מבחנים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־21:51, 8 באוגוסט 2022 מאת להתראות (שיחה | תרומות) (להתראות העביר את הדף משתמש:להתראות/מבחנים לשם מבחנים בלי להשאיר הפניה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מבחן לימודי נועד למדוד את מידת ידיעותיו של התלמיד, על מנת לשפר את הישגיו והצלחתו בלימוד, כשלצד זאת הוא יכול לשמש עבור הנהלת המוסד כדי לדעת את מידת ההצלחה של מוסרי השיעורים.

מאז עלותו לכס הנשיאות, דרש הרבי עריכת מבחנים תקופתיים גם לבחורים בישיבות תומכי תמימים אף שהדבר לא היה נהוג בעבר, וביקש שתוצאות המבחנים ידווחו לו באופן סדיר, ואף התנה קבלת בחורים ליחידות ומתן מענה לשאלותיהם בכך שיעברו את המבחנים הנערכים על ידי הנהלת הישיבה.

התייחסות הרבי לעריכת מבחנים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי דרש שיתקיימו בחינות תקופתיות לבחון את רמת הלימוד והידיעה בתורה הן בכמות והן באיכות אצל כל אחד ואחד מהתלמידים[1].

באגרת שנשלחה מזכירות הרבי בי' כסלו תשכ"א[2] נשלחה ההוראה: "מטרת הבחינות האמורות היא כדי לדעת ברור את מצבו של כל נבחן בלימודו, ומתאים לזה - צריכות הבחינות להיות לשמן, באופן שאין מרחמים בבחינה ואין שום תלמיד פטור ממנה".

באגרת נוספת שנשלחה לראש ישיבת תורת אמת הרב משה אריה לייב שפירא כתב הרבי: "להרבות בבחינת התלמידים – בחינות עיוניות המחדדות את כשרונות התלמידים – כי חפצי ורצוני אשר התלמידים שי' יהיו למדנים במדה גדולה"[3].

על מנת למנוע מצב בו הרב האחראי על לימודיו של התלמיד 'מעגל פינות' ומקל עליו את הבחינה, ביקש הרבי שהבחינה תהיה על ידי אחד הרבנים שלא אחראים באופן ישיר על לימודו של הבחור[4].

אף שבנוגע למועדי הבחינות השאיר הרבי את הברירה בידי הנהלת הישיבה, קבע הרבי שבסיום תקופת הלימודים השנתית צריך להתקיים מבחן בנגלה ובחסידות, והשווה זאת לחשבון נפש הכללי שעל האדם לעשות בסיום השנה[4]

בנוסף הרבי קבע, שעל מנת שלא תהיה זו בדיקה בלבד, אלא בחינה המביאה תועלת, על הרבנים לשבת עם התלמידים ולבדוק יחד מה לא היה כראוי במבחן ומה ניתן לשפר להבא כדי שתוצאות המבחן יהיו טובות יותר[5].

הרבי ביקש שידווחו לו על תוצאות הבחינה וביאר שהדבר מוסיף בהתקשרות[6], ואף ביקש שכל אחד מהנבחנים יתן רשות לרב שבוחן אותו להודיע לרבי על תוצאות הבחינה[7].

הרבי התייחס באופן פומבי לטענות על כך שבעבר לא היה נהוג לערוך בחינות בתומכי תמימים, והשיב שכיון שבימינו יש לבחורים נסיונות שלא היו בעבר, צריך גם להוסיף כנגד זה רעיונות חדשים לחיזוק ועידוד לימוד התורה, וכאשר תלמיד יודע שהוא עומד לבחינה בעוד זמן קצוב ותוצאות הבחינה ידווחו הלאה - זה ישפיע עליו בהכרח, וביקש שאף אחד לא ינסה להתחמק בתירוצים ותואנות שווא, ועדיף שתוצאות הבחינה יהיו גם בכתב[8], ובהמשך לשיחה זו, כאשר הגיעו אל הרבי תוצאות הבחינות, הביע הרבי בפומבי את תמיהתו על כך שקיבל דיווח שהתלמיד 'לא היה מוכן לבחינה', דבר מופרך אצל תלמיד ישיבה[9].

בשנים בהן קיבל הרבי בחורים ליחידות פרטית, הסדר היה שהבחור צריך להיכנס עם פתק מהנהלת הישיבה בה דייוח על תוצאות המבחנים שלו וכללות מצבו, וכאשר היתה תקופה בה חלה חלישות בעניין והדבר לא השתנה על אף הפצרות הרבי, התבטא הרבי בצורה חריפה שתלמיד שלא ייבחן - לא יכניס אותו ליחידות, ואף לא יענה בכתב על המכתבים שישלח[10].

הערות שוליים

  1. התוועדויות תשמ"ו חלק ד' עמוד 171.
  2. דעם רבינ'ס קינדער עמוד סב.
  3. תצלום המכתב באתר בית המכירות קדם.
  4. 4.0 4.1 שיחות קודש תשכ"ד עמוד 564.
  5. אגרות קודש חלק י"S עמוד 449. שיחות קודש תשכ"ד עמוד 564.
  6. אגרות קודש חלק ז' עמוד 191.
  7. התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 239.
  8. התוועדויות תשמ"ו חלק ד' עמוד 171.
  9. התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 245.
  10. שיחת קודש תשכ"ד עמוד 564. וראו גם על דרך זה דעם רבינ'ס קינדער עמוד סב ממענה הרבי להנהלת הישיבה בשנת תשי"ג.