דעת תורה היפך דעת בעלי בתים האגדה מספרת על הגאון הרוגוטשאבר זצ"ל, כידוע היה בידידות נפלאה עם הגאון ה"אור שמח" שהיה רב בעירו – בדווינסק. וכל אימת שהתעוררה לאחד קושיה או חידוש בלימודו היה הולך לרעהו הגאון, ומתפלפלים ביניהם בעמלה של תורה. פעם אחת, היה זה בערב שבת קודש נתעורר להרוגוטשאבר חידוש מסוים והלך לבית רעהו האור שמח" להציע לפניו דבריו. נשאו ונתנו כדרכה של תורה, ונתהווה ביניהם ויכוח מסוים ולא הגיעו לעמק הפשרה, הזמן התאחר וזמן כניסת השבת קרב ובא. הציע ה"הרוגוטשאבר" הנה ידוע שדעת תורה היא היפך דעת בעלי בתים, נעצור איפוא איש מן הרחוב ונשאל לדעתו, ומה שהוא יגיד יהא סימן והוכחה שההיפך הוא הנכון. ואכן כך עשו והאיש אמר כהרוגוטשאבר, א"כ ראי' לדבר שהאור שמח צודק. לא הסכים הרוגוטשאבר ואמר שמבחן זה טוב לכל ימי השבוע, אבל בערב שבת איתא בגמ' (ב"ק לב.) שאף דהדין הוא דאדם מועד לעולם ואם הזיק בכל מצב הוא חייב מכל מקום בערב שבת בין השמשות (עיי"ש בגמ') אם רץ אדם בהכנותיו לשבת והזיק פטור, והטעם כיון דממהרין אז אין דעתו של אדם מיושבת עליו. סיים הרוגוטשאבר: א"כ לא היה לו דעת בעלי הבתים אמיתית, ואין הוכחה עם מי הצדק.
מעניין. להתראות - שיחה, 09:23, ד' באלול, ה'תשפ"ב 09:23, 31 באוגוסט 2022 (UTC)