יום החופה

נהוג שהחתן והכלה תענים ביום החופה.

אדמו"ר הריי"צ נוהג להתענות גם בעצמו ביום החתונה של בנותיו, והיה משלים התענית.

בחתונת בתו הצעירה התאחר מאד זמן החופה (בגלל א' המוזמנים שכ"ק מו"ח אדמו"ר המתין לבואו), ואעפ"כ, המשיך אדמו"ר הריי"צ לישב בתענית עד אחרי החופה.

טבעת הנישואין

איתא בספרים שטבעת נישואין צריכה להיות כמו סמ"ך וכמו מ"ם – עגולה (כסמ"ך) מבפנים, ומרובעת (כמ"ם) מבחוץ. וע"פ קבלה יש לקדש בטבעת של כסף. אבל אעפ"כ, המנהג בפועל לקדש בטבעת עגולה (גם מבחוץ), ומזהב דוקא.

מקורות

תורת מנחם