מילון חסידי:א חסידישע גניבה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

אַ חסידישע גניבה (=גניבה חסידית) הינה העתקת כתבי חסידות ללא נטילת רשות מבעליהם. ישנם כמה סיפורים מרבותינו נשיאנו שהעתיקו דברי חסידות מרבותיהם, וכן מחסידים שהעתיקו מרבותינו נשיאנו.

רקע

קריאת והעתקת דברי תורה וספרי קודש ללא רשות הוא נושא שנידון בגמרא, בראשונים ובאחרונים, ויש כמה צדדים ואופנים מסויימים להתיר את הדבר מאיסור גניבה.

התייחסות לנושא ניתן למצוא בדברי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך[1] בקשר לעם הארץ שמצא ספרים או הופקדו אצלו שאסור לו ללמוד ולהעתיק מהם, "אבל אם הופקדו ספרים אצל תלמיד חכם יש מתירים ללמוד ולהעתיק מהם אם אין לו כיוצא בהם לפי שכשהפקידו אצלו יודע היה שהנפקד תלמיד חכם וילמוד ויעתיק מהם ועל דעת כן הפקידו אצלו מן הסתם. אבל אם ידוע שהוא מקפיד על זה אסור".

על הפסוק במשלי[2] "לֹא יָבוּזוּ לַגַּנָּב, כִּי יִגְנוֹב לְמַלֵּא נַפְשׁוֹ כִּי יִרְעָב" דרשו חז"ל[3] שבדברי תורה הכתוב מדבר "המתגנב אחר חברו והלך לשנות בדברי תורה, אף על פי שנקרא גנב, הרי זה זכה לעצמו. עליו הוא אומר, לא יבוזו גנב כי יגנוב, לסוף (נמצא) מתמנה על הצבור".

סיפורים מרבותינו נשיאנו

אודות אדמו"ר הזקן מסופר[4] שכאשר ר' אברהם המלאך למד עמו נסתר דתורה, היה מסבב את מחוגי השעון אחורנית, כדי שהמלאך ילמד עמו משך זמן ארוך יותר, באמרו – על משך זמן זה – "מים גנובים ימתקו"[5]


[אדמו"ר הזקן ירש מהבעל שם טוב כתבים נסתרים. יכול להיות שזה אותם כתבים שרבי אדם בעל שם הטמין – כל אחד צריך לקרוא את הסיפור מכתבי הגניזה על הטמנה זאת. הוא סגר זאת בקופסא, נעל אותה, וכתב שכל מי שיעיין בזה מוחרם בעולם הזה ובעולם הבא. זה מאד נוגע כאן להלכה בפירוש. כולם ידעו שהסודות הצבאיים העמוקים ביותר של הבעל שם טוב כאן בקופסא, ומי שפותח מוחרם. בהשגחה פרטית זה נשרף, ואדמו"ר הזקן בתגובה ראשונה בכה – אמר שהתכוונתי לפני מותי לחשוף זאת לבני, אדמו"ר האמצעי, ובכה שפספס. אחר כך עשה חושבים, מבכי התחיל לחייך, ואמר שבערל'ה ודאי ראה את הכתבים – יש לו מסירות נפש על חסידות, וחרם בעולם הזה ובעולם הבא ודאי לא מנע ממנו לפתוח את הקופסא הזאת.]


הרבי הרש"ב ואשתו, הרבנית שטערנא-שרה. אחד המופתים של הרבי מהר"ש שהיה גומר להתפלל די מוקדם, עד שכתוב שלפעמים היה אחרי התפלה בשעה שמונה בבקר! הוא נהג בהנהגה של בעל שם טוב וכל בקר היה הולך להתבודד. יוצא עם העגלון ליער, יושב לבדו תחת עץ ועשה מה שעשה, וחוזר אח"כ (בשתים עשרה) הביתה. בזה"ז, שידעו שלא היה בבית, היו לו בבית כתבי חסידות שלו שאף אחד לא ראה, אז הבן והכלה שתפו פעולה. הרבי הרש"ב (שהיה ממש צעיר) עמד על הפתח, כי לא יודעים בדיוק מתי אבא יחזור, והרבנית בפנים ישבה על השולחן של השווער והעתיקה את הכתבים (זכינו לראות כמה מכתבי יד אלו של הרבנית שטערנא שרה ע"ה).


שהצ"צ נשא את חיה-מושקא בן אדהאמ"צ. פעם הסבא, אדה"ז, בקש שהיא תביא (תגנוב) מבעלה את כתביו והיא עשתה זאת בלי בקשת רשות (בסתר). אדמו"ר הזקן היה מרוצה, ברך שהחיינו, וכשהדבר נודע לצ"צ הוא רצה לגרש אותה. אז היה פלפול ארוך עם אדה"ז אם בשביל זה צריך לגרש את האשה או לא, ובסוף אדה"ז הצליח בקושי להרגיע אותו.



מנהג היה לו לאדמו"ר האמצעי להעתיק את כתבי אביו אדמו"ר הזקן ללא רשות. והנה ברבות הימים פרצה שריפה אשר כילתה את כתבי היד של רבינו הזקן, כשנודע לו שבידי בנו נמצאים העתקות מכתבי היד קראו ויבקש ממנו שיראה לו הכתבים שנמצאים ברשותו, בין הדברים שאל: "והיכן הוא "בוך" [ספר] פלוני"? השיב אדמו"ר האמצעי: "יראתי מלנגוע בו כי היה כתוב עליו אזהרות, חרמות ועונשים למי שיביט בו". אמר לו אביו "שמיץ וואלסט חאפן, אבער וואלסט דאך וויסן וואס דארטן שטייט" ["מלקות תקבל, אך תדע מה כתוב שם"][6].

סיפורים מחסידים

מסופר שכאשר החל הרבי לסדר את הכרטיסיות של 'היום יום חלק שני' לשנים תש"ד-תש"ה, בעיצומה של העבודה התגנב אחד החסידים והעלים את הכרטיסיות כ'גניבה חסידית'. כשהבחין בכך הרבי, החליט להפסיק את העבודה. מאוחר יותר כאשר הדפיסו שוברת לוח היום יום בצורה מחודשת, הבין אותו חסיד את הטעות שעשה ודאג להשיב את הכרטיסיות באמצעות צד שלישי[7].


"אברהם פאריז איז געווען א חסיד'ישער איד" [אברהם פאריז היה יהודי חסידי] העיד עליו הרבי בהתוועדות ש"פ במדבר תשכ"ט (בתוך שנת האבלות על ר' אברהם) בקשר ל'חסידישע גניבה' שלו, בשנת תרנ"ח, כשלקח והעתיק את כתבי החסידות שכתב אדמו"ר הרש"ב לעצמו. "ער האט געלערנט חסידות, און ער איז געווען א אמת'ער חסיד'שער תמים, און דער רבי נ"ע האט אויף איהם געזאגט "אז תבוא עליו ברכה, און הלוואי וואלטן אויך אנדערע גנב'ענען"…" [הוא למד חסידות והוא היה תמים-חסידי אמיתי, והרבי נ"ע אמר עליו "תבוא עליו ברכה והלוואי שגם אחרים היו גונבים"…].

ראו גם

הערות שוליים

  1. שוע"ר חו"מ הלכות מציאה ופקדון סעיף כה ואילך.
  2. משלי ו, ל.
  3. מכילתא שמות כב, ג.
  4. ראה בית רבי ח"א פ"ב בהערה. אגרות-קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ז ס"ע קעו ואילך.
  5. נתבאר בשיחת יום ב' דחג השבועות תשי"ג.
  6. רשימות סיפורים - הרה"ח ר' חיים אליהו ע"ה מישולובין, תשורה גלוכובסקי תשע"ב.
  7. מפי הרה"ח נפתלי גרינברג, 'מפי השמועה - לקט סיפורי חסידים' תשורה דורון תשע"ח.