סעודת שבת
סעודת שבת. מאכלי שבת הם שונים לגמרי אפילו מ[[סעודת יום טוב[[. מאכלי שבת אינם מגשמים, לכן אין הם זקוקים לבירור. אין בה ״פרש שבתכם״ כפי שהדבר במאכלי יום טוב.
ההבנה העמוקה יותר בהבדל שבין מאכלי יום טוב למאכלי שבת: במאכלי יום טוב ישנה החומריות שהיא גשמיות, שממנה בא ה"פרש חגיכם", ואילו מאכלי שבת למרות שהם בכל זאת גם כן גשמיים, אך אין בהם חומריות.
למרות שמאכלי שבת אינם מגשמים, אך הם גם אינם מזככים. אדרבה כשאוכלים את המאכלים ברצון, שרוצים בעונג שבמאכל ־ לרצות את העונג של המאכל - לא צריכים אפילו לא במאכלי שבת, כפי שהוסבר לעיל, שההבנה לפני האכילה והשתיה צריכה לפעול שלא לרצות בעונג הגשמי. ואם הוא רוצה, במאכלי השבת, בעונג שבמאכל - מוריד אותו המאכל עצמו ממהותו ר"ל, כסיפור הידוע מהבעל שם טוב, שהראה לתלמידיו איך בליל שבת אוכל מישהו סעודת שבת לתאבון, שהוא נהנה מהבשר השמן, הרי ישב שור ליד השולחן בבגדי שבת[1].
ראו עוד
הערות שוליים
