אדם קדמון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־06:24, 4 במאי 2007 מאת Elchanan (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אדם קדמון (א"ק) - הוא שם התואר והמעלה של העולם העומד בראשית סדר השתלשלות, לאחר הצמצום הראשון. ובאופן יחסי הוא בחינת בריאה בהשתלשלות הכללית ("אדם דבריאה דכללות"). כי לגבי עצמות המאציל, גם א"ק - אדם דבריאה יחשב.

ואף על פי כן, הוא מופשט לגמרי, ובבחינת אין סוף - לגבי עולם האצילות. עד שהתהוות חכמה ובינה דאצילות נחשב כיש מאין בהתהוותו על ידי צמצום א"ק.

אדם קדמון הוא הפרצוף הראשון שהאצילו המאציל העליון ב"ה אחר הצמצום. ונקרא בתואר אדם קדמון שהוא צירוף ב' תיבות;

תואר אדם מורה על הסדר וההגדרה, כמשל האדם שהוא בציור מוגדר - ראש, רגל וכדו', ותואר קדמון מורה על היותו קדום לכל, ומופשט מכל גדר.

גודל ההפשטה במדריגת א"ק יובן מידיעת והבנת מקומו של א"ק במערכת ההשתלשלות הכללית. והוא, שהספירות בעולם האצילות יש בהם התחלקות; חסד בפני עצמו וגבורה בפני עצמו וכו', להיותם אורות בכלים ומוגדרים במדה וגבול.

למעלה מזה הספירות בבחינת "עקודים", שאינם מחולקים כל-כך אלא עקודים בכלי אחד.

העובדה שהם בכלי אחד, מוכיחה שהספירות בדרגה זו עומדים ברמת הפשטה גבוהה יותר מאשר בהיותם מלובשים בכלים נפרדים זה מזה, ואינם מוגדרים ומוגבלים כל-כך, עד שיכולים להתאחד בכלי אחד.

ואילו א"ק הוא למעלה גם מעקודים, כי עקודים הם עשר ספירות ממש, שהם רבים, אלא שעקודים בכלי אחד, כלומר איחוד בגלל גורם שמחוץ להם - הכלי המאחד, אבל בא"ק אין התחלקות כלל, כי הספירות שבו הן בהפשטה מוחלטת.

ובמיוחד מחשבה הקדומה דא"ק - הוא מבחינת סובב כל עלמין, שלעומת גודל מדריגה זו, הנה אצילות ועולם העשיה שוין לפניו, כי כוללת כולן יחד בסקירה אחת. והוא בחינת א"ק שהוא כתר הכללי דאבי"ע.

אלא שאף על פי כן, מכיון שהוא מקור לעשר הספירות, וסוף כל סוף יתהוה ממנו עולם האצילות בספירות מוגדרות, ובעיקר משום שיש בא"ק שורש לבחינת כלים (אלא שאינם מוגבלים ככלים שבעקודים ובאצילות, אבל מכל מקום יש שם שרש לכלים) לכן נקרא אדם דבריאה, שלגבי המאציל שהוא אור אין סוף ב"ה הסובב כל עלמין, גם א"ק נקרא בריאה יש מאין.

באופן יחסי לכללות אבי"ע הפרטיים - גם בחינת כתר נקרא אדם קדמון להיות שיש בו השורש לציור עשר הספירות (אדם), ועם זאת הוא קדום שלא בערך לספירות המלובשות ומוגבלות בכלים דאצילות.

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")


תבנית:לימוד