב לא רישמי של הקהילה ובית הכנסת הכוראלי 'טהרת הקודש', שהינו בית הכנסת היחיד שנותר בעיר מהתקופה שלפני מלחמת העולם השניה, והיה שייך לקהילת ה'משכילים' בעיר.
מספר שנים לאחר ששימש בפועל כרב המקום, החליטו חלק מחברי הקהילה הותיקים להביא רב צעיר מחוגי הליטאים ולמנות אותו רישמית כרב בית הכנסת, דבר שהוביל לחיכוכים שונים בין תומכי הרבי קרינסקי ותומכי הרב החדש.
לצד פעילותו בוילנה, חולשת פעילותו על הפצת יהדות גם בעיירות הפזורות במחוז וילנה.
בשנת תשפ"ג הודיע בית המשפט כי הרב קרינסקי ורעייתו אשמים בגירעון הכספי אליו הגיעו מוסדות החינוך שתחת אחריותם, כשמנגד טענו בני הזוג קרינסקי כי הגוף האחראי על חלוקת כספי השילומים[2] לא חילק את הכספים בצורה הוגנת ושקופה והוא האחראי להידרדרות במאזן הכספים של המוסדות[3].
משפחתו
- בנו, הרב מנחם מענדל קרינסקי - שליח הרבי ורבה של קובנה
הערות שוליים
- ↑ דרך תמים ד' עמוד 46.
- ↑ פיצוי כספי של ממשלת גרמניה בעקבות השואה.
- ↑ דיווח באתר חרדים 10.