תבנית:ערך מומלץ/עמוד ראשי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ספר התניא (תקנ"ז - 1797) הינו אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב"ד. הודפס בשנת תקנ"ז בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות חב"ד, האדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו 'בעל התניא'.
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב"ד, הדוגלת ברעיון של 'מוח שליט על הלב' כדרך למימוש אהבת ה' ויראתו - בחלקו הראשון של הספר, 'לקוטי אמרים'. ואילו חלקו השני, 'שער היחוד והאמונה', מבאר את שיטתה באמונה באחדות ה', אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב"ה.